שבב אלקטרוני לכלבים

מהו שבב אלקטרוני? למה חשוב לשבב כלבים? מה אומר החוק? ואיך מעבירים בעלות על כלב, כך שבמקרה ויאבד ניתן יהיה להשיבו לבעליו?

מאת נעמה רולניק, יועצת אימוצים באגודה ומאלפת כלבים
צילום: צילום מוצרים vipdesign

מהו שבב אלקטרוני?



שבב הוא רכיב אלקטרוני קטן בגודל של גרגר אורז שמוחדר לכלב באזור העורף פעם אחת בחייו. את השבב ניתן לקרוא באמצעות מכשיר קורא שבבים שנמצא אצל וטרינרים, פקחים או סורקים. בקריאת השבב יופיע על צג המכשיר מספר/בר קוד שאותו יש להכניס לאתר האינטרנט של משרד החקלאות שנקרא "מאגר ארצי לרישום כלבים". המידע שיעלה שם הוא: שם הכלב, סוגו, גילו, מתי חוסן לאחרונה והאם הוא מסורס/ מעוקרת. בנוסף יעלו גם פרטי הבעלים: שם, כתובת ומספר טלפון ליצירת קשר.

השבבים מאפשרים לעקוב אחרי אוכלוסיית הכלבים בישראל ולאסוף נתונים סטטיסטיים שונים וכמובן ניתן להשיב באמצעותם כלבים אובדים לבעליהם. בניגוד למה שרבים חושבים, השבבים אינם עובדים כמו GPS ולא ניתן בעזרתם להתחקות אחר צעדי הכלב ולדעת מה המיקום שלו.

למה חשוב לשבב את הכלב?

השבב הוא למעשה תעודת הזהות של הכלב. כאשר כלב הולך לאיבוד, באמצעות סריקת השבב ניתן למצוא את פרטי בעליו, ליצור עמם קשר ולהשיבו הביתה. אם הכלב אינו משובב למוצאים אין אפשרות מידית לאתר את הבעלים, וגם אם הם עושים מאמצים, כדוגמת פרסום תמונתו ברשתות החברתיות, לא תמיד בעליו יחשפו לפרסום.

בנוסף, השבב מהווה הוכחת בעלות על הכלב. במקרים של גניבת כלב ומכירתו לבעלים חדשים או אימוץ של כלב אובד, כאשר הבעלים החדשים יגיעו לווטרינר לצורך חיסון, חובה על הווטרינר לסרוק את הכלב. במידה והוא מוצא כי הבעלים אינם רשומים במרכז השבבים כבעלי הכלב, על הווטרינר לוודא כי יש לכלב אישור ויתור בעלות מהבעלים הקודמים. אם אין אישור כזה, מבחינה חוקית הכלב מחויב לחזור לבעליו הרשומים בשבב.

מה אומר החוק?

על פי החוק בישראל, חובה לשבב כלבים. לרוב הדבר מתבצע בגיל 3 חודשים, כאשר יחד עם החיסון נגד מחלת הכלבת, מוחדר לכלב גם שבב.

בכל מקרה על בעלי הכלב, ולא משנה באיזה גיל הוא היה כשהם אימצו אותו, לוודא כי הכלב משובב. אם הוא אינו משובב, חובה עליהם לעשות זאת. במידה והוא משובב והם אימצו אותו מכלבייה או קיבלו אותו מבעליו הקודמים, עליהם להעביר בעלות בצורה מסודרת ולעדכן את פרטיהם במאגר הארצי לרישום כלבים לאחר שבעליו הקודמים הרשומים כבעלי הכלב ויתרו על הבעלות מול המחלקה הווטרינרית. במצב הפוך, בעלים שמעבירים את כלבם למישהו אחר צריכים לוודא כי הבעלות עברה למאמצים החדשים.

פעם בשנה הבעלים של הכלב מחויבים להגיע אתו למחלקה הווטרינרית העירונית או לווטרינר פרטי במקום מגוריהם כדי לחסן אותו נגד מחלת הכלבת. בעת חיסון הכלב משולמת אגרה שנתית להחזקת כלב. בעקבות חוק שעבר ביוזמת האגודה במטרה לעודד עיקור וסירוס ולמנוע התרבות בלתי מבוקרת, אם הכלב מסורס או הכלבה מעוקרת האגרה תהיה נמוכה (53.5 ₪), ואילו בעלים לכלב לא מסורס או כלבה שאינה מעוקרת ישלמו אגרה בגובה של 370 ₪.  

לא לקחת סיכון

ישנם אנשים שבוחרים במודע לא לשבב את הכלב שלהם מחשש שהפרטים שלהם יהיו גלויים או פשוט מבחירה חסרת אחריות, שכל מה שעומד מאחוריה היא הימנעות מתשלום על החזקת כלב והתחמקות מתשלום קנסות.

מדי יום מגיעים אל האגודה בעלי כלבים שמחפשים אחר הכלבים שלהם. כשהם נשאלים אם הכלב שלהם נושא שבב, לא פעם הם משפילים מבט כשבפיהם תירוצים כדוגמת "הוא אף פעם לא הלך לאיבוד", "הוא תמיד נמצא צמוד לרגליים שלי" ועוד. חשוב להבין שרגע אחד של הסחת דעת קטנה, רעש חזק פתאומי שמבהיל את הכלב או כל גירוי אחר יכולים לגרום לבריחתו של הכלב. ואז, אם הכלב אינו משובב, גם אם מישהו מצא אותו והוא באמת מעוניין לעזור אין לו דרך לאתר את הבעלים.

הניסיון מלמד ש…

החשיבות לשבב כלבים באה לידי ביטוי כמעט מדי יום בעבודה השוטפת באגודה, ואנו עדים למפגשים מרגשים עד דמעות של כלבים אובדים עם בעליהם, לעתים אחרי תקופה ארוכה מאוד שבמהלכה הבעלים חיפשו אחר כלבם והיו אכולי רגשות אשם בנוגע למה עלה בגורלו. כלבים שנמצאים משוטטים ומגיעים אלינו נסרקים על ידי קורא שבבים וכך אנו מצליחים ליצור קשר עם בעליהם. בעלים לכלבים שאינם משובבים מגיעים אלינו כשהם מחפשים אחר חברם הטוב על ארבע, ואם הוא אכן הגיע אלינו הוא יוצא לביתו כשהוא משובב ומחוסן. וכמובן שכל כלב שיוצא לאימוץ מהאגודה יוצא לביתו החדש כשהוא משובב, מחוסן ומסורס/מעוקרת.  

והנה כמה דוגמאות: מוקי הפקינז שנגנב מבעליו נמכר לאשה שלא בדקה אם הוא נושא שבב. לאחר שאבד והובא לאגודה הוא נסרק וכך הצלחנו להשיבו לבעליו המקוריים שלוש שנים לאחר שנלקח מהם. גם הכלב שמוליק נגנב מביתו בקיבוץ הגושרים ובעליו כבר החלו לאבד תקווה. כעבור שנה וחצי הוא נקשר לשער האגודה והודות לשבב החזרנו אותו לבעליו הנרגשים. בעליה של דובה, האסקית סיבירית יפהפייה ממושב אורה, חיפשו אחריה במשך 8 חודשים עד שעובדת האגודה הבחינה בה משוטטת בחוף הים ובאמצעות השבב היא חזרה לביתה. המזל שיחק גם ללאקי, ששייך למשפחה מחיפה ולא ברור כיצד הגיע לתל אביב, שם נמצא קשור בחצר בניין על ידי אזרחית ערנית שהתקשרה אלינו. באמצעות השבב מצאנו את בעליו המודאגים שהגיעו לאסוף אותו. הבעלים של טיגה, שלא דאגו לשבב אותו, למדו את הלקח בדרך הקשה. טיגה בעל שלוש הרגליים הלך לאיבוד, נמצא ברחוב על ידי מתנדב האגודה ואנו פרסמנו את תמונתו ברשתות החברתיות. השיתופים הרבים הגיעו בסופו של דבר אל בעליו, שקיבלו אותו בחזרה לאחר שמוקי קיבל חיסונים ושבב במרפאת האגודה.      

השבב האלקטרוני הוא אמצעי חשוב מעין כמוהו ועל בעלי הכלב לקחת אחריות ולטפל בו כמו שצריך. חלק מהאחריות שבגידול כלב היא לחסן אותו בזמן, לדאוג שהוא משובב, ולוודא שהפרטים במאגר הארצי מעודכנים, כך שבמקרה הצורך ניתן יהיה לאתר את הבעלים באמצעות השבב.

לכתבת וידאו על שבבים אלקטרוניים לחצו כאן.

דובה שבה הביתה

נס חנוכה: איך נראה מפגש בין כלב שאבד לבין בעליו לאחר חיפושים של שמונה חודשים?

דובה, האסקית סיבירית בת שלוש שנים וחצי, אבדה לבעליה לפני שמונה חודשים. מאז הם חיפשו אחריה בכל דרך אפשרית ולא איבדו את התקווה שכלבתם האהובה תשוב לחיקם.

איננו יודעים מה עבר על דובה מאז שאבדה או נגנבה, אך למזלם של כל הנוגעים בדבר, היא נמצאה במהלך חג החנוכה כשהיא משוטטת על חוף הים בתל אביב על ידי עובדת האגודה, שהבחינה בכלבה שהסתובבה הלוך וחזור ללא בעלים, רצועה או קולר.

כלב אובד - אגודת צער בעלי חיים בישראל

העובדת הצליחה לתפוס את הכלבה ולהביאה לאגודה, והודות לשבב האלקטרוני שנשאה הכלבה על גופה צוות האגודה יצר קשר עם בעליה של דובה המתגוררים במושב אורה. בינתיים דובה נבדקה במרפאה הווטרינרית של האגודה ונמצאה בריאה, וזכתה ליחס מפנק מידי הצוות.

הבעלים, ששמחו לשמוע את הבשורה, הגיעו לבית המחסה של האגודה בתל אביב כדי לאסוף את דובה, ואת ההתרגשות הגדולה של הכלבה ושל בעליה ניתן לראות בסרטון.

זו ההזדמנות להזכיר את החשיבות הגדולה של שיבוב הכלבים. מעבר לכך שהחוק מחייב את כל בעלי הכלבים לשבב את כלביהם, הודות לשבב ולפרטי הבעלים שמופיעים במרכז השבבים, ניתן להשיב כלבים אובדים לבעליהם, כפי שמוכיח מקרה זה.

 

יום שישי הארור

על כלבה מיוחמת, תאונה מיותרת וארבעה לקחים חשובים. מכתב של מתנדבת באגודה

מאת ענבל לב, מתנדבת באגודת צער בעלי חיים בישראל

 

ביום שישי בצהריים, בעודי נוהגת בדרכי הביתה על הכביש המהיר והסואן היינריך היינה ביפו, הבחנתי בקבוצת אנשים ולידם שכבו שני כלבים. מאחר ועמדתי ברמזור ובעלי חיים זו האובססיה של חיי, שאלתי "מה קרה?". נאמר לי כי הם מנסים להשיג את המוקד העירוני ולדווח על שני הכלבים שנדרסו – שיצו זכר ונקבת בורדר קולי שכבר לא היתה בחיים. נראה כי הכלבה היתה מיוחמת והזכר שרדף אחריה עדיין היה דבוק לאחוריה. ידעתי שהמרחק ממקום התאונה לאגודה הוא פחות מחצי קילומטר, ולכן אספתי למכוניתי את השיצו על מנת להביאו במהירות למרפאה הווטרינרית ואת הכלבה השארתי שם להשגחתם. בעוד הווטרינרית בדקה את השיצו, חזרתי למקום עם מתנדב נוסף מהאגודה. קבוצת האנשים החלה להתפזר ואנחנו אספנו את הכלבה לשקית שחורה. כך היא הפכה מכלבה מדהימה ביופייה, ואני בטוחה שגם באופייה, לנבלה.

למרבה המזל, השיצו בן השנתיים לא נפגע ועל גופו נמצא שבב שהוביל לאנשים אשר היו בעליו אך מסרו אותו זה מכבר למישהו אחר המתגורר בצפון הארץ. למרות שהם מסרו את הכלב לאחרים, הם באו לאסוף אותו מהאגודה ואף דאגו לחסנו, מאחר ולא היה מחוסן כנדרש על פי חוק. להמלצה לסרס אותו הם סירבו, למרות שזו היתה הסיבה לרדיפתו אחר הכלבה המיוחמת, עניין שכמעט עלה לכלב בחייו. לצוות האגודה הם מסרו כי אין בכוונתם להחזיקו. גם על כלבת הבורדר קולי נמצא שבב. שמה היה מיה. היא היתה בת שלוש שנים, וגם במקרה שלה היא נמסרה לבעלים אחרים לפני כמה חודשים מבלי שהתבצעה העברת בעלות במרכז השבבים.

החלטתי לכתוב לבעלת השיצו מכתב, ובו כתבתי בין השאר: "אני פונה אל לבך הטוב. אם אין בכוונתך להחזיק בכלב, הביאי אותו חזרה לאגודה ואנו נדאג שיימצא לו בית טוב ואוהב. בית אחראי שמבין את חשיבות ביצוע הסירוס כאקט שמגן על הכלב. כלב זה לא חפץ. יש לו רגשות, הוא יודע להיות שמח ויודע להיות עצוב, הוא חווה אכזבות ואהבות, ואחרי כל מה שהשיצו שלך כבר עבר בחייו, מגיע לו בית חם ואוהב שיחזיק בו עד סוף חייו". לשמחתי המכתב אכן נגע ללבה ובשיחת טלפון בעלי השיצו סיפרו כי החליטו בסופו של דבר להחזיק בכלב ולסרס אותו.

מהסיפור העצוב הזה עולות ארבע נקודות חשובות:
עיקור וסירוס: אם שני הכלבים היו מעוקרים ומסורסים סביר להניח כי המקרה הטרגי הזה היה נמנע, שכן הזכר לא היה רודף אחר הנקבה המיוחמת.
העברת בעלות במרכז השבבים: אנשים רבים אינם מעדכנים את פרטיהם במרכז השבבים (טלפון חדש או מעבר דירה) או אינם מבצעים העברת בעלות במקרה שהעבירו לאחרים את הכלב הרשום על שמם. לכן לא פעם אנו מבצעים עבודת בלשות של ממש על מנת לאתר בעלים של כלב אובד המגיע אלינו.
גידול חיית המחמד בבית אחד כל חייה: מניסיוננו אנו יודעים שמרבית הכלבים והחתולים לא מסיימים את חייהם באותו הבית אליו הועברו כגורים ורבים מהם אף עוברים כמה וכמה בתים במהלך חייהם. כמעט מיותר לציין כי למעברים האלה השפעה גדולה ולא חיובית על בעלי החיים. החברה האנושית מוותרת בקלות בלתי נתפשת על החבר הכי נאמן שלה, וכל סיבה היא סיבה מספקת כדי להעביר את הכלב/חתול למישהו או למקום אחר. אוסיף ואומר שלדעתי האחריות לעקר או לסרס את הכלב/חתול היא של הבעלים הראשונים, וביצוע הניתוח יקל על הטיפול בחיה גם אם מצאה בית אחר ויאפשר לה חיים בטוחים יותר.
אחריות: מעבר לעדכון מרכז השבבים ולביצוע ניתוחי עיקור וסירוס, עלינו, בעלי חיות המחמד, להיות אחראיים לביטחונם ולשלומם. יותר מדי כלבים וחתולים הולכים לאיבוד ואני מבינה היטב את הכאב של הבעלים, אולם סבלם של החתולים והכלבים האובדים בלתי ניתן לתיאור. לכן חשוב לדאוג לסביבה בטוחה, כזו שלא תשאיר לחתול סקרן פרצה לברוח ממנה, וכאשר יוצאים לטיול עם הכלבים חובה עלינו ללכת עם רצועה כפי שדורש החוק ולשחרר אותם רק במקומות מגודרים ומותרים.

ואחרי כל הדברים האלה, נתתי חיבוק גדול לדבש, בלה ופינדוס והתחייבתי שכל זמן שזה תלוי בי הם איתי, באש ובמים.

פירסקי ופינוקי חוזרים הביתה

הודות לחשיפה בעמוד הפייסבוק, חתול ג'ינג'י שחולץ על ידי האגודה מחנות נטושה חזר הביתה, וכלב שנגנב לפני שנה וחצי הוחזר לבעליו הנרגשים

אגודת צער בעלי חיים בישראל קולטת מדי יום כלבים וחתולים נטושים הנמסרים אלינו על ידי בעליהם או נמצאים עזובים, פצועים או חולים. לא מעט כלבים מגיעים אלינו ללא שבב, עובדה ההופכת את מציאת בעליהם למשימה כמעט בלתי אפשרית, והצער הנגרם הן לכלב האבוד והן לבעליו כבד מנשוא. לכן, כאשר אנו מצליחים למצוא בעלים של בעלי חיים נטושים השמחה כפולה.

בשבוע האחרון חווינו שני מקרים מרגשים כאלה – האחד של חתול אובד שהוחזר לבעליו בזכות חשיפת סיפורו בעמוד הפייסבוק שלנו, והשני של כלב שנגנב מבעליו ושב אליו לאחר שנה וחצי.

לפני כשבוע קיבלנו דיווח על חתול הכלוא בחנות נטושה בחולון. נציג האגודה הגיע מיד למקום וחילץ ממנו חתול ג'ינג'י יפהפה. החתול נראה מטופח, מפוחד, נשא קולר ירוק, ומניסיוננו קיבלנו מיד את התחושה שלא מדובר בחתול רחוב, אלא בחתול בית שיתכן שאבד לבעליו.

מזה מספר שנים מנהלת האגודה דף פייסבוק שוקק חיים, המשמש כערוץ חדשות אינטראקטיבי, ובאמצעותו אנו שומרים על קשר עם אלפי גולשים. כדי לסייע לחתול המתוק למצוא את בעליו פרסמנו בדף הפייסבוק שלנו את תמונתו לצד תיאור המקרה ומקום החילוץ. ביקשנו מחברי הפייסבוק שלנו לשתף את התמונה עם אנשי הקשר שלהם ומאות חברים שיתפו את התמונה, שזכתה לאלפי חשיפות ברשת החברתית.

פרסום סיפורו של פירסקי בעמוד הפייסבוק
פרסום סיפורו של פירסקי בעמוד הפייסבוק

עברו יום ועוד יום, והחתול המתוק שהה בחתוליה שלנו והמתין לבעליו. למרות שהענקנו לו טיפול אוהב, קשה היה להתעלם מגעגועיו הביתה. החתול ילל, בכה וניכר היה שהוא מלא געגועים. מניסיוננו, פעמים רבות חתולים מכירים היטב את אזור מגוריהם, מתמצאים בו ויודעים למצוא את דרכם הביתה. התנהגותו של החתול הבהירה לנו שכל יום בחתוליה שלנו מסב לו סבל גדול. לכן, לאחר התלבטויות והתייעצויות רבות החלטנו להמתין מספר ימים נוספים ובמידה שלא ימצא לחתול דורש, לשחררו באזור שבו נמצא בתקווה שיצליח לשוב לביתו ולמצוא את בעליו.

פרסמנו שוב את פרטי החתול בדף הפייסבוק שלנו ושוב תמונתו זכתה לשיתופים רבים. לשמחתנו הרבה, השיתוף בפייסבוק סייע! כעבור יום נוסף הגיעו בעליו של החתול לאגודה והסתבר לנו כי שמו הוא פירסקי. הבעלים הנרגשים הביאו עמם תמונות של החתול שהוכיחו שאכן מדובר בבעל החיים שלהם. שמחתו של פירסקי והתרגשותו לאור המפגש לא הותירו מקום לספק. הבעלים לקחו אותו בחזרה הביתה וכולנו שמחנו מאוד על הסוף הטוב הזה.

דף הפייסבוק שלנו משמש אותנו גם למטרות נוספות, ביניהן חיפוש בית למאות חתולים וכלבים ששוהים אצלנו וזקוקים למשפחה. אם גם אתם מעוניינים לקחת חלק בפעילות חשובה זו, הצטרפו אלינו באמצעות לחיצת Like, שתפו את תמונותיהם ועזרו לנו לעזור להם!

יומיים לאחר שובו של פירסקי הביתה, הגיע לאגודה אדם שביקש למסור כלב פינצ'ר מעורב בן שנתיים, אותו מצא לטענתו ברחוב. הודות לשבב שהכלב נשא על גופו גילינו כי שם הכלב פינקי והתקשרנו מיד לבעליו הרשומים במרכז השבבים – גיל פורת מראשון לציון. גיל המופתע, שסיפר כי פינקי נגנב ממנו לפני שנה וחצי, מיהר לאסוף את פינקי מהאגודה והאיחוד היה מרגש ונגע ללבם של כל העובדים והמתנדבים.

איחוד מרגש. גיל פורת עם פינוקי
איחוד מרגש. גיל פורת עם פינוקי

לצערנו, מקרים דומים לא תמיד מסתיימים באיחוד שכזה, וכלבים אבודים רבים נמצאים בכלביות ובעמותות מבלי שבעליהם יהיו מודעים לכך. חלקם מעולם לא שובבו ואצל אחרים פרטי הבעלים אינם מעודכנים במרכז השבבים הארצי. אם אתם מגדלים כלב, אנא ודאו כי הוא נושא על גופו שבב וכי פרטיכם מעודכנים במרכז השבבים.

שבב אלקטרוני

מדריך: כל מה שרציתם לדעת על השבב האלקטרוני וחשיבותו

וטרינרית האגודה, ד"ר איה פרי בסרטון העוסק בשבב האלקטרוני, אותו מחויבים כלבים לשאת על גופם מגיל שלושה חודשים על פי חוק. ד"ר פרי מראה כיצד נראה שבב, עומדת על חשיבותו הרבה, מדגימה כיצד משבבים כלב ומסבירה מדוע לאחר שיבוב הכלב חשוב לוודא כי פרטי בעליו אכן מעודכנים במרכז השבבים הארצי.

המזל של לאקי

כלב שנעלם בחיפה נמצא קשור באכזריות בבניין בתל אביב. הודות לשבב האלקטרוני שנשא על גופו, הוחזר הכלב לבעליו

ביקור הורים נימוסי שנערך בשבוע שעבר שינה את גורלו של לאקי, כלב שועלי מעורב. טל ניב הגיעה כמדי שבת לבקר את אמה, המתגוררת ברחוב סוקולוב בתל אביב. בכניסה לבניין הבחינה טל בכלב, אשר קשור בשרשרת חוליות בצווארו וברגליו באופן כל כך הדוק שהקשה עליו לזוז.

טל ואמה התקשרו למוקד העירוני של עיריית תל אביב וביקשו שישלחו מישהו כדי לשחרר את הכלב ולאסוף אותו, אך לטענת המוקדן, המוקד שולח פקח תורן רק במידה והכלב פצוע. הגברת ניב ניסתה להפעיל לחץ על המוקדן ואף בררה מה יהיו ההשלכות על דיווח כוזב של פציעה, אך כל מאמציה עלו בתוהו. בסופו של דבר הנחה אותה מוקדן העירייה לפנות למוקד אגודת צער בעלי חיים בישראל.

עם קבלת הקריאה במוקד האגודה יצא מחלץ אל המקום, חתך את השרשרת באמצעות מחתך (קאטר), שחרר את הכלב והביא אותו לאגודה. וטרינר האגודה בדק את הכלב, שהיה במצב בריאותי תקין אך שרוי בלחץ רב. בחיפוש אחר שבב אלקטרוני על גופו של הכלב, נמצא כי בעליו של הכלב היא תושבת חיפה.

פקידת האגודה יצרה קשר עם בעלת הכלב, שהתרגשה לגלות כי לאקי, כלבה האהוב, נמצא שלם ובריא. לדבריה, לאקי נעלם ארבעה ימים קודם לכן כאשר טיילה עמו ללא רצועה, והיא סברה כי הכלב נגנב וכי סיכוייה לשוב ולראותו קלושים.
לאקי טופל באגודה, זכה ליחס מפנק מצוות העובדים והמתנדבים ולמחרת הגיעה בעלת הכלב מחיפה כדי לאסוף אותו כשהיא נרגשת מאוד.

סיפור היעלמותו של לאקי הסתיים בטוב, אך לצערנו כלבים אובדים רבים אינם זוכים לסיום דומה, מאחר והם אינם משובבים או שפרטי בעליהם אינם מעודכנים במרכז השבבים הארצי. על מנת למנוע עגמת נפש, אנא דאגו לשבב את כלבכם (כפי שמורה החוק) וודאו כי פרטיכם אכן מעודכנים במרכז השבבים.

השבב של לונה

לפני שמונה שנים אימצה ח"כ שלי יחימוביץ את הכלבה לונה באגודה. השבוע לונה אבדה ובעקבות דיווח הגיעה אלינו. הודות לשבב שנשאה על גופה היא שבה בשמחה לביתה

בתחילת השבוע התקבלה שיחה במוקד האגודה, שדיווחה על כלבת לברדור מעורבת המשוטטת ללא בעלים ברחוב הירקון בתל אביב. רכב החילוץ שלנו יצא מיד לדרך והביא את הכלבה לאגודה. לאחר שנמצא כי הכלבה נושאת על גופה שבב אלקטרוני, התגלה כי מדובר בלונה, כלבה בת 11 שאומצה באגודה לפני 8 שנים על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. יחימוביץ', שחיפשה אחר הכלבה האובדת במשך שעות ארוכות, התרגשה לשמוע שלונה נמצאה בריאה ושלמה והגיעה מיד לאסוף אותה.

וכך כתבה יחימוביץ' בעמוד הפייסבוק שלה: "לונה שלנו חמקה דרך הדלת הפתוחה ונעלמה ל-24 שעות קשות. חיפשנו אותה ברחובות בגרון ניחר, עד שהתקשרו אלינו מצער בעלי חיים, שם גם אימצנו אותה לפני שנים, ובישרו שנמצאה, תועה ומסכנה, וזוהתה בעזרת השבב. כבוד ותודה לצער בעלי חיים, ואגב יש שם חתולים וכלבים מקסימים שמחכים לאימוץ".

סיפור היעלמותה של לונה הסתיים בטוב, אך לצערנו כלבים אובדים רבים אינם זוכים לשוב הביתה, מאחר והם אינם משובבים או שפרטי בעליהם אינם מעודכנים במרכז השבבים הארצי. על מנת למנוע עגמת נפש, אנא דאגו לשבב את כלבכם (כפי שמורה החוק) וודאו כי פרטיכם אכן מעודכנים במרכז השבבים.

משפט שלמה

שני אנשים טענו לבעלות על כלב שנמצא משוטט ברחובות תל אביב. הכלב הושב לבעלים החוקיים

כשאזרח תמים ראה כלב פקינז מעורב המשוטט לבדו ברחובות תל אביב, הוא לא שיער בנפשו כי אותו כלב יעמוד בראשה של פרשה לא פשוטה. האזרח, שהבין כי הכלב אבד, הביא אותו לאגודת צער בעלי חיים בישראל. כנהוג במקרים שכאלה, ביצעו נציגי האגודה בדיקה לאיתור השבב האלקטרוני, בה התגלה כי הכלב, ששמו מוקי, הוא בן 14 שנים וכי על פי מרכז השבבים הארצי הוא שייך לתושב תל אביב בשם ארז תורתי. הנציגים התקשרו לבעליו של הכלב, וזה האחרון התקשה להאמין שמדובר בכלבו, מאחר ומוקי נגנב מפתח ביתו לפני כשלוש שנים. ארז ההמום, שהיה באותה עת בצפון הארץ במסגרת עבודתו, החליט כי הוא עוזב את ענייניו ויוצא לכיוון האגודה.

דקות ספורות לאחר השיחה עם ארז נכנסה לאגודה אישה שביקשה לחפש אחר כלבה האובד. על פי התיאור שמסרה, הבינו נציגי האגודה כי מדובר בדיוק באותו כלב. לדבריה של האישה, היא רכשה את הכלב בסכום של אלף ש"ח לפני שנתיים מאדם בשכונת התקווה.

חשוב לציין, כי על כל כלב לקבל חיסון נגד כלבת אחת לשנה. על הווטרינר המבצע את החיסון לבדוק כי פרטי הבעלים מעודכנים במרכז השבבים, כך שאם הכלב היה מטופל, הווטרינר היה רואה שהאישה אינה רשומה כבעליו החוקיים של הכלב.

נציגי האגודה ניסו לברר עם האישה כיצד יתכן שהכלב היה ברשותה שנתיים ובמהלך תקופה זו היא לא טרחה לעדכן את הרישום במרכז השבבים. כמו כן ביקשו הנציגים מהאישה פנקס חיסונים או הוכחות אחרות לטענותיה, אולם לא קיבלו על כך תשובות. מאחר ונציגי האגודה הבינו מיד כי יש סבירות גבוהה שהכלב אכן היה אצלה, הם הסבירו לגברת באמפתיה רבה, כי אין באפשרותם להשיב לה את הכלב וכי על פי החוק ומרכז השבבים הבעלות על הכלב שייכת למישהו אחר.

לאחר כשעה וחצי הגיע לאגודה ארז תורתי. המפגש בינו ובין הכלב היה מרגש מאוד והכלב החל לכשכש בזנב ללא הפסקה כשראה את בעליו. "כבר לא האמנתי שאראה אותו יותר", אמר ארז בהתרגשות. "גם כשהתקשרתי לאמי בדרכי לכאן, היא חשבה שאני הוזה ושאין סיכוי שאכן מדובר במוקי. הפעם אני אשמור עליו מכל משמר ולא אתן לו להסתובב לבדו. אני יכול להבין לליבה של אותה גברת, אבל מוקי הוא שלי וסוף כל סוף הוא חוזר אלינו הביתה הודות לאגודה".

שמוליק קורא לך

סוף טוב הכל טוב: שנה וחצי לאחר שנגנב השבנו את הכלב שמוליק לבעליו הודות לשבב האלקטרוני שנשא על גופו

לפני יותר משנה וחצי נגנב הכלב שמוליק מבית משפחת אביגדור, המתגוררת בקיבוץ הגושרים. שמוליק, כלב מסוג קוקר ספניאל, היה שייך לבן אייל, נער כבד שמיעה. כשאייל היה בן 12 הוא קיבל את הכלב בעודו גור קטן מדודו שמואל, ולאות מחווה לדוד על המתנה הוחלט לקרוא לכלב שמוליק.

לאחר הגיעו של אייל לגיל מצוות, ביום העצמאות לפני שנה וחצי, נגנב שמוליק מהקיבוץ, ככל הנראה על ידי אחד מהמבקרים הרבים. לאחר חיפושים קדחתניים ופרסום תמונתו של שמוליק באינטרנט ובכל אמצעי שעמד לרשות המשפחה, הם הבינו שהכלב כנראה לא ישוב. המשפחה, שחוותה צער רב על גניבתו של שמוליק, החליטה לא לאמץ כלב נוסף.

לפני כחצי שנה קיבלו בני המשפחה טלפון מאדם המתגורר בגן יבנה, שאמר ששמוליק נמצא אצלו. המשפחה צהלה משמחה ונסעה במהירות להביא את שמוליק חזרה הביתה. למרבה הצער התגלה שלא מדובר בשמוליק, אלא בכלב אחר שמאוד דומה לו. הצער והאכזבה מילאו את אייל, שמאוד קיווה להשיב את שמוליק הביתה.

לפני כשבועיים גילו עובדי האגודה את שמוליק קשור לשער הכניסה. נציגי האגודה בדקו את הכלב, אתרו את פרטי המשפחה הודות לשבב שהיה מעודכן והתקשרו אליהם על מנת לבשר להם שהכלב נמצא באגודה וממתין להם. ההורים ההמומים רינה ויואב החליטו שלא לספר על כך לאייל, כדי שלא לגרום לו לאכזבה נוספת במידה ושוב מדובר בכלב אחר.

השניים הגיעו לאגודה כדי לבדוק אם אכן מדובר בכלבם האובד, ומיד כשראו אותו התמלאו שמחה גדולה. שמוליק עצמו לא נותר אדיש ומיהר אל ההורים הנרגשים שלקחו אותו עמם חזרה לקיבוץ. עם הגעתם הביתה, הדלת נפתחה ושמוליק רץ ישירות לידיו של אייל. לדבריה של רינה, אייל היה המום ולקחו לו מספר רגעים להבין ששמוליק שלו חזר הביתה. מאז חזרתו של שמוליק אייל לא עוזב אותו, משחק איתו ואף ישן איתו.

לשמחתנו, לסיפורו של שמוליק היה סוף טוב, וזאת בזכות הפרטים המעודכנים של בני המשפחה שהופיעו במרכז השבבים הארצי. חשוב לציין כי פרטי הבעלים לא תמיד מעודכנים מסיבות בירוקרטיות שונות, ולכן מומלץ לכל מי שמחזיק בכלב לוודא כי פרטיו אכן מופיעים במרכז. כמו כן אנו ממליצים לאנשים שמוסרים את כלביהם לבעלים חדשים לעדכן את המרכז הארצי בשינוי. מדי יום מגיעים אלינו כלבים נטושים או אובדים, כמו גם אנשים שאיבדו את כלביהם. לחלק מהכלבים אין שבב ולכן בלתי אפשרי לאתר את בעליהם, בעוד שלאחרים יש שבב, אולם פרטי בעליהם אינם מעודכנים ואנו עושים מאמצים אדירים על מנת לחקור ולהגיע לבעלים.

טיפים שימנעו את היעלמות הכלב ומידע נוסף על מרכז השבבים הארצי ניתן למצוא במדריך למציאת כלב אובד.

שוב ביחד. אייל ושמוליק
שוב ביחד. אייל ושמוליק

אנשים רעים באמצע הדרך

נמצאה כלבה משוטטת ומורעבת ברמת אביב, כששלט תלוי לצווארה: "אבא ואמא לא מרשים להחזיק את כלבתנו יותר, בבקשה טפלו בה יפה"

אתמול נמצאה ברמת אביב כלבה משוטטת, כשרצועה וקולר לצווארה ושלט גדול מחובר לקולרה. על השלט נכתב: "אבא ואמא לא מרשים להחזיק את כלבתנו יותר, למרות שהיא חמודה וחיסנו אותה גם חיסון בפורים. בבקשה טפלו בה יפה, רועי ושירה".

תושב השכונה שיצא לטייל עם שתי כלבותיו, הבחין בכלבה ליד בית השחמט בשכונה כשהיא מורעבת ומלקטת שאריות מזון חתולים מהמדרכות. התושב אסף את הכלבה לביתו והתקשר לאגודה, אשר שלחה רכב לאסוף אותה לבית המחסה.

הכלבה נמצאה מורעבת ומלקטת שאריות מזון חתולים מהמדרכות
הכלבה נמצאה מורעבת ומלקטת שאריות מזון חתולים מהמדרכות

באגודה זועמים על הבעלים של הכלבה, שלא טרחו למסור אותה לאחד מארגוני בעלי החיים ובחרו להשליכה באכזריות ולהעמיד אותה בפני הסכנות האורובות לבעלי חיים המשוטטים ברחובות. באגודה מנסים לאתר את בעלי הכלבה על מנת להביא אותם לדין על התעללות בכלבה חסרת ישע.

מאחר והכלבה אינה נושאת על גופה שבב אלקטרוני, על פי חוק פקודת הכלבת הכלבה תימצא במחלקת ההסגר באגודה למשך חודש ימים, ובסיומו היא תועמד לאימוץ לידי משפחה חמה, אוהבת ואחראית.