תושבי אזור ערד הדרום מכירים היטב את המצב: במזבלה של העיר נמצאים מאות כלבים, ובסביבתה הקרובה להקות נוספות של כלבים במספרים עצומים. חייהם קשים, הם סובלים מרעב וצמא, מתרבים במהירות, ואינם מקבלים חיסונים או טיפול רפואי.
התמונות האלה מוכרות כבר שנים רבות, והן עלו שוב לתודעה בעקבות סרטון שהעלתה לרשת עמותת ערד לחי, שבו ניתן לראות עשרות כלבים פראיים שחיים במזבלה שבנגב הצחיח, כשהם מקבלים מזון יבש ממתנדב העמותה. לדברי הרופאה הווטרינרית הרשותית של ערד, ד"ר יאנה קרול, "מאות כלבים חיים במזבלה של העיר ועוד אלפים של כלבים נטושים מסביב לה, ברחבי הפזורה הבדואית, והמצב הולך ומחריף".
"זו הזנחה של שנים רבות, ולא היינו צריכים להגיע לנקודה הזו", אומר גדי ויטנר, דובר אגודת צער בעלי חיים בישראל. "המראות קשים ואף מסוכנים לבעלי החיים ולסביבה. עד מתי מעגל הכאב הזה יימשך? החיים בזבל הם חיי חרפה. אימהות מיניקות שלצדן עשרות גורים מזי רעב ועמוסים בקרציות, כלבים עם פציעות עקב מלחמות טריטוריה על כל פיסת זבל, ואפילו כיכרות לחם מעופשות נטרפות על ידי הכלבים".
אגודת צער בעלי חיים בישראל קוראת לעצור את מעגל האימה ולבנות תוכנית לעצירת ריבוי היתר. לתוכנית כזו חייבים לחבור גופי ממשלה לעבודה משותפת – המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ומשרד החינוך, לצד רשות הטבע והגנים וכמובן ארגוני רווחת בעלי החיים.
הגב' טל גלבוע, יועצת ראש הממשלה לענייני בעלי חיים, ביקרה במקום לפני מספר חודשים ואנו תקווה כי תפעל למען כלבי ערד במסגרות ממשלתיות ולא רק "לכיבוי שריפות" על ידי האכלה של הכלבים, פעולה שרק מעודדת ריבוי המלטות. אנו תקווה שחברת הכנסת מיקי חיימוביץ, יושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, תעסוק בנושא ותפעל לקדם תוכנית פעולה ביחד עם כל הגורמים המקצועיים כדי למנוע צער וסבל נוספים.
אגודת צער בעלי חיים בישראל מכירה בסבלם של הכלבים הנטושים, אם זה ברחובות העיר או במזבלה זו או אחרת. באגודה מאמינים שחיי רחוב הם חיי חרפה וסבל, ומקרים קיצוניים שכאלו, כמו מזבלת ערד, מחייבים תוכנית ארוכת טווח שתמנע צער וסבל ותצמצם משמעותית את מעגל החרפה. ירי חי על ידי רשות הטבע והגנים לא יפתור את הבעיה, שכן את הכלבים המרוכזים כעת במזבלה יחליפו מיד מאות כלבים אחרים מתוך האלפים שבסביבה, אשר רק מחכים להשתלב במקום. על התוכנית לכלול המתות חסד הומאניות מבוקרות ובהתאם לנסיבות, עיקורים וסירוסים, סימון, חיסון ושחרור הכלבים במתחמים מגודרים למעקב בריאות והחלמה. את הבריאים יש לשחרר אל פינות האכלה במקום שבהן הם יקבלו מזון, מים וטיפול רפואי במקרה הצורך, וגורים ברי אימוץ יועברו לארגוני רווחת בעלי חיים. חשובה לא פחות היא תוכנית חינוכית רחבה שתפעל בערים, במועצות וביישובים הבדואים בדרום ובנגב, לצד יצירת שיתופי פעולה עם התושבים ואכיפת החוקים.
אנו קוראים לגילה גמליאל השרה להגנת הסביבה ולאלון שוסטר שר החקלאות לזמן את הגורמים המקצועיים בשטח, לגבש באופן דחוף תוכנית מתואמת ולהוציאה אל הפועל במהירות. עלול להיווצר אסון גדול, קטסטרופה של מחלות, תקיפות, הרס הטבע והסביבה, ובינתיים עוד ועוד גורים מתווספים למעגל הסבל ומסיימים את חייהם בסבל רב.
גם אתם יכולים להשפיע. כדי לעצור את הסבל של הכלבים בערד, כמו גם את סבלם של כלבים רבים במקומות אחרים בארץ ונמצאים במצב דומה – עזרו לנו לעורר תשומת לב ולהשמיע את קולם. חתמו על העצומה: http://www.atzuma.co.il/spcailarad ושלחו מייל לאלה שיכולים לשנות את המצב. בקשו מהם להתערב ולהתחיל לפעול.
גילה גמליאל – השרה להגנת הסביבה: sar@sviva.gov.il
אלון שוסטר – שר החקלאות ופיתוח הכפר: Sarmoag@moag.gov.il
מיקי חיימוביץ' – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה: haimovich@knesset.gov.il
גלי דוידסון (סלומון) – ראש אגף הגנה על בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה: galis@sviva.gov.il
ד"ר דגנית בן דב – הממונה על פי חוק צער בעלי חיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר: dganitb@moag.gov.il
