תביטו על התמונות ותראו את הסבל בעיניים. המלטות לא רצויות של גורי כלבים וחתולים במספרים אדירים הן חלק בלתי נפרד מהמציאות הקשה עמה אנו, כמו גם ארגונים אחרים הפועלים לרווחת בעלי החיים, מתמודדים מדי יום. גורים אלה מופרדים לא פעם מאמם בגיל צעיר מדי, ננטשים באכזריות, מושלכים לפחי זבל או נזרקים לרחוב בקופסת קרטון ללא סיכוי אמיתי לשרוד. כאשר מרבית הארגונים סוגרים את שעריהם בפני בעלי חיים אומללים אלה וכאשר מספר האנשים המעוניינים לאמץ בעל חיים בטל בשישים לעומת הכמויות הגדולות של בעלי החיים הנטושים בישראל, ברור כי צריך לעשות את כל המאמצים על מנת למנוע המלטות לא רצויות, והדרך המוסכמת וההומאנית ביותר לעשות זאת הנה באמצעות עידוד ניתוחי עיקור וסירוס.
אגודת צער בעלי חיים בישראל פועלת שנים רבות במישור הפרלמנטרי במטרה ליזום חוקים לרווחתם של בעלי החיים. בשנה שעברה עבר חוק ביוזמת האגודה, לפיו על בעלים של כלבים לא מסורסים או מעוקרים לשלם אגרה שנתית גבוהה יותר, וזאת במטרה לעודד אותם לעקר או לסרס את כלביהם.
כעת מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה ביוזמת האגודה, אשר פנתה לכמה חסרי כנסת שהביעו עניין לקדמה – הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – חובת עיקור או סירוס של כלבים וחתולים), התשע"ג-2013. לפי ההצעה, ארגונים למען בעלי חיים, כלביות עירוניות ומתקנים מוגנים יוכלו למסור לאימוץ כלב או חתול רק לאחר שעבר ניתוח עיקור או סירוס. ההצעה אף מפרטת את פרק הזמן הנדרש לביצוע הניתוח מרגע הבקשה לאמץ את בעל החיים, באילו מקרים ניתן לעכב את ביצוע הניתוח (מצב רפואי, נקבה המניקה גורים או גור צעיר מדי) ואת הסכומים הניתנים לגבייה עבור הניתוחים. כמו כן מעניקה ההצעה למדינה את הרשות להפסיק לתקצב גופים שהפרו את החוק. אנו מאמינים כי חוק זה ייטיב עם בעלי החיים, יביא לביצוע אימוצים בצורה אחראית, יצמצם את מספר ההמלטות הלא רצויות ואת כמות ההמתות ויסייע ליצירת מדיניות אחידה בנושא זה בכל העמותות, הכלביות ומתקני ההסגר.
חשיבות העיקור והסירוס של חיות מחמד הוא אחד הדברים המוסכמים על כל העמותות הפועלות לרווחת בעלי חיים, אולם מסתבר כי לא כולן עומדות מאחורי המסרים שהן עצמן מפיצות, ולצערנו לא פעם מגיעים אלינו כלבים וחתולים שאומצו באגודות ובכלביות אחרות כשהם לא מסורסים ומעוקרים. רק לפני שבועיים הגיע אלינו כלב בן למעלה משישה חודשים אשר אומץ מאחת העמותות כשהוא אינו מסורס, וחמור מכך – כשהוא אינו נושא על גופו שבב כפי שמורה החוק בישראל. מקרה זה הוא דוגמה אחת מיני רבות למסירת בעל חיים לאימוץ בצורה לא אחראית על ידי גופים שאמורים לפעול באופן מקצועי ובהתאם לחוק. ניסיוננו העשיר והעובדה כי אנו הארגון היחיד ששעריו תמיד פתוחים בפני כל בעל חיים הזקוק למקלט ולהגנה, מלמדים כי לעתים הרצון למצוא בתים מאמצים מביא לפשרה בתהליך האימוץ, ומי שמשלם את המחיר הם בעלי החיים עצמם אשר באין דורש מועברים מיד ליד כאילו היו חפצים.
על פי המדיניות הנהוגה באגודה כבר למעלה מ-25 שנים, כלבים וחתולים נמסרים לאימוץ רק לאחר שעברו ניתוח עיקור או סירוס, ואנו תקווה כי בעקבות הצעת החוק החדשה כל הגופים והרשויות בישראל ישכילו סוף סוף ליישר קו עם האופן המקובל בנושא האימוץ בכל המדינות המתקדמות.
אגודת צער בעלי חיים בישראל, אשר תמשיך ליזום חוקים לטובת בעלי החיים, קוראת לכל הארגונים והכלביות לאמץ את תהליך האימוץ האחראי הנהוג אצלה, הכולל מילוי שאלון, שיחה ארוכה עם יועץ אימוץ המתאים את בעל החיים למאמץ, בדיקה וטרינרית ומסירת בעל החיים כשהוא מסורס/מעוקרת, מחוסן, וכאשר מדובר בכלב – משובב. הוצאת בעל חיים בריא ובהתאם לחוק, תוך בדיקת המאמצים ומידת התאמתם לגדלו היא הדרך הנכונה לאימוץ נכון, שבו המאמצים יגדלו את בעל החיים כל ימי חייו.
