מאת נעמה רולניק, יועצת אימוצים באגודה ומאלפת כלבים
בישראל, כמו במדינות רבות נוספות, יש כמות עצומה של כלבים וחתולים חסרי בית. חלקם נאלצים לשרוד ברחוב בתנאים קשים וחשופים לסכנות רבות, וחלקם נמצאים בעמותות או בהסגרים לבעלי חיים וגם שם עתידם לא תמיד ורוד. באופן מצער, הסטטיסטיקה לא לטובתם מאחר ואין מספיק משפחות אחראיות שיאמצו את כולם ויעניקו להם חיים טובים כמו שמגיע להם. אם אתם מגדלים כלב או חתול או חושבים לאמץ אחד, הדבר העיקרי שניתן לעשות כדי להיטיב עמם ולשפר את המצב הוא ניתוחי עיקור וסירוס.
במהלך עבודתי אני נתקלת בבעלי כלבים וחתולים רבים שנחרדים מהמחשבה שבעל החיים שלהם יעבור ניתוח עיקור או סירוס. חלקם מפחדים שמשהו רע יקרה בזמן הניתוח, אחרים חושבים שזה לא טבעי, יש כאלה שרוצים לחוות המלטה לפחות פעם אחת ולעתים מדובר בחוסר הבנה בנושא או מסיבה כלכלית (למרות שבעלים לכלב/ה מסורס/מעוקרת משלמים אגרה שנתית נמוכה יותר).
יתרונות בריאותיים והתנהגותיים
ניתוחי עיקור וסירוס מונעים המלטות של גורים שמתקשים למצוא בתים מאמצים ולא פעם נזרקים לרחוב, אך בנוסף לכך הם חשובים מבחינה בריאותית לבעלי החיים שעוברים אותם ורופאים וטרינריים ממליצים עליהם. בקרב נקבות העיקור מונע הריונות מדומים, גידולי עטין ודלקות רחם, ואצל זכרים הסירוס מונע בעיות בפרוסטטה. עיקור וסירוס חשובים גם מסיבות התנהגותיות; כלבים זכרים שעוברים סירוס בגיל מוקדם לא הופכים להיות מאוד דומיננטיים ונוטים לריב פחות עם זכרים אחרים, וסירוס חתולים מונע את הסימון ואת היללות בתקופת הייחום של הנקבות.
יאללה בלגן
אנשים רבים רוצים שהכלבה או החתולה שלהם תחווה לפחות פעם אחת בחיים המלטה ואימהות מתוך מחשבה שזה בריא או שהחוויה תעזור לכלבה להתבגר. יש לקחת בחשבון שכלבה קטנת ממדים או חתולה יכולות להמליט כל כמה חודשים ובכל המלטה יהיו 4-6 גורים, כשכלבה גדולה יכולה להמליט גם 12 גורים. בהתחלה הם יהיו קטנטנים ולא יעשו הרבה בלגן ורעש, אך ככל שהם יגדלו הם יתחילו להסתובב ולבדוק את הגבולות, ועד שהם יגיעו לגיל חודש וחצי-חודשיים, שבו הם מספיק גדולים להיפרד מהאימא, הבעלים כבר לא יוכלו לחכות לרגע שבו הם ימסרו אותם. הבעיה היא שאז לא בטוח שהם ימצאו מספיק משפחות מאמצות, ולא בטוח שאותן משפחות הן באמת משפחות טובות שיחזיקו בכלב/ חתול שהן אימצו במשך כל ימי חייו, ואז חלקם יעברו ממשפחה אחת לאחרת, או יזרקו לרחוב או לבתי מחסה.
תעשייה אכזרית
ישנם אנשים שמתייחסים לכלבה או לחתולה שלהם כמכונות המלטה. הם קונים, למשל, שני כלבים גזעיים ופותחים בית גידול פיראטי. כיום תעשיית הכלבים הקטנים פורחת ואנשים משלמים אלפי שקלים עבור כלבים מסוג פומרניאן, שיצו, פקינז או פודל. רוב בתי הגידול אפילו לא טורחים להוציא תעודות גזע ומוכרים כלבים שהם דומיי גזע לכל המרבים לשלם. מאחורי כל המלטה כזאת יושבת כלבה תשושה, מוזנחת ומסכנה, שלא פעם נמצאת בתת תזונה, ובבוא היום כשהיא תהיה מבוגרת היא כנראה תמצא את עצמה מושלכת לרחוב כי אין בה שימוש יותר. אסור לתת יד לתעשייה האכזרית הזו, אך אם בסופו של דבר החלטתם כן לרכוש כלב ולא לאמץ כלב מעמותה, חשוב לפנות לבית גידול מסודר ולוודא שהכלבה או החתולה מוחזקת בתנאים טובים ולא סובלת.
סיכוי לחיים טובים
סירוס ועיקור הם אחת הדרכים המרכזיות לצמצם את התרבותם הבלתי מבוקרת של כלבים וחתולים. לביצוע ניתוחים אלה תהיה השפעה על העתיד בצמצום ההתרבות ולכן חשוב לשים דגש על חינוך והסברה. כולנו כבר רגילים לראות חתולים חסרי בית ברחובות, ובשנים האחרונות גוברת תופעה זו גם בקרב כלבים שמשוטטים בעיקר באזור הדרום והבקעה. אי אפשר להתעלם מכל אותם בעלי חיים שנמצאים בשטחים פתוחים כשהם נאבקים על מזון, נדרסים ועוברים התעללות, אינם זוכים לטיפול רפואי והסיכוי שלהם לחיים טובים הוא קלוש. אסור להיות אדישים לסבלם וחשוב לדרוש מהרשויות המקומיות לעקר ולסרס את חתולי הרחוב. בנוסף, בעלים שאינם מסתדרים עם הכלב או החתול שהם מגדלים צריכים לדעת שבעל החיים לא יסתדר בעצמו אם הוא ייזרק במקום מרוחק, ונטישתו בצורה כזו גוזרת עליו חיים של סבל וחרפה.
מחויבים לדאוג להם
במדינה שלנו ניתוחי עיקור וסירוס נתקלים בקשיים גם מבחינת הדת. רבים סבורים שמבחינת ההלכה זה דבר אסור, אך חשוב להבין שברגע שלקחנו את אותם בעלי חיים ובייתנו אותם, אנחנו מחויבים לדאוג להם. בעלים שמנסים לשמור על כלבתם בזמן ייחום לא תמיד מצליחים לעמוד במשימה, ומספיקה פעם אחת שבה הכלבה בורחת כדי שהיא תיכנס להיריון.
עיקור וסירוס הוא הליך חד פעמי, וגם אם הוא יקר או מלחיץ, איכות החיים של הכלב או החתול תשתפר והבעלים יידעו שהם עשו את הדבר הנכון, גם רפואית ובעיקר מצפונית.
במרפאה הווטרינרית של האגודה ניתן לבצע ניתוחי עיקור וסירוס במחירים נוחים. לפרטים אנא התקשרו 4553*.
