התעללות בכלבים ונטישתם ליד שערי עמותות בעלי החיים הפכו למהלך הקבוע אנשים אכזריים, אשר חוק צער בעלי חיים וגורמי האכיפה אינם מרתיעים אותם.
לפני כשלושה שבועות הזדעזעו אנשי אגודת צער בעלי חיים בישראל כשמצאו גור אמסטף בן ארבעה חודשים קשור לשער האגודה, כשכמויות של דם ניתזות מאוזניו אשר נחתכו באכזריות. הגור המדמם נלקח למרפאת האגודה וטופל על ידי ד”ר לנה אלגרבלי שנתנה לו מיד עירוי נגד התייבשות ואיבוד דם. “הכלב המסכן סבל מכאבים עזים”, מספרת אלגרבלי. “הוא קיבל חומר הרדמה בכמות גדולה פי שלוש מהכמות הנחוצה לכלב במשקלו, אך הוא עדיין לא נרדם. הוא קיבל טיפול אנטיביוטי ועירוי ובסופו של דבר גם תפרנו לו את האוזניים”.
במשך תקופת האשפוז של הגור במרפאת האגודה נרקמה בין הכלב לבין משה גטניו, אביו של אחד מעובדי האגודה, קשר מיוחד, ובתום תהליך השיקום גטניו החליט לאמץ אותו. “בימים הראשונים לא היה ברור אם הוא ישרוד”, נזכר גטניו, “אבל אני האמנתי בו ונקשרתי אליו לאט לאט. החלטתי לקרוא לו שון והיום הוא כלב חברותי וממושמע”.
כידוע אמסטף הוא כלב מזן הנחשב מסוכן ולכן עולה חשד סביר שאוזניו של הגור נחתכו בצורה חובבנית שסיכנה את חייו, מכיוון שבעליו ייעד אותו להשתתף בקרבות כלבים. התמונות מדברות בעד עצמן ומעידות על בעיה רחבה יותר מההתעללות הספציפית והנטישה של הגור המסכן והיא חוסר השיניים של חוק צער בעלי חיים בישראל בהיבטים של אכיפה וענישה. מתנדבי משטרת החיות עושים עבודה חשובה ומלאת שליחות, אבל עד שרשויות המדינה לא יחליטו לייצר גורם אכיפה אמיתי, שירתיע את מבצעי הפשעים כנגד בעלי החיים, ימשיכו כלבים רבים לסבול ולהיות נתונים למעשי התעללות אכזריים.
