הרצאה של יעל צפריר, יועצת להתנהגות חתולים המסייעת בפתרון בעיות התנהגות חריגה של חתולים החיים בבית. במהלך ההרצאה מציגה יעל את התכונות הייחודיות של החתול וההתנהגות הנובעת מהן ובעיות התנהגות נפוצות והדרך למנוע או להתמודד איתן (כגון תוקפנות, עשיית צרכים מחוץ לארגז החול, יללות מציקות, שריטת רהיטים ועוד).
ההרצאה התקיימה באגודת צער בעלי חיים בישראל במסגרת "רביעי פרוותי" – סדרת הרצאות מעשירות בתחום רווחת בעלי החיים (10.2.16).
צילום ועריכה: https://vipdesign.co.il
צילום תמונה ראשית: שלומי גבאי למאמר מאת יעל צפריר לחצו כאן.
לאלף נמר?
למרות הדעה הרווחת כי חתול הוא חיה שאינה סרה למרותו של אף אחד, מסתבר כי חתולים הם תלמידים מעולים ובהחלט ניתן ללמד אותם לקלוט מסרים, לתקן התנהגות ואפילו ליהנות מהתהליך
מאת יעל צפריר, יועצת להתנהגות חתולים
"אני לא יכולה לעשות שום דבר בבית בלי שהחתולה תידחף באמצע ותפריע לי", התלוננה דריה. "אפילו את כוס המים שהבאתי לך אני חוששת לשים על השולחן". מיקה, החתולה, קפצה מיד על השולחן וכמעט שפכה את המים מהכוס שבידה של דריה. דריה גערה במיקה וסילקה אותה מהשולחן. תוך פחות מדקה מיקה חזרה וקפצה על השולחן. "אוף! כמה חבל שאי אפשר לאלף חתולים", נאנחה דריה.
האם באמת אי אפשר לחנך חתולים, כפי שחושבים רבים? אז זהו, שלא. חתולים הם בעלי חיים אינטליגנטים. הם לומדים יחסית מהר, ואם יודעים כיצד לעשות זאת, אפשר גם אפשר ללמד אותם להתנהג כך שלא יציקו.
חשיבה חתולית
מיקה היא חתולה סקרנית ומלאה מרץ. כשהיא קפצה על השולחן, היא רצתה להיות בעניינים, לבדוק מה קורה ולהשתתף בחגיגה. כשדריה דחפה אותה הצדה וגערה בה, מבחינתה היא קיבלה תשומת לב. לא עלה בדעתה, בדרך החשיבה החתולית שלה, שדריה דווקא רצתה להיפטר מנוכחותה.
מכיוון שחתולים חושבים קצת אחרת מאתנו, הם לא תמיד מפרשים את מה שאנחנו אומרים או עושים כפי שאנחנו מתכוונים. לעתים קרובות הם מגיעים למסקנות שונות, או אפילו הפוכות, מאלה שאנו מנסים להעביר להם.
התנהגויות רבות של החתול נובעות מהפירוש החתולי להתנהגותנו. למשל, כשחתול מתיישב מול המקרר ומיילל ואנחנו פותחים את המקרר ונותנים לו משהו טעים, החתול לומד שזאת הדרך לבקש ולקבל מטעמים. כשהחתולה מייללת ושורטת את דלת חדר השינה בחמש בבוקר ואנחנו פותחים את הדלת, ואולי אפילו קמים ונותנים לה אוכל, היא לומדת שזאת הדרך לבקש ולקבל יחס.
מי אילף את מי?
האם החתול "אילף" את בני הבית לשרת אותו? למעשה, בני הבית "אילפו" את החתול ממש באותה מידה שהוא "אילף" אותם, אלא שבלי כוונה הם לימדו אותו להתנהג ממש הפוך ממה שהיו רוצים. הם לימדו אותו, למשל, שיללות יביאו לפתיחת הדלת, במקום ללמד אותו להמתין בסבלנות עד השעה שבה הם קמים ואז לקבל ליטופים, אוכל ובקיצור – התייחסות.
הניסיון והידע שלי על התנהגות חתולים מלמדים שאפשר ללמד חתול. אפשר בהחלט לגרום לו להתנהג כפי שאנחנו רוצים כדי שיתאים את עצמו לאורח החיים בבית ויהיה כיף לחיות במחיצתו.
אפשר ללמד חתול לא להתנהג בצורה מציקה באמצעות התעלמות מההתנהגות הבלתי רצויה, ובמקביל לעודד התנהגות אחרת. לדוגמה, כדי שמיקה לא תקפוץ בכל פעם שדריה ניגשת לשולחן, דריה יכולה ללמד אותה לשבת לפי הוראה. לאחר אימונים מתאימים, מיקה תבין שדריה רוצה שהיא תשב, ושאפילו כדאי לה לשבת, מפני שהיא תקבל התייחסות נעימה ואולי גם חטיף טעים מפעם לפעם.
מיקה, שבי!
כדי ללמד חתול יש לתרגל התנהגות פשוטה בסבלנות ולאורך זמן, ולתת לחתול הזדמנות להפנים את ההתנהגות, כי החתול אוהב הרגלים קבועים.
הדרך הקלה ביותר ללמד חתול לשבת לפי הוראה היא בעזרת מטעמים שהחתול אוהב. מחזיקים באגרוף סגור חתיכה קטנה של חטיף, מאפשרים לחתול להריח, אבל ממתינים בסבלנות ולא פותחים את האגרוף כל עוד החתול קופץ, מיילל או מנסה לחטוף אותו. ברגע שהוא מתיישב, נותנים לו את החטיף בליווי מחמאות. אם החתול לא מתיישב, אפשר לעודד אותו לשבת אם מעבירים את האגרוף הסגור עם החטיף מעל ראשו לכיוון הזנב. לאחר הרבה חזרות ותרגולים, החתול יסגל לעצמו את ההתנהגות, יתיישב, ימתין במנוחה למחמאה ויצפה לקבל מדי פעם חטיף.
השכמה מוקדמת
איך מרגילים חתול לא ליילל ולשרוט את דלת חדר השינה לפנות בוקר? מעמידים פני ישנים ומתעלמים לחלוטין מניסיונותיו לקבל תשומת לב. לעומת זאת, במשך היום, כשהוא רגוע, מציעים לו פעמים רבות ככל האפשר לשחק במשחק אינטראקטיבי. אמצעי מצוין לכך הוא חכה למשחק – מקל שבקצהו סרט ארוך, אותו מזיזים כאילו היה עכבר, נחש או ציפור. אם הסרט זוחל ומתרחק מהחתול ומדי פעם מתחבא מאחורי משהו (כפי שהיה עושה, למשל, עכבר), החתול מנסה "לצוד" אותו. המשחק מאפשר לחתול להוציא מרץ בדרך טובה בזמן שמתאים לבני הבית, ובנוסף גם מחזק את הקשר בין החתול לבין מי שמשחק איתו ואת תחושת הביטחון העצמי של החתול.
חתול המוציא מרץ בדרך נעימה במשך היום הוא חתול רגוע ולא מתוסכל הלומד שאין צורך ליילל ולבקש תשומת לב לפנות בוקר, מפני שכל המאמצים שלו להעיר את בני הבית לא מביאים תוצאות.
נא להתנהג בהתאם!
כולנו מעדיפים חתול שאינו חוטף אוכל מהשולחן, אינו מיילל בלילה ואינו מתנפל על רגלי בני הבית, ובקיצור – לא מציק, אלא רק מוסיף הנאה לבעליו. ניתן בהחלט להבהיר לחתול מה מותר ומה אסור, וזאת בדרך המתאימה לחתול שבאמצעותה הוא מסוגל לקלוט מסרים ולהתנהג בהתאם.
הדוגמאות שהבאתי הן רק טעימה לאופן בו ניתן לחנך חתולים, כלומר לגרום להם להתנהג בצורה שמתאימה לאורח החיים בבית. חשוב לציין כי יש שיטות נחמדות נוספות "ללמד" חתולים, כדוגמת "אימוני קליקר" (או "מרקר טריינינג"), המספקים לחתול ולמאמן הנאה מעצם התהליך ולא רק מהתוצאות.
כמובן שיש חתולים המסתגלים לחיי הבית באופן טבעי ואין שום צורך לחנך אותם. לעומת זאת, יש מקרים רבים שבהם התנהגות החתול לא רק מאכזבת את האנשים הטובים שהכניסו אותו לביתם, אלא גורמת לכך שחתולים לא מעטים מגיעים לבתי מחסה או נזרקים לרחוב ונידונים לסבל נורא. השקעה בחינוך בסיסי תאפשר לחתולים ולבעליהם ליהנות מהחיים תחת קורת גג אחת.
יעל צפריר היא יועצת להתנהגות חתולים. הרצאתה "שיגעון של חתול" בנושא פתרון בעיות התנהגות של חתולי בית תתקיים ביום רביעי, 10.2, בשעה 19:00 באגודת צער בעלי חיים בישראל, רחוב הרצל 159 בתל אביב, במסגרת סדרת ההרצאות "רביעי פרוותי". הכניסה חופשית. תרומות או מזון לבעלי החיים בבית המחסה יתקבלו בברכה.
טיפים – חורף חם לכלבים ולחתולים
איך שומרים על הכלבים והחתולים בימים הקרים? וטרינרית האגודה ד"ר איה פרי, נותנת עצות בראיון מיוחד
בעקבות הסערה הגדולה שפקדה את ישראל, וטרינרית האגודה ד"ר איה פרי התראיינה היום למשדר חדשות מיוחד, ששודר בערוץ 1, והעניקה טיפים חשובים לבעלי חיות המחמד.
גם הם זקוקים לשיננית
לכלב יש ריח רע מהפה או דימום מתמשך בחניכיים? החתול מתקשה ללעוס את האוכל היבש? אלו חלק מהסימנים לבעיות שיניים וחניכיים, המצריכים בדיקה של וטרינר
חיוך צחור הוא חלק מכרטיס הביקור שלנו, בני האדם. אנו משקיעים לא מעט מאמצים, זמן וכסף בניקוי השיניים, יישורן ושמירה על צבען הלבן אצל רופא השיניים, האורתודנט והשיננית. הכלבים והחתולים אולי לא מחייכים ואינם מתבקשים לומר cheese כאשר אנו מצלמים אותם, אולם טיפול מניעתי ושמירה על היגיינת הפה שלהם חשובים מאוד ויכולים למנוע עקירות שיניים, סבל וכאבים מיותרים.
בעיות שיניים וחניכיים אצל כלבים וחתולים
בעיות שיניים וחניכיים שכיחות מאוד בקרב כלבים וחתולים, ולכן חשוב לעקוב באופן רבוע אחר מצב הפה של חיית המחמד. שאריות המזון שהכלבים והחתולים אוכלים נשארות על השיניים וגורמות להצטברות של חיידקים (פלאק) ושל אבן שן. האבן, המתרכזת קרוב לחניכיים, גורמת בתחילה לדלקת חניכיים קלה ולריח לא נעים מהפה, ובהמשך לדלקת חניכיים קשה. דלקות אלה מביאות לדימומים ולכאבים עד כדי כך שחיית המחמד מרבה לגרד את אזור הפה, מתקשה ללעוס את המזון ולעתים מפסיקה לאכול ומתחילה לאבד ממשקלה. במצבים חמורים בהם מתפתחת דלקת קשה, השיניים יכולות להתנדנד ועלולה להיווצר נסיגה של החניכיים, חשיפה של השורשים וריקבון, עד שלא נותר אלא לעקור את השן. בנוסף לאיבוד השיניים קיים סיכון נוסף: החיידקים עלולים למצוא את דרכם למחזור הדם, להגיע ללב ולאיברים אחרים ולגרום לכלב או לחתול לדלקות.
חשוב לדעת
באופן כללי, כלבים וחתולים מתחילים לסבול מבעיות דנטליות מגיל ארבע שנים, כאשר לכלבים מגזעים קטנים נטייה גבוהה יותר להצטברות אבן שן. בנוסף, חיות מחמד האוכלות מזון רטוב ואוכל ביתי סובלות יותר מבעיות שיניים וחניכיים כאשר באוכל יבש איכותי נמצאים חומרים המסייעים למניעת הצטברות אבן שן.
אז מה עושים?
הווטרינרים במרפאה של אגודת צער בעלי חיים בישראל ממליצים להקפיד כי בכל ביקור אצל הווטרינר תתבצע גם בדיקת שיניים, חניכיים וחלל הפה של חיית המחמד ולפעול על פי הצורך.
על מנת לשמור על היגיינת הפה של הכלבים והחתולים וכדי לא להגיע למצבים דנטליים בלתי הפיכים, מומלץ לבצע טיפול מניעתי שוטף: צחצוח השיניים פעמיים-שלוש בשבוע באמצעות מברשת ומשחת שיניים מיוחדות. ניתן להשתמש במברשת שיניים בצורת אצבעון, בג'ל המסייע למניעת הצטברות אבן שן ובמי פה (אותם ניתן להוסיף למי השתייה). אין צורך לשטוף את הפה לאחר הצחצוח.
במרפאה הווטרינרית של האגודה בתל אביב מבצעים ניקוי שיניים לכלבים ולחתולים. הניקוי מתבצע תחת הרדמה ובמהלכו מסירים את אבן השן באמצעות מכשור מיוחד. במידה ויש צורך, במהלך הטיפול הווטרינרים יעקרו שיניים ולעתים יתנו טיפול אנטיביוטי. לאחר כמה שעות התאוששות תחת השגחה וטרינרית, בעל החיים משוחרר לביתו ובמידת הצורך בעליו יקבלו המלצות להמשך טיפול או מעקב מידי הווטרינרים.
לפרטים על ניקוי שיניים ולקביעת תור במרפאה הווטרינרית של האגודה אנא התקשרו: 4553*.
השפעת חתול הבית על שמירת הטבע
תקציר של עבודת הסמינריון שכתב אריאל אקרון במסגרת הלימודים בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב
מאת אריאל אקרון
לפניכם מאמר שכתב אריאל אקרון, סטודנט בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, המהווה תקציר של עבודת הסמינריון שהכין בנושא "השפעת חתול הבית על שמירת הטבע והמלצות לבקרה" בהנחיית פרופ' תמר דיין. לדבריו, "במסגרת העבודה נחשפתי למחקרים בנושא הנזק הנרחב שגורם חתול הבית המשוחרר (בגינות וברחוב) לחיי הבר, בין השאר היכחדות של ציפורים ונזק לאוכלוסיית זוחלים ויונקים קטנים. ניתן למנוע נזקים כאלה בקלות יחסית בעזרת כמה אמצעי מניעה פשוטים והעלאת המודעות, וכך ליצור סביבה טובה ובריאה יותר לחתולים תוך שמירה על בעלי חיים נוספים".
חתולים הם בין חיות המחמד הנפוצות בעולם ובישראל בפרט, ונמצאים במאות אלפי בתים בארץ. חתולי בית רבים משוחררים לחצר או לרחוב על ידי בעליהם, ונוטים לחיות בבית ובחוץ לסירוגין. מצב זה הינו בעייתי מאוד שכן החתול עלול לגרום לנזקים נרחבים לחיות הבר בסביבתו ואף להיפגע בעצמו.
חתולים הינם טורפים מצוינים ופעמים רבות טורפים גם כאשר הם שבעים, כאימון ולשם השעשוע. במחקר שנעשה בחתולי בית משוטטים נמצא שפרט אחד טורף בממוצע 126 חיות בר בשנה, ביניהן ציפורי שיר, יונקים קטנים וזוחלים. כאשר מכפילים מספר זה במספר החתולים המשוטטים, מגיעים לנזק סביבתי עצום, וזאת מבלי להכליל את החתולים חסרי הבית שגורמים לנזק רב אף יותר. בין בעלי החיים הנפגעים מצויים מינים בסכנת הכחדה וחיות בר המוגנות בחוק. בנוסף, חתולים פוצעים חיות בר רבות בניסיונות הציד ומתחרים איתן על מזון וטריטוריות. לכן מומלץ לחדול משחרור חתולי בית לרחוב, בין אם לטובת הסביבה ובין אם לטובתם האישית.
בעוד שלחתולי מחמד ישנה תוחלת חיים של כ-12-18 שנים, לחתולי הבית המשוטטים וחתולי הרחוב תוחלת חיים של כ-3 שנים בלבד. חתולים משוטטים מהווים מטרד לבני אדם בגלל יללות בתקופת הייחום ועלולים להעביר מחלות לבני אדם ולחיות אחרות, כגון הטוקסופלזמה והכלבת. עיקר הנזק הסביבתי נגרם על ידי חתולים חסרי בית (חתולי רחוב). מאמצי סירוס ועיקור של חתולים חסרי בית ברמה העירונית הם פתרון חלקי וזמני בלבד, שכן עד היום ניסיונות שנעשו לצמצום אוכלוסיית החתולים באזור עירוני וחצי עירוני לא צלחו. לחתולים כושר רבייה גבוה במיוחד והם יכולים לחיות בצפיפות באזורים עירוניים. מחקרים הראו שכשליש מאוכלוסיית חתולי הרחוב אינם נכנסים למלכודות, לא משנה איזה מזון מוצע להם, ולכן אפילו מאמצי סירוס בקנה מידה לאומי לא יועילו.
מקומו של החתול המבוית הוא אינו ברחוב והסיבה להימצאותו שם נעוצה בחוסר אחריותם של בני האדם. חופש תנועה לחתולי מחמד וגידול לא מבוקר של אוכלוסיית חתולי הרחוב גורמים כאמור לנזק רב לחיי הבר ולאקוסיסטמה. לכן, כדי לשמור על חתולי הבית ולצמצם פגיעה בבעלי חיים אחרים, מומלץ למגדלי חתולי הבית הנוהגים לצאת החוצה לקחת אחריות אישית ולנקוט באמצעי זהירות ומניעה כגון:
1. סירוס ועיקור חתולי הבית.
2. הגבלת חופש התנועה בחוץ או מתן תנועה מוגבלת עם השגחה.
3. עוצר לחתולי בית (במיוחד בזמנים רגישים כגון תקופות רבייה ונדידה).
4. אמצעים מגבילי טריפה: חיבור פעמון רועש ומחזירי אור על הקולר.
5. סיפוק הצרכים האנרגטיים ודחפי הטריפה הטבעיים של החתול על ידי משחק וצעצועים.
ישנה חשיבות מכרעת בנקיטת צעדים שכאלה באזורים עם מגוון ביולוגי גבוה כגון אזורים כפריים, בסיסי צבא, פארקים ושמורות טבע.
אימוץ חתול כרוך במחויבות לא רק כלפי בעל החיים המאומץ, אלא לסביבה כולה. מומלץ להימנע מלאמץ חתול כתוצאה מדחף רגעי, ולעולם לא לנטוש בעל חיים ברחוב. החתול הינו חיית מחמד מופלאה וייחודית, אך כאשר אנו יוצרים העדפה לחתול על פני חיות בר אחרות אנו עלולים לגרום להכחדה ולנזק סביבתי, כאשר במקרים רבים את הנעשה אין להשיב. ריבוי אוכלוסיית החתולים היא תופעה רחבת היקף שאנו יצרנו, והחובה לתקן את המצב מוטלת עלינו.
משפחתי וחיות אחרות
מדוע כאשר מאמצים בעל חיים, על כל בני המשפחה להיות מעורבים בבחירה? כמה נקודות וטיפים שכדאי לקחת בחשבון לפני שמצרפים למשפחה חבר חדש
מאת נעמה רולניק, יועצת אימוצים באגודה ומאלפת כלבים
אימוץ כלב או חתול הוא ללא ספק תוספת משמעותית המשפיעה על כל המשפחה, וגם אם אחד מבני המשפחה מתחייב להיות המטפל העיקרי בבעל החיים, הבחירה עדיין צריכה להתאים לכולם.
בעקבות ניסיון ארוך של מסירת כלבים וחתולים לאימוץ, כבר שנים ארוכות אנו מפעילים באגודת צער בעלי חיים בישראל תהליך הנקרא "אימוץ אחראי". מטרת התהליך היא התאמה מקסימלית בין הכלב או החתול למאמצים כדי שבעל החיים יחיה בביתו החדש כל חייו ולא יינטש שוב מסיבות של חוסר התאמה. במסגרת התהליך, המאמצים קוראים וחותמים על טופס מיוחד ועורכים שיחה עם אחד מיועצי האימוץ של האגודה, שבמהלכה אנו בודקים האם המאמצים יכולים להעניק לבעל החיים את כל צרכיו ומבינים את המחויבות והאחריות שבאימוץ.
בעקבות מקרים שבהם כלבים או חתולים חזרו מאימוץ כי אחד המעורבים החליט שהבחירה לא מתאימה לו, האגודה דוגלת במדיוניות לפיה על כל בני המשפחה או המעורבים בעניין להגיע לאגודה ולהיות חלק בלתי נפרד מתהליך הבחירה. על כולם להכיר את בעל החיים החדש, לראות כיצד הם מסתדרים אתו, האם גודלו של הכלב מתאים והילדים יכולים להוציא אותו לטיול, האם אף אחד מבני המשפחה לא מגלה רתיעה או פחד, האם האנרגיות מתאימות לאופי המשפחה וכד'.
לפניכם כמה נקודות למחשבה:
האחריות על זוג ההורים: פעמים רבות מגיעים אלינו מאמצים הטוענים כי לבני זוגם ממש לא משנה באיזה בעל חיים יבחרו, אך לאחר התעקשות מצדנו והגעת בן או בת הזוג לאגודה הם בוחרים בסופו של דבר בבעל חיים שונה. בנוסף מגיעים אלינו אבות עם ילדיהם ומספרים כי האם מסכימה לאמץ בעל חיים. לא פעם כשהאם מגיעה בסופו של דבר או משוחחת אתנו בטלפון, אנו מגלים כי היא בכלל לא מסכימה לגדל כלב בבית. במקרים אחרים, לאחר השיחה השגרתית עם יועץ האימוצים, כשאחד ההורים מבין כי אי אפשר לצפות מילד קטן לדאוג לבדו לכל צרכי בעל החיים וכי הטיפול הוא באחריותם, אנו מבקשים מהם לחשוב שוב באם הם מוכנים לתהליך.
בעל חיים הוא לא מתנה: כלב הוא חיית להקה ולכן גם בתוך תא משפחתי הוא ינסה למצוא את מקומו. יש כלבים שיסתדרו מצוין עם אנשים בוגרים אבל יהיה להם קשה לקבל מרות מילד בן שש. תארו לכם, למשל, סיטואציה שבה ההורים עושים הפתעה לילד שכל כך רוצה כלב, אבל בבית הכלב חושף עליו שיניים כשהוא רוצה לקחת לו את הכדור. מעורבות הילדים בתהליך האימוץ תמנע סיטואציות כאלה, שאינן מומלצות לא לילד ולא לכלב שיימסר בחזרה למכלאה.
לא פעם מגיעים אלינו אנשים המבקשים לאמץ בעל חיים עבור חבר או קרוב משפחה כמתנת יום הולדת. גם במקרים אלה אנו מתעקשים כי בעלי השמחה יגיעו לבחור בעצמם את בעל החיים. לא מדובר בחולצה או בנעליים שניתן להחליף או לשים בצד כשנמאס, כי אם בחיית מחמד שתלווה אותם במשך שנים ארוכות. הם אלה שיצטרכו לענות על הצרכים הספציפיים שלה, להתחבר אליה, אל סיפורה ואופייה, ויגדלו אותה כל חייה.
מבוגרים ובעלי חיים: חיית המחמד היא חבר נאמן לכל החיים ויכולה לתרום בצורה נפלאה לאנשים מבוגרים שנמצאים לבד רוב היום, לתת להם סיבה לצאת מהבית לטיולים, מישהו ללטף ולהתכרבל איתו או אפילו להיות נושא מעניין לשיחה. לעתים מגיעים אלינו אנשים שמבקשים לאמץ בעל חיים עבור הסבא או הסבתא, אבל בוחרים כלב או חתול שהם עצמם מתחברים אליו ואחר כך, בבית, מגלים שהכלב אנרגטי מדי עבור אדם מבוגר או שארגז חול לחתולים אינו משהו רצוי בבית.
אנו יודעים שכוונת המאמצים היא תמיד טובה, ואנו מייחלים למצוא בתים חמים לכל הכלבים והחתולים הנמצאים באגודה, אך בראש ובראשונה אנו חושבים על בעל החיים עצמו והאם הבית החדש שלו אכן מתאים לו לאורך זמן. מבחינתנו, אין דבר מאכזב יותר מבעל חיים שחוזר למכלאה כי הבחירה היתה לא נכונה ולא התאימה למאמצים. לכן, אם אתם חושבים לאמץ בעל חיים, אנא הקדישו זמן למהלך זה, שישפיע מאוד על חייכם. חשבו על היתרונות וגם על החסרונות, על הזמן הפנוי שברשותכם, על כך שהילדים גדלים ויעזבו את הבית בעוד שבעל החיים עדיין יהיה שם, על הרס אפשרי של חפצים ועל שאר ההשלכות. לאחר שהחלטתם, תגיעו אלינו בהרכב משפחתי מלא, תוציאו את הכלב לטיול או תשהו עם החתול בחתולייה, ועד שאין הסכמה מלאה בין כל בני הבית אל תמהרו לאמץ.
בתמונה הראשית: משפחת גל בהרכב מלא (ההורים נעמה ודני והילדים דנה ואיתי) בעת אימוצו של החתול מקס.
נשארים מאחור
תופעה: כלבים וחתולים רבים ננטשים בעונת הקיץ כאשר בעליהם נוסעים לחו"ל, בבתי מחסה לחיות מחמד או ברחוב
מדי קיץ, כאשר מתחיל החופש הגדול ואנשים רבים יוצאים לנופש או מנצלים את חופשת הקיץ למעבר לחו"ל, ננטשים גם בעלי חיים רבים. לצערנו, במקום לעשות מאמץ ולקחת את בעלי החיים אתם או לנסות ולמצוא להם סידור מתאים, לא פעם בוחרים הנופשים בפתרון הקל ביותר ונוטשים את בעלי החיים שלהם. במקרה הטוב בעל החיים ננטש באחת העמותות, תוך תקווה שמשפחה חדשה תאמץ אותו במהירות, ובמקרים אחרים, הכלבים והחתולים, שעד כה היו רגילים לחיות בבית חם ואוהב והרגישו כחלק בלתי נפרד מהמשפחה, נזרקים לרחוב.
הטסת בעלי חיים לחו"ל היא תהליך מורכב, כאשר לכל מדינה יש חוקים שונים ודרישות ספציפיות לגבי הכנסת חיות מחמד לתחומה; חלק מהמדינות מחייבות הסגר לתקופה לא קצרה, אחרות דורשות בדיקות שיש לבצע לפחות שלושה חודשים לפני הנסיעה, ובנוסף לכל אלה לכל חברת תעופה יש כללים לגבי אופן הטסת בעל החיים.
כאשר מדובר במעבר לחו"ל, מומלץ להיערך מבעוד מועד להטסת בעל החיים. במידה והדבר אינו מתאפשר מסיבות שונות, האגודה תקלוט את בעל החיים, אולם אנו ממליצים בחום לבעלים לנסות ולמצוא בעצמם בית מתאים, וזאת על מנת לוודא בעצמם כי בעל החיים נמצא בידיים טובות וגם לשמור על קשר עם המשפחה המאמצת. פרטים על אודות הטסת בעלי חיים לחו"ל ניתן למצוא באינטרנט ובחברות התעופה השונות בהתאם ליעד הנסיעה. בנוסף קיימות חברות המתמחות בתחום, אשר ניסיונן יכול להקל על התהליך ולחסוך זמן יקר.
לנוסעים לנופש בארץ או בחו"ל, אנו ממליצים להיעזר בשירותי הפנסיון שלנו, אשר יארח בשמחה את חיות המחמד שלהם במחירים מוזלים. בפנסיון האגודה לכל בעל חיים תא מיוחד משלו, והצוות המנוסה מעניק לבעלי החיים הרבה תשומת לב ושלל פינוקים. בנוסף, הפנסיון נמצא תחת השגחה צמודה של הווטרינרים שלנו, אשר בודקים מדי יום את בעלי החיים. לפרטים נוספים ניתן להתקשר: 4553*.
ויגור חתול עם כלב
מגדלים כלב ורוצים לאמץ חתול, או להיפך? קבלו טיפים חשובים לגידול חתול וכלב בבית אחד
מאת נעמה רולניק, יועצת אימוצים באגודה ומאלפת כלבים
כלבים רבים נהנים לרדוף אחרי חתולים ברחוב. הם מונעים בעיקר על ידי יצר ציד חזק, אבל כשהם מגיעים לחתול המשחק נגמר. הכלבה שלי, למשל, אוהבת לגרום לכל החתולים לעלות על העץ ואחרי שהמשימה שלה בוצעה היא חוזרת מסופקת ומאושרת הביתה. זה לא מונע ממנה לגדול בבית עם עוד שני חתולים ולחיות איתם לגמרי בשלום.
במידה ואתם שוקלים להכניס הביתה חתול, חשוב לדעת אם הכלב שלכם רק נהנה מיצר הציד, אולי בכלל אדיש לחתולים, או במקרה הגרוע יותר – תוקפני לחתולים, דבר אשר יאלץ אתכם לוותר על האימוץ. במידה והכלב שלכם אדיש לחתולים או חברותי עם התלהבות קלה שניתנת לשליטה אז אפשר להכניס חתול הביתה.
בסיטואציה כזאת מומלץ להביא הביתה גור חתולים כדי שהוא ילמד לחיות ולקבל את הכלב כחלק בלתי נפרד מהבית, וחשוב מזה – כדי להגן על הכלב. חתול בוגר שנכנס לבית חדש ונמצא במצב של סטרס יכול להוציא את כל האגרסיות שלו על הכלב ולגרום לו לנזק, כשהבעייתי שבהם הוא שריטה בעיניי הכלב. במידה ואתם בכל זאת רוצים לאמץ חתול בוגר מומלץ לקחת חתול שגדל עם כלבים או חתול מגזע רגוע ואדיש יותר כמו חתול פרסי או בריטי.
אם אתם מגדלים חתול והחלטתם שאתם מוכנים לצרף כלב, כדאי להתחשב בגיל החתול. אם מדובר בחתול בן 10 שנים שמעולם לא ראה כלב והוא חתול חששן, סביר להניח שייקח לו המון זמן להתרגל אם בכלל. המצב האידיאלי הוא כשמדובר בחתול גור שעדיין פתוח ויכול לקבל שינויים ולהתרגל לכלב, אבל אם מדובר בחתול בוגר אז יש שתי אופציות אופטימליות להתאמה: האחת היא לאמץ כלב בוגר שגדל עם חתולים או כלב בוגר שאדיש לחתולים. אופציה זו מתאימה בעיקר לאנשים שלא יכולים לקחת על עצמם התחייבות לגדל גור כלבים. האופציה השנייה היא אימוץ גור כלבים. אמנם גור הוא הרבה יותר אנרגטי, דבר שעלול להכניס את החתול לסטרס, אבל מצד שני הכלבלב ילמד לקבל את החתול ולחיות אתו בשלום.
חשוב להבין שבכל מקרה של אימוץ יש זמן הסתגלות שבו לא מומלץ להשאיר את הכלב והחתול באותו אזור ללא השגחה. אם הכנסתם כלב הביתה, מומלץ לתחום אותו לאזור אחד כשהחתול יכול להסתובב חופשי בכל שאר חלקי הבית, ולעשות הפוך אם הבאתם חתול לבית עם כלב. האינטראקציה ביניהם חייבת להיות מבוקרת, ומומלץ אפילו להשאיר את הכלב עם חגורה בקרבת החתול על מנת להיות מסוגלים לתקן אותו במהירות.
בצל האזעקות
טיפים לטיפול בחיות המחמד בעת האזעקות
במצב הבטחוני הקשה בימים אלה, גם לכלבים ולחתולים לא קל. הרעשים הרמים עלולים להלחיץ אותם ולגרום לחרדה או לשינוי בהתנהגותם. להלן כמה טיפים לטיפול בחיות המחמד בעת האזעקות.
1. ראשית, כשמדובר בכלבים, יש להימנע מהנטייה הטבעית שלנו לנחם וללטף. הכלב עלול לפרש את התנהגותנו כחיזוק חיובי ויחזור על תגובותיו החרדתיות. קחו את הכלב אתכם, הראו בטוחים ורגועים, אל תכעסו עליו ואל תענישו אותו.
2. בעתות כאלו כלבים וחתולים עלולים לברוח מהבית כתגובה לרעש הפצצות והאזעקות. לשמירה על הכלב ועל החתול באזורי הסיכון מומלץ לוודא כי הבית סגור וכי אין לחברים הקטנים דרכי מילוט החוצה. לטיול עם הכלב יוצאים רק בקרבת הבית ועם רצועה. לא מומלץ לשחרר, אף לא לזמן קצר, וגם אם הכלב מבקש. בנוסף, ודאו כי לכלבכם יש שבב וכי פרטיו ופרטיכם מעודכנים במרכז השבבים הארצי, כדי שחלילה אם יברח יהיה קל לאתרו.
3. השתדלו לקחת את חיית המחמד אתכם למרחב המוגן. אם המרחב המוגן הקרוב אליכם הוא ממ"ד או מקלט, ציידו אותו במעט מזון ובמים, ובמקרה של חתולים – גם בארגז לצרכים. מרבית החתולים יסרבו להיכנס לכלוב בזמן קצר ולכן תתקשו לקחת אותם אתכם למקלט בזמן אמת. הכינו לחתול פינה נוחה וחמה להתכרבל בה במקום מוסתר. הניחו לו להסתתר ואל תקראו לו לצאת מהמחבוא.
4. אם חיית המחמד שלכם סובלת מאוד מחרדה ואתם מתקשים להרגיעה, מומלץ לפנות לייעוץ וטרינרי.
לרגל המצב אנו מזמינים את תושבי הדרום להביא לפנסיון שלנו בעלי חיים מכל סוג – עד לסיום המבצע הצבאי, ללא תשלום (על בסיס מקום פנוי). טלפון לבירורים: 4553*.
בתקווה שיגיעו במהרה ימים בטוחים ושקטים.
מה חתולכם צריך?
מדריך שימושי לטיפול בחתולכם
חיסונים חיסון מרובעת – חיסון נגד ארבע מחלות:
פאנלוקופניה (פרוו חתולים) – מחלה ויראלית הגורמת לבעיות מעיים חמורות ועלולה להביא למוות.
קליצי ורינוטרכאיטיס (הרפס) – שני וירוסים שכיחים הגורמים לשפעת ולכיבים בחלל הפה.
כלמידיה – בקטריה הגורמת לדלקות עיניים חמורות ולעתים אף לדלקת ריאות, בעיות במערכת העיכול ומערכת הרבייה.
חיסון ראשון יש לתת בגיל 8 שבועות וחיסון נוסף לאחר שבועיים. חתולים מעל גיל שנה יש לחסן אחת לשנה. חיסון כלבת: מומלץ לחתולים הנוהגים לצאת מהבית לחצר או לרחוב. החיסון ניתן לחתולים מעל גיל שלושה חודשים אחת לשנה.
פרעושים ותולעים
פרעושים אינם רק בעיה אסתטית מטרידה. חשוב לזכור שבנוסף לסכנה בהיותם מוצצי דם, הם מעבירים מחלות רבות ומסוכנות לחתולכם אשר חלקן אף מדבקות לבני אדם. טיפול קבוע בכל חיות הבית וטיפול בחצר היא הדרך היחידה להיפטר מהם לחלוטין. טיפול מונע לפרעושים: שימוש באמפולות או בתכשירי ריסוס המיועדים לחתולים פעם בחודש. יש לטפטף את תוכן האמפולה על העור בעורף החתול או בין השכמות (מקום אשר הוא אינו יכול ללקק). החומר נספג דרך העור לדם ומקנה הגנה מפני פרעושים למשך חודש. חשוב לשים לב לגיל ולמשקל החתול בכדי למנוע הרעלה. טיפול נגד תולעי מעיים: ניתן בכדור או בזריקה לחתולים בגיל 6 שבועות. לאחר מכן יש לטפל כל חצי שנה או בעת הצורך כאשר מופיעות תולעים.
מזון
לתזונת החתול השפעה ישירה על בריאותו, ולכן מומלץ לקנות מזון איכותי שיכול לחסוך מחתולכם בעיות בריאותיות שונות ומכם הוצאות כספיות על טיפולים עתידיים. מזון יבש לחתולים מכיל את כל המרכיבים להם הם זקוקים, ולכן לא מומלץ לתת להם מזון מהמטבח.
מאכלים אסורים בהחלט לחתולים: חלב ומוצריו השונים (גורמים לשלשולים), עצמות מכל סוג שהוא (יכולים לגרום לקריעת או חסימת המעיים ומוות), מאכלים מתובלים (גורמים לבעיות עיכול).
יש להתאים את המזון לגיל החתול ולגודלו על פי הכתוב על האריזה, ולא להסתמך על המלצת המוכר בחנות החיות, שכן הוא אינו וטרינר. חברות מומלצות המייצרות מזון לחתולים: סיאנס דיאט, רויאל קנין, פרו פלן, נוטרו צ'ויס.
עד גיל שנה מומלץ לתת לגור מזון יבש לגורי חתולים. חתולים מעל גיל שנה יש להאכיל במזון יבש לחתולים בוגרים.
צרכים
החתול הוא בעל חיים נקי ומטבעו עושה את צרכיו בארגז צרכים, אותו לא מומלץ למקם בסמוך לכלי השתייה והאוכל. יש לקנות חול צרכים מיוחד, רצוי חול גבישי אשר מתגבש במגע עם שתן ומקל על הניקוי. את הארגז מומלץ לנקות אחת ליומיים לפחות, וכך להוריד את רמת סכנת ההידבקות במחלות.