האגודה הגישה בקשה לבית המשפט להצטרף כידידת בית המשפט לצד התביעה בתיק המנוהל נגד חשוד בהתעללות בכלבו שהביאה למות הכלב

בחודש ספטמבר קשר תושב אשדוד את כלבו בוס מסוג פיטבול מחוץ לחלון ביתו. בוס היה קשור בשרשרת ברזל קצרה, אשר בקושי אפשרה לו לעמוד. לאחר 12 שעות של סבל בל יתואר בשמש הקופחת וללא מים, הכלב לא יכול היה לעמוד יותר על רגליו. הוא קרס והשרשרת חנקה אותו והביאה למותו. אתמול נערך דיון בעניינו של בעלי הכלב בבית המשפט השלום באשקלון, ומחוץ לאולם התקיימה הפגנה של מתנדבים ופעילים למען בעלי חיים במטרה להביע את זעקת הכלב ולדרוש ענישה הולמת.

אגודת צער בעלי חיים בישראל הגישה בקשה לבית משפט השלום באשקלון לצרף את האגודה כידידת בית המשפט לצד התביעה בתיק המנוהל כנגד תושב אשדוד החשוד שהתעלל בכלבו, על מנת שתוכל לטעון בעניינו של הכלב על פי חוק זכויות נפגעי עבירה.

לדברי עו"ד ענבל קידר-חיים, היועצת המשפטית של האגודה: "אין אף אחד שיכול לשמש פה לכלב הזה, לספר על ייסוריו ועל מה שעבר עליו ב-12 השעות שקדמו למותו. אגודת צער בעלי חיים בישראל מבקשת לשמש פה לכלב, שהנו יצור חסר ישע, לטעון עבורו כנפגע עבירה ולדרוש מבית המשפט שיחמיר עם עונשו של המתעלל, של אותו בעלים שהיה אמור לדאוג לכלב אך התאכזר אליו בצורה בלתי נתפסת. עוד נבקש מבית המשפט שלא יאפשר לאותו בעלים להחזיק במהלך חייו כלב או בעל חיים אחר – בדיוק כפי שמישהו שעושה עבירות חמורות בנהיגה, נשללת ממנו האפשרות להחזיק רישיון נהיגה".

הדיון התקיים לאחר ההקראה שנערכה בדיון הקודם בפני השופטת נועה חקלאי, ובו נבדקה האפשרות לסגירת התיק בפשרה. לעת עתה עדיין לא התקבלה תשובה לבקשת האגודה להצטרף לתהליך התביעה כידידת בית המשפט, אולם לאחר שיחות ארוכות שהתקיימו עם התביעה, העלאת טענות והצגת תמונות של הכלב, התביעה טוענת כי היא תמשיך לדרוש המשך מעצר בית לחשוד, תסרב לכל ניסיון פשרה או גישור, תזמן עדים ולא תסתפק בפחות מעונש מאסר בפועל.

על בתי המשפט ורשויות אכיפת החוק להתייחס ברצינות הראויה למקרי התעללות בבעלי חיים ולתת עונשים כבדים ומרתיעים שהולמים את המעשים האכזריים בחסרי ישע. המצב שבו בתי המשפט נותנים עונשים מגוחכים, מאסרים על תנאי או קנסות של אלפי שקלים בודדים חייב להשתנות. רק עונשים כבדים לכל המתעללים והפוגעים במזיד ביצורים חסרי ישע ימנעו צער וסבל.

כלב הוא לא רק ללייקים, כלב הוא לכל החיים: קמפיין גרילה להעלאת המודעות לתעשייה האכזרית שמאחורי הכלבים הגזעיים בשיתוף הבצפר

כחלק ממאבק האגודה בסחר ובהרבעות כלבים גזעיים, חברנו לבצפר, בית הספר של מקצועות הפרסום והדיגיטל, ליצירת מהלכי גרילה לחשיפת הנושא לציבור הרחב. יובל רפפורט, בוגר מסלול קופי, הביא הברקה ויצר קמפיין גרילה תחת הסלוגן "כלב לא קונים. כלב מאמצים. כלב הוא לא רק ללייקים, כלב הוא לכל החיים".

כדי להמחיש שכלב הוא אינו כלי שניתן להשתמש בו לפרק זמן כדי להשיג לייקים ותשומת לב, אלא יצור חי בעל צרכים שדורש טיפול כל חייו, יובל הקים דוכן להשכרת כלבים גזעיים בשד' רוטשילד בת"א ביחד עם צלם מקצועי שמתעד את הטיול. הם קראו לאנשים לבוא ולעשות סיבוב דאווין עם כלב ולהצטלם לאינסטגרם. בסופן של 15 דקות התהילה, השוכר גילה שהדוכן נעלם והבין שכלב הוא התחייבות לכל החיים ולא למטרות אגואיסטיות.

בעידן הנוכחי, לרשתות החברתיות ובעיקר לאינסטגרם יש תפקיד מרכזי בפופולריות הגוברת של הכלבים הגזעיים. הם הפכו לסמל סטטוס, משמשים כדוגמנים, בעליהם מנהלים עמודים בכיכובם ברשתות החברתיות שזוכים למיליוני עוקבים, כולל התעסקות מוגזמת בטיפוח ואופנה, ומובילי דעה, בהם זמרים ושחקנים מובילים, בוחרים לגדל אותם ולהנציחם בתמונות וכך הם משפיעים על מעריציהם הרבים. סביר להניח שאם אנשים היו נחשפים לתנאי הגידול וליחס המחפיר שלהם זוכים הכלבים, הם היו נמנעים מלתת יד לתעשייה הנצלנית והמתעללת הזו.

אימוץ היא הדרך להילחם ולהתנגד לסחר בכלבים. אמצו אותם והם יוקירו לכם תודה ויחזירו אהבה שאינה תלויה בדבר. מתעקשים לאמץ כלב גזעי? עשו זאת בדרך החוקית והנכונה. בדקו את בית הגידול וודאו שלכלב יש תעודת גזע רשמית ושהוא זכה לכל הטיפולים הווטרינריים הדרושים. אל תתנו יד לעבריינים חמדנים ואל תשתפו פעולה עם התעשייה האכזרית של ההרבעות והסחר בכלבים.  

מסיבה רועשת בפארק הלאומי ברמת גן פגעה ברווחת החיות בספארי הסמוך ואף הביאה למותה של זברה, שלחה האגודה מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים למנכ"ל הפארק, ובו דרישה לבטל אירועים דומים שעתידים להתקיים בחודשים הקרובים

לפני כמה חודשים התקיימה בפארק הלאומי ברמת גן מסיבה רועשת בהיתר הרשות המקומית. עצמת המוסיקה שהושמעה במקום, שנמצא סמוך למרכז הזואולוגי רמת גן (הספארי), בניגוד לחוק למניעת מפגעים ולתקנות לפיו, השפיעה על החיות שחוסות במרכז, שהחלו להשתולל. בעקבות הרעש והמצוקה שאליה נכנסו בעלי החיים, לכאורה, זברה אחת שברה חוליות בגבה, ובמשך שעות ארוכות סבלה מכאבים עד שלמחרת הומתה.

ממידע אשר הועבר אלינו עולה, כי מדידת הרעש שהיתה אמורה להיערך במקום מטעם הספארי לא בוצעה, וכי למרות סיכומים מוקדמים בין הספארי לבין הפארק הלאומי (עצמת הדציבלים, מיקום האירוע בפארק, כיוון הרמקולים, מיקום הבמה, הגדלת מספר המטפלים ועוד), במבחן התוצאה לא היה בהם כדי להועיל.

באופן תמוה, לאחרונה העניקה עיריית רמת גן היתרים לקיום שני אירועים דומים באותו מקום, בפורים ובפסח, וכדי להוסיף חטא על פשע, פורסם כי פסטיבל המוסיקה האלקטרונית בפסח מיועד לעורר מודעות למצבן של חיות הבר בעולם. וכך, מחד מאפשרת הרשות המקומית עריכת אירוע המוני רועש ליד הספארי, אשר מהווה צער בעלי חיים, תוך שלל עבירות על דינים שונים, וזאת, לכאורה, כדי לאסוף כסף לסייע להן, ומאידך פוגעת בהן תוך כדי כך.  

בעקבות האמור לעיל, הוציאה האגודה למנכ"ל חברת הפארק הלאומי מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, ובו דרישה לבטל את האירועים העתידיים, כולל אפשרות של האגודה לפנות לבתי משפט בבקשה לקבלת צווי מניעה ולהגיש תלונה למשטרה בגין חשדות למעשים פליליים. בין השאר נכתב במכתב, אשר נשלח גם לבכירים בעירייה ובמשרדי הממשלה הרלוונטיים: "כפי הנראה, לא די במאורעות קשים אלה על מנת שעיריית רמת גן 'תתעורר', תבין באופן ברור וחד משמעי ותפיק לקחים חיוניים מהמקרה ותגיע למסקנה המתבקשת כי אין לערוך במקום כל מסיבות נוספות במתכונת הנ"ל".

עוד נכתב: "התנהלות הרשות המקומית רמת גן איננה סבירה ואיננה מידתית, וזאת בלשון המעטה. זאת בפרט בהתחשב בכך כי קיימים מקומות חלופיים לעריכת המסיבות, וכן כי קיימים אמצעים אלקטרוניים שונים על מנת לערוך מסיבה שקטה במקום, מבלי לפגוע בבעלי החיים המצויים בשבי ומבלי להפר את חוק צער בעלי חיים".

האגודה אינה יכולה להשלים עם העובדה שחיות בר הכלואות בגן החיות יסבלו ושלוותן תופר עקב מסיבות רועשות בעלות עוצמות דציבלים גבוהות ומזיקות. יצויין כי מחקרים שונים הצביעו על השפעת רעשים על בעלי חיים בגני חיות, מהם ניתן ללמוד כי יש ברעש הקהל המשתנה במקום לגרום לבעלי החיים לסטרס רב ולנזקים פיסיים ובריאותיים. מחקרים נוספים גילו כי רעשי בנייה עזים, או אלה המתרחשים באופן בלתי צפוי, עלולים להשפיע לרעה על רווחת בעלי חיים מסוימים ולגרום לתגובת לחץ כרונית.  

עדכון:

ב-03.03.20 נערכה ישיבה בעיריית רמת גן בנוכחות אנשי הפארק הלאומי, גן החיות ספארי ונציגים מאגודת צער בעלי חיים בישראל. בישיבה התקבלה סקירה על אודות האירועים ההמוניים הרועשים בעומסי דציבלים גבוהים המתוכננים לאורך השנה בפארק הלאומי הגובל בגן החיות. בתום הישיבה קיבלה עיריית רמת גן את עמדת הזואולוגית הילה אחישר ויועץ האקוסטיקה יואב זילברשטיין מטעם אגודת צער בעלי חיים בישראל להגיע במסיבה הקרובה ובבאות אחריה לרמות הדציבלים הסבילות והמותרות על פי מחקרים שנערכו בעולם, בעת קיום אירוע כמסיבת טראנס, כולל הרמת מחסומי רעש ובולמי רעש, שיפחיתו את הרעשים לרמות מתאימות לחיות בר בשבי, והכל על מנת למנוע צער וסבל מבעלי החיים.

כמו כן הוחלט לקיים סיור מקדים למסיבה לבחינת כל ציוד הסאונד והתאמתו לרמה המקובלת, והן הזואולוגית והן יועץ האקוסטיקה מטעם האגודה יהיו נוכחים בעת האירוע במתחם חיות הבר, ימדדו את הרעשים ויעקבו אחר התנהגות בעלי החיים בעת המסיבה. סוכם בין עיריית רמת גן ואנשי אגודת צער בעלי חיים בישראל על הקמת ועדת היגוי שנתית, שתבחן כל אירוע המוני לגופו ותקבע קריטריונים לקיום אירועים המוניים בפארק.

לדברי היועצת המשפטית של אגודת צער בעלי חיים בישראל, עו"ד ענבל קידר חיים: "סיכום זה שהושג בין העירייה לאגודה הינו תוצאה של כוונות טובות ורצון אמיתי למנוע פגיעה בבעלי חיים. אנו בוחנים את הנתונים ובהמשך נמליץ לקדם אותם כתקנות וכחוקים למניעת סבל כלפי בעלי חיים ממפגעי רעשים חריגים. אנחנו כאן לפעול בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו למנוע סבל מיותר מבעלי חיים".

לקראת יום כיפור, הרב רוברטו ארביב מצטרף לקריאת האגודה להמיר את שחיטת התרנגולים האכזרית במתן צדקה

לקראת יום כיפור וקיום מנהג הכפרות הנערך בסמוך לו, מבקשת אגודת צער בעלי חיים בישראל להעלות את מודעות הציבור לאפשרות להמיר את ביצוע מנהג הכפרות ושחיטת תרנגולים בפדיון כפרות בצדקה.

קמפיין זה נערך על ידי האגודה כבר שנים רבות, ובמסגרתו האגודה העלתה נושא חשוב זה לסדר היום הציבורי באמצעי התקשורת השונים, בעזרת חלוקת מנשרים לציבור הרחב במרכזים שונים ובבתי כנסת ובשיתוף רבנים וחברי כנסת שהצטרפו לאגודה וקראו לציבור לתת צדקה לנזקקים במקום לשחוט תרנגולים.

השנה מצטרף לקריאה הרב רוברטו ארביב מהקהילה המסורתית קונסרבטיבית בנווה צדק בתל אביב.

מנהג הכפרות, הנערך בעשרת ימי תשובה או בבוקר השכם של ערב יום כיפור, נועד לכפר על חטאי האדם באמצעות שחיטה של תרנגולים. מקור המנהג, שהיה נפוץ כבר במאה השישית, בא כתחליף לטקס הכפרה באמצעות השעיר שהיה נהוג בבית המקדש. התרנגולים, אשר משמשים לכפרה, מגודלים בצפיפות גדולה מאוד. הם מובלים לעורכי המנהג בתנאים קשים, ונאלצים להמתין שעות ארוכות ללא אוכל ומים עד לשחיטתם. חלקם מתים מחום ומהתייבשות וחלקם ממשיכים לגסוס ולפרפר בייסורים עד למותם לאחר השחיטה עצמה.

במהלך השנים נתגלעו מחלוקות הלכתיות בנוגע לשחיטת התרנגולים, ופוסקים שונים הביעו התנגדות למעשה זה, ביניהם הרשב"א, רבי יוסף קראו בעל שולחן ערוך, הרמב"ן ואחרים. רבים מהם ביקשו להחליף את תרנגולי הכפרה במתן צדקה לעניים או בשימוש בצמחים.

באגודת צער בעלי חיים בישראל סבורים כי יום כיפור הוא יום שבו על האדם לגלות חמלה ורחמים כלפי בעלי החיים ולא לגרום להם לכאב ולצער, וכי עזרה וסיוע לחלשים ולנזקקים באמצעות מתן צדקה הם מעשים ראויים יותר ליום זה. אנו מאחלים לכל הציבור בישראל גמר חתימה טובה.

למנשר האגודה בנושא לחצו כאן. 

בכל שנה נמכרים בארץ המוני גורים דמויי גזע במחירים מפתים. הרוכשים אינם מודעים לעובדה שמאחורי הגור החמוד שמככב בתמונות הסלפי שלהם עומדת תעשייה אכזרית שמנוהלת על ידי עבריינים מתעללים ותאבי בצע

צילום: סטודיו vipdesign

 

בתקופה האחרונה קשה שלא להבחין בכל רחבי הארץ באנשים שמחזיקים בכלבים שנראים גזעיים, רובם קטני ממדים. ואם לא בשכונה שבה אתם מתגוררים, בוודאי נתקלתם בכלבים אלה בסרטונים או בתמונות ברשתות החברתיות. הכלבים הללו אמנם חמודים ושובי לב, אבל רבים לא יודעים (וביניהם גם בעליהם שרכשו אותם במיטב כספם), את האמת המזעזעת ואת אופייה האכזרי של תעשיית ההרבעות שממנה הם מגיעים. 

סמל סטטוס

תופעת ההרבעה וסחר של כלבים גזעיים ובעיקר דמויי גזע ידועה מזה שנים רבות, ואנו רואים אותה מרימה את ראשה בגלים. אם בעבר רבים ביקשו לגדל כלבים מגזעים שהפכו לפופולריים בעקבות סרטים מצליחים כדוגמת קולי (הסרט "לאסי"), סן ברנרד ("בטהובן") ודלמטי ("101 כלבים וגנבים"), כיום הגזעים המבוקשים הם כלבים קטנים פיסית כגון שיצו, מלטז, פומרניאן ואחרים.

נראה שבעידן הנוכחי, לרשתות החברתיות ובעיקר לאינסטגרם יש תפקיד מרכזי בפופולריות הגוברת של הכלבים האלה. הם הפכו לסמל סטטוס, משמשים כדוגמנים, בעליהם מנהלים עמודים בכיכובם ברשתות החברתיות שזוכים למיליוני עוקבים, כולל התעסקות מוגזמת בטיפוח ואופנה, ומובילי דעה, בהם זמרים ושחקנים מובילים, בוחרים לגדל אותם ולהנציחם בתמונות וכך הם משפיעים על מעריציהם הרבים.

היצע וביקוש

הגוף היחידי בארץ שמוסמך למסור כלבים גזעיים הנו ההתאחדות הישראלית לכלבנות. ההתאחדות פועלת בהתאם לחוק ולנהלים מסודרים בכל הקשור להרבעה, גידול ומסירה, נמצאת תחת פיקוח ורק היא רשאית למסור כלבים עם תעודות גזע רשמיות. כלבים שנרכשים בדרך אחרת ובמחירים נמוכים בהרבה אינם נחשבים גזעיים, וגם אם הם נראים כאלה הם דמויי גזע.

מאחר והביקוש גדול מההיצע, בחלל הזה צמחה תעשיית הרבעות פיראטית שסוחרת בכלבים ותכליתה היחידה היא עשיית רווח כספי. לעתים מדובר בבעלים שמגדלים כלבה גזעית או דמויית גזע, אשר זיהו את הפוטנציאל הכלכלי, ולאחר שהכלבה ממליטה הגורים (שכאמור אינם נחשבים גזעיים) נמכרים לכל דורש. כעבור כמה חודשים גם הגורות הללו יהפכו לפוטנציאל כלכלי בידי בעליהן החדשים ומעגל הסבל והסחר גדל בהתמדה.

לצד ההמלטות הביתיות יש עבריינים שהפכו את ההרבעות והסחר לעסק מניב של ממש שמגלגל מיליוני שקלים. רווחת הכלבים האומללים אינה עומדת לנגד עיניהם.

מטחנות גורים

בקרב הציבור קיימת תפיסה מוטעית בנוגע לרכישת כלבים "גזעיים", וסביר להניח שאם אנשים שמעוניינים לרכוש כלב כזה היו נחשפים לתנאי הגידול וליחס המחפיר שלו זוכים הכלבים, הם כנראה היו נמנעים מלתת יד לתעשייה הנוראית הזו.

המגדלים הלא חוקיים משתמשים לרוב באתרים מרוחקים ומאולתרים שאינם גלויים לעין ולאוזן כגון מושבים, אזורי תעשייה ומחסנים מבודדים. במטחנות הגורים האלה, הכלבים מגודלים בתנאים מחפירים, בצפיפות איומה, ללא פיקוח או טיפול וטרינרי, ללא חיסונים, ללא מזון מספק ורמת היגיינה נאותה, כאשר צרכיהם הפיסיים והנפשיים אינם מסופקים. מדובר בבית חרושת לכל דבר, שהמוצר שהוא מציע לצרכן הוא יצור חי.

ידוע כי כלבים גזעיים סובלים מבעיות גנטיות בהתאם לגזעם. כאשר ההרבעות מבוצעות בצורה פיראטית, לא פעם נולדים גורים בעלי מומים שונים, וחלקם אף סובלים מבעיות נוירולוגיות. מהגורים שאינם ניתנים למכירה ומכלבות הרבעה מבוגרות ומותשות שאינן יכולות עוד להניב רווח, העבריינים נפטרים בדרכים אכזריות שהדעת אינה סובלת.

שלם וקח

המגדלים הלא חוקיים לא יבצעו את עסקת המכירה בבתי הגידול הפיראטיים. הגורים מועברים לסוחרים, לשווקים או לחנויות, שם הם מוצעים למכירה מבלי לבדוק את האנשים שרוכשים אותם ואת יכולתם לגדל כלב ומבלי להעניק להם ייעוץ ומידע בסיסי הכרחי.

גם אם הגורים מופרדים מאמם בגיל חודשיים כפי שמורה החוק, בדרך כלל הם לא עוברים בדיקה וטרינרית. חלק מהגורים עלולים להיות חולים במחלות שאופייניות לגורים בהיעדר מתן חיסונים או במחלות שאופייניות לגזע, והמוכרים כמובן אינם לוקחים אחריות על מפח הנפש של חלק מהרוכשים. אלה האחרונים יכולים לגלות את המחלה בשלב מאוחר מדי כשהגור גוסס או לעמוד מול מציאות שבה עליהם להשקיע כסף רב בטיפולים רפואיים.

חוק וסדר

ומה אומר החוק? בישראל לא קיים איסור על מכירת כלבים, והעבירה היחידה שבגינה ניתן להאשים את המגדלים היא תנאי גידול לא נאותים והתעללות. גורמי האכיפה אינם מקשים על המגדלים וגם אם הם מבצעים ביקורת במטחנות הגורים, הם לרוב אינם פועלים נגד המגדלים, אלא מבקשים לתקן ליקויים ולשפר את תנאי הגידול. בכל הנוגע להכנסות הלא מדווחות של המגדלים מהסחר בכלבים, לא ידוע לנו על צעדים משפטיים שננקטו כנגדם על העלמות מסים.

דוגמנים מושלמים לאינסטגרם

מדי יום אגודת צער בעלי חיים בישראל קולטת כלבים נטושים שנמצאו ברחוב וכלבים שבעליהם אינם רוצים בהם עוד, ביניהם גם כלבים גזעיים או דמויי גזע. כלבים גזעיים קטנים כמעט ואינם מגיעים אלינו. ברוב המקרים מי שרכש אותם ימכור אותם לאנשים אחרים, וכך כלב אחד יכול לעבור כמה ידיים בזמן לא ארוך, דבר שיש לו השפעה דרמטית על הכלב.

מתי כן מגיעים אלינו כלבים כאלה? כשיש בעיה רפואית והבעלים אינם רוצים להוציא כסף על טיפול, כאשר הכלב מבוגר ולעתים מוחלף במודל צעיר יותר כאילו מדובר ברכב משומש, או כשיש בעיה התנהגותית ואז קל יותר למסור את הכלב מאשר להשקיע זמן וכסף על אילוף.

כשמדובר על כלבים גדולי מידות, בדרך כלל אנשים רוכשים גור צעיר מבלי להבין את הצרכים שלו, ואז נוטשים אותו בגיל 8-9 חודשים כשהוא כבר גדול פיסית ולרוב גם לא מחונך כי לא השקיעו בו מחוסר ידע או זמן. בשנים האחרונות תופעה זו באה לידי ביטוי בעיקר בכלבים מגזע האסקי סיבירי, שנראים כמו דוגמנים מושלמים לאינסטגרם בשל עיניהם הכחולות (או אחת). רבים מאמצים אותם כשהם גורים מבלי לקבל ייעוץ על הצרכים המיוחדים של הגזע. כאשר כלב כזה אינו מוציא מספיק אנרגיה הוא הופך למתוסכל ופורק את האנרגיות  בצורת הרס חפצים בבית, ומכאן הדרך לנטישתו מהירה ביותר.

לכל כלב מגיע בית

חשוב להבהיר שהאגודה אינה מתנגדת לאימוץ ולגידול כלבים גזעיים, אלא נאבקת באופן ההרבעה ובסחר שמתקיים לצורך רווח כלכלי גרידא. לכל כלב מגיע בית חם וטיפול מיטבי, אולם חשוב להבין כי כלב אינו מוצר צריכה שמושפע ממגמות אופנתיות. מדובר ביצור חי ובעל רגשות שתלוי בבעליו למשך כל חייו. לכן כל אימוץ צריך להתבצע בצורה אחראית ומבוקרת, תחת פיקוח וטרינרי ותוך התאמת הכלב לבעלים.

האגודה מנהיגה תהליך המכונה "אימוץ אחראי" שבמסגרתו יועצי האימוץ של האגודה מתאימים לכל אדם או משפחה כלב שיוכל להתאקלם ולהשתלב עם אורח החיים של המאמצים. במשך עשרות שנים האגודה עושה מאמצים להעלות את מודעות הציבור לנושא רווחת בעלי חיים ולסייע לציבור להבחין בין אימוץ לרכישה של בעל חיים, ואף קיימה סדרת אירועי אימוץ תחת הכותרת "מעורב זה גזעי" כדי לעודד את אימוצם של כלבים וחתולים מעורבים.

אז מה עושים?

אם החלטתם לאמץ כלב ולהפוך אותו לחבר הכי טוב ולחלק בלתי נפרד מהמשפחה, עשו זאת בצורה מושכלת ומודעת. באגודה, ובעמותות ובכלביות בכל רחבי הארץ, נמצאים המון כלבים מעורבים ומקסימים. הם ממתינים לכם שתאמצו אותם ותתנו להם בית חם ואוהב, ולכן אין שום צורך להרביע כלבים בצורה לא מבוקרת. אימוץ היא הדרך להילחם ולהתנגד לסחר בכלבים. אמצו אותם והם יוקירו לכם תודה ויחזירו אהבה שאינה תלויה בדבר.

מתעקשים לאמץ כלב גזעי? עשו זאת בדרך החוקית והנכונה. בדקו את בית הגידול וודאו שלכלב יש תעודת גזע רשמית ושהוא זכה לכל הטיפולים הווטרינריים הדרושים. אל תתנו יד לעבריינים חמדנים ואל תשתפו פעולה עם התעשייה האכזרית של ההרבעות והסחר בכלבים.   

מידע נוסף וחשוב על כלבים גזעיים תוכלו למצוא כאן, כאן, וכאן.

האגודה הגישה תלונה נגד קופת חולים מאוחדת על התעללות בבעלי חיים, לאחר שעובדי הקופה החליטו להעניק לכל ילד שיתחסן נגד חצבת דג זהב בכוסית לבדיקת שתן

בזמן שמספר הגילויים של מקרי החצבת בארץ עולה, בקופת חולים מאוחדת בעיר ירושלים, שבה שיעור ההתחסנות נמוך מהממוצע, חשבו על פתרון יצירתי לעידוד התושבים להתחסן נגד המחלה המסוכנת. ילדים שהגיעו להתחסן קיבלו מידי הצוות המטפל מתנה – דגים בתוך כוסיות של בדיקות שתן. בקבוצת הווטסאפ של העובדים הביעו שביעות רצון מהמהלך וכתבו: "חלוקת דגי זהב לכל מתחסן – והילדים סוף סוף מגיעים".

המידע על המהלך השיווקי האכזרי הגיע לאגודה, אשר שנים ארוכות קוראת לציבור לאמץ חיות מחמד באופן אחראי. באגודה מכירים היטב את התופעה שבמסגרתה חיות מחמד מגיעות לידיים חסרות ניסיון וידע טיפולי. הדבר בולט במיוחד בקרב ילדים המקבלים לידיהם (או רוכשים בסכומים נמוכים) בעלי חיים כגון דגים ומכרסמים, בדרך כלל ללא אישור או ידיעת ההורים. הם אינם יודעים כיצד לספק את צורכיהם של בעלי חיים אלה, אינם מעניקים להם תנאי גידול נאותים ובמרבית המקרים בעל החיים סובל כשאינו זוכה לטיפול הולם ואינו מאריך ימים. מקרה זה והמסר שהוא מעביר חמורים עוד יותר, כאשר בעלי חיים חסרי ישע ניתנים כפרס, והוגי הרעיון כנראה לא חשבו על השלכותיו.

האגודה פנתה למשרד החקלאות בבקשה להתערב באופן מידי ולעצור את ההתעללות, ובעקבות התלונה קופת החולים הפסיקה את המהלך.