בסוף השבוע שעבר התקבלה תלונה באגודת צער בעלי חיים בישראל על התעללות והזנחה קשה של חמישה כלבים, הנמצאים במחסן מבודד בלב שטח חקלאי בקבוצת כינרת. בתלונה נמסר כי הכלבים חיים במחסן קטן ונעול, שבו הם גם עושים את צרכיהם, כשמצבם הגופני ירוד ביותר.
https://www.youtube.com/watch?v=k8qPUFhH2l0
האגודה מיהרה לשלוח לקיבוץ נציגים, שנפגשו עם מוסרת התלונה. המתלוננת הובילה את נציגי האגודה למחסן, שהתגלה כמבנה קטן מאוד, העטוף מכל צידיו בשקיות ניילון וברזנטים. יללות הכלבים נשמעו למרחוק, וכשנציגי האגודה התקרבו למחסן והסיטו את הניילונים מן הדלת נתגלה לעיניהם מחזה מזוויע: בתוך שטח של כ-7 מ"ר נראו חמישה כלבים, כשרצפת המקום מלאה בצרכיהם, כלי האוכל שלהם ריקים וצלחת המים מלאה בירוקת ומעט מים. הכלבים, שחיו במחסן ללא אפשרות לראות אור יום, היו במצב של רעב ורזון קשים ביותר וסבלו מדלקות עיניים, פשפשים, קרחות ופצעים שונים.
מאחר והמחסן היה נעול במנעול התקשרו נציגי האגודה לד"ר מיכאל קרנר, הווטרינר הרשותי של המועצה האזורית עמק הירדן, וביקשו ממנו להגיע למקום ולהחרים את הכלבים. ד"ר קרנר סירב לבקשת הנציגים, ולאחר שאלה האחרונים טענו כי הוא אינו משאיר להם ברירות, אלא לפנות לערוצים משפטיים ותקשורתיים, הגיע הווטרינר למקום.
לדבריה של המתלוננת, לפני כשנה היא התלוננה בפני ד"ר קרנר על מצב הכלבים והובטח לה שהנושא יטופל, אך דבר לא נעשה בעניין. בנוסף פנתה המתלוננת למשטרה וניידת אמנם הגיעה למקום יומיים קודם לביקור נציגי האגודה, אך השוטרים גילו אדישות וטענו כי מאחר והם אינם וטרינרים הם אינם יכולים לעשות דבר, למרות שהחוק קובע כי גם שוטרים רשאים להחרים בעל חיים אם קיים יסוד סביר לחשוד בעינוי או התעללות. לטענתה של המתלוננת, היא פנתה לגופים רבים הפועלים לרווחת בעלי החיים, אולם כולם השיבו את פניה ריקם, עד שהתקשרה לאגודה, שמיהרה להגיע למקום ולפעול להפסקת סבלם של הכלבים.
בשיחה שהתפתחה בין הווטרינר והמתלוננת טען ד"ר קרמר כי הוא מודע לעובדה כי הכלבים מוחזקים במקום חמש שנים ובעבר נראו טוב יותר. עוד הוא הודה כי הכלבים אינם מוחזקים בתנאים נאותים, כי הם רשומים כמי שקיבלו חיסונים בחודש ספטמבר האחרון וכי הוא עצמו ראה אותם לפני חודשיים. לטענתה של המתלוננת כי עצמות הכלבים בולטות מרזון השיב ד"ר קרנר בבדיחות הדעת "ראית כלב שלא רואים לו את העצמות?".
לאחר שנציגי האגודה הפצירו כי מדובר בעבירה על תקנות משרד החקלאות, שיצאו עוד בנובמבר האחרון, לגבי אחזקת בעלי חיים, ד"ר קרנר רצה להשאיר את הכלבים במצב הנתון למשך חודשיים נוספים, שבמהלכם תינתן לבעליהם הזדמנות לשפר את אופן אחזקתם ומצבם הבריאותי, תוך שהוא מתעלם ממצבו הכלכלי של בעל הכלבים, שהגיע למקום בסוף היום.
מי שמחזיק בחמשת הכלבים הוא אדם כבן 60 המתגורר במרחק של כ-3 ק"מ מהמקום. לדבריו, הוא משתדל להגיע פעם ביום על מנת להאכיל את הכלבים ובנוסף הוא דואג להאכיל עשרות חתולים המתגוררים בסמוך לביתו. נראה כי אהבתו לבעלי החיים רבה, ולטענתו הוא אף לקח הלוואה על מנת לממן חיסונים לכלבים, מאחר והוא משתכר משכורת זעומה ומצבו הכלכלי אינו טוב. לפי דברי ראש המועצה, הווטרינר הרשותי ואנשים נוספים ששוחחו עמו, התקבל הרושם כי מדובר באדם מעט תימהוני ובעל כושר שיפוט לקוי, שאינו מבין כי הכלבים גדלים בתנאים לא נאותים וסובלים מהזנחה והתעללות.
למחרת היום חזרו נציגי האגודה למחסן ונפגשו עם בעל הכלבים ועם וטרינר פרטי המוכר לו. הנציגים והווטרינר הסבירו לבעל הכלבים באריכות כי הכלבים סובלים בתנאים הנוכחיים והווטרינר אף פירט את עלות הטיפולים שעליהם לקבל. בסיומו של מסע השכנועים הסכים בעל הכלבים להעביר ארבעה מתוך חמשת הכלבים לחזקתה של אגודת צער בעלי חיים בישראל, והשאיר בחזקתו כלבה אחת, כשהמתלוננת התנדבה לסייע לו לטפל בה.
נציגי האגודה אספו את הכלבים, הביאו אותם למקלט האגודה בתל אביב ורופאי המרפאה הווטרינרית של האגודה מיהרו לטפל בהם. שני כלבים שהתאוששו במהירות כבר מצאו בתים חמים, ואנו מקווים כי שני הכלבים הנוספים ימצאו בקרוב משפחה מאמצת שתעניק להם טיפול הולם ותנאים ראויים למגורים.
בימים אלו פועלת האגודה בנושא הטיפול הקלוקל של הווטרינר הרשותי באמצעות עו"ד. מכתב תלונה נשלח לממונה על השירותים הוטרינריים ולממונה על חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות, המפרט את השתלשלות האירועים ומעלה שאלות בנוגע לאופן הטיפול של ד"ר קרנר בנושא, כמו גם של השוטרים שביקרו במקום. בסיום המכתב מועלית קריאה להפעיל את מלוא הסמכות ולהבהיר לווטרינרים כי עליהם לפעול מיידית בכל מקרה התעללות המובא לידיעתם על מנת שמקרים דומים לא יישנו.
