מאת ד"ר ורד אבלסר, וטרינרית חברת "מאפט בע"מ"
סוגיית תזונת הכלבים והחתולים מעמידה את בעליהם לא פעם בפני בעיה מוכרת – האם לתת לחיית המחמד האהובה מזון ביתי וכיצד לסרב לתחנוניה. כלבים וחתולים רבים ניזונים במקרה הטוב ממזון מסחרי ומתוספות "ביתיות" ובמקרה הרע תזונתם מבוססת רק על התוספות. הבעלים לא תמיד מודעים לכמות השאריות הניתנות לבעל החיים וכאשר הם נשאלים על כך, התשובות נעות בין "רק פסטרמה פה ושם…" ל-"לא יכולתי לעמוד במבטים שלו…".
עונת החגים הבאה עלינו לטובה מעוררת את הבעיה ביתר שאת. ארוחות החגים המרובות מספקות שלל שאריות שחבל לזרוק לפח והאכלת חיית המחמד נראית כפיתרון יעיל לעניין.
חשוב לדעת כי הנזקים במתן מזון ביתי לכלבים ולחתולים הנם מרובים; לעתים הם מתבטאים בבעיה זמנית וחולפת ובמקרים אחרים הנזק מצטבר.
מהם הנזקים?
בעיות עיכול: מערכת העיכול של הכלבים והחתולים אינה מורגלת למזון המיועד לבני האדם. מתן מזונות, ובמיוחד מזונות מתובלים, עלול לגרום להפרעות עיכול כגון גזים, הקאות, עצירות או שלשולים.
לדוגמה, העור של העופות בישראל מכיל ריכוז גבוה של מלח עקב תהליך ההכשרה, המליחות הגבוהה גורמת למשיכת נוזלים לתוך מערכת העיכול ובעקבותיה לשלשולים.
אחת מהבעיות הנפוצות והקשות ביותר הנה מתן עצמות. עיון בספרות הילדים, גם העדכנית ביותר, "מלמד" שמזונו של הכלב הנו עצמות. כלבי הבר ניזונו מבשרם וקיבתם של הנטרפים אך לא מעצמותיהם, ולכן כל מה שלא נגרס על ידי שיני הכלב יעבור במערכת העיכול כמו שהוא. זו הסיבה למקרים הרבים של קרעים במערכת העיכול, דימומים עקב פציעת הרירית וחסימות מעיים, המחייבות ניתוחים מסכני חיים.
טעות נוספת הרווחת בציבור היא כי מזונו של החתול הוא חלב. קיבתם של החתולים מורגלת לחלב שונה לחלוטין והאכלתם במוצרי החלב שלנו עולה להם ביוקר.
השמנה: תוספות המזון הביתיות אינן מהוות מזון מאוזן ובמרבית המקרים הנן עתירות שומן. כלבים וחתולים שמקבלים כמות גדולה של שאריות ישמינו, למרות שבמרבית המקרים לא יקבלו את הרכיבים התזונתיים החיוניים להתפתחותם או קיומם. הפחתת משקל לכלבים וחתולים אלו קשה יותר, מאחר שהם יסרבו לאכול מזון מסחרי, המותאם להורדת משקל.
עומס על אברים פנימיים: ריכוז המלחים, השומנים והחלבונים הגבוה במזונות הביתיים מהווה סכנה משמעותית לכלבים וחתולים (לראייה, גם לאנשים חולי לב מתאימים דיאטה דלת מלחים).
מאחר שעודפים של מלחים וחלבונים יוצר עומס ומקשה על תפקודם של האברים הפנימיים, בעלי החיים עלולים לסבול מכשל בתפקוד הלב, הכבד והכליות.
אלרגיה למזון: מרבית האלרגיות למזון הנן למקור החלבון מן החי. כלבים וחתולים שניזונים משאריות נחשפים מגיל צעיר למגוון מקורות חלבון מן החי והסיכוי שלהם לפתח אלרגיה למזון גבוה יותר. כמו כן יהיה קשה יותר להתאים להם מזון היפואלרגני, אשר אינו מבוסס על אחד מן החלבונים אשר לא נחשפו אליו.
חינוך: כל וטרינר ומאלף יודע שאחד מאבות היסוד של חינוך גורים ובוגרים הנו להגדיר לכלב את מיקומו בהיררכיה המשפחתית. אסור לתת לכלב תחושה שהוא שווה במעמדו לבני הבית וצריך להגדיר לו את הגבולות. מתן מזון ביתי בזמני הארוחות של המשפחה הנו אחת הטעויות הנפוצות, הגורמות להרבה מבעיות ההתנהגות הנפוצות אצל גורים ובוגרים.
כלב שהורגל לאכול בצורה זו יבקש תמיד מזון כשמישהו מבני הבית יפתח את המקרר או ישב לאכול, תופעה שמשעשעת בהתחלה אך הופכת למטרד רציני בהמשך.
הרעלה: חלק מהמזונות הביתיים עלולים לגרום להרעלה מצטברת בכלבים וחתולים עד כדי אנמיה מפרוק דם (אנמיה המוליטית). שום, בצל ושוקולד הם רק חלק מהדוגמאות לרכיבים העלולים לגרום להרעלה.
אז מה עושים?
החינוך לאכילת מזון מסחרי לבעלי חיים בלבד מתחיל מהרגע שהגור מגיע הביתה. יש להרגיל את הגור לאכילת מזון מסחרי מצלחת המיועדת לכך בשעות קבועות, אשר אינן חופפות לשעות הארוחה של בני הבית. כלב וחתול שיורגלו לכך מגיל צעיר לא יהיו מודעים לכך שקיימות אפשרויות אחרות.
אם ברצונכם לפנק את בעל החיים, ניתן לתת לו תוספות של מזון משומר לבעלי חיים או חטיפים על בסיס מזדמן ולא באופן קבוע.
שמירה על כללים אלו תמנע עוגמת נפש ותגרום לכם להנאה מרובה יותר בגידול חיית המחמד שלכם.
