אני רק בן שנה וכבר עברתי תלאות רבות: התעללו בי באכזריות, הרעיבו אותי והזניחו את הטיפול בי עד שקרסתי. למרבה המזל חולצתי על ידי האגודה, והודות לטיפול המסור שקיבלתי ולשיקום שאני עובר, בקרוב אהיה בריא לגמרי

בעקבות דיווח למוקד האגודה על אודות חמור שהתמוטט בדרום תל אביב, יצא צוות מיוחד למקום. החמור בן השנה היה במצב של אפיסת כוחות, רזה מאוד, תשוש ומיובש, סבל מחבלות בחלקים רבים בגופו ולא היה מסוגל לעמוד על רגליו.

החמור, שקיבל את השם ציון, הובא לאורוות האגודה, שם קיבל טיפול ראשוני, שכלל מתן נוזלים באמצעות אינפוזיה, אוכל מזין ומנוחה. הפצעים באזור החזה והרגליים מהם סבל ציון טופלו, ובהמשך הוא קיבל טילוף מקצועי.

תהליך השיקום עדיין לא הסתיים; ציון ממשיך לקבל מזון מיוחד ועולה באטיות במשקל ואנו מקווים כי בקרוב נוכל להתחיל לחפש עבורו בית חדש ואחראי.

עדכון: בתום תהליך השיקום אומץ ציון על ידי חווה פרטית בקיבוץ בצפון בארץ.

עבודה קשה, סחיבת משאות כבדים, מכות והזנחה פושעת היו המציאות היומיומית של חיי, עד שהגעתי לאורוות האגודה. אנשי האגודה החלו לשקם אותי במסירות וכיום אני מרגיש הרבה יותר טוב ומקווה למצוא בקרוב בית מאמץ

ג'ינג'י, סוס מקסים בן 7 שנים, ננטש בתל אביב כשהוא נמצא במצב קשה: רזה ותשוש, סובל מפצעים רבים ומחתכים עמוקים באזור האגן שגרמו לכאבים איומים וטלפיו המוזנחים העידו כי הוא לא טופל במשך תקופה ארוכה.

לאחר שהובל לאורוות האגודה ונבדק על ידי וטרינר, החל ג'ינג'י לקבל אנטיביוטיקה ומשככי כאבים לצד מנוחה ואוכל מזין. לאחר שהתחזק מעט קיבל ג'ינג'י זריקת תילוע ועבר טיפול טילוף מקצועי.

כעת גי'נג'י ממשיך לעלות במשקל באופן הדרגתי, פצעיו מחלימים ואנו מקווים כי בקרוב יהיה מוכן לצאת לבית מאמץ אחראי.

עדכון: בתום תהליך השיקום אומץ ג'ינג'י על ידי חווה פרטית באזור הצפון.

שני חמורים במצב גופני ירוד נמצאו משוטטים, אך העירייה גילתה אדישות מקוממת למצבם. החמורים הועברו לטיפול ויעברו שיקום

השבוע נתקלנו שוב באזלת ידן של הרשויות בנוגע לטיפול בבעלי חיים הנתונים במצוקה. בשבת בבוקר ראתה מתנדבת האגודה סוס מבוהל המשוטט באמצע צומת בדרום תל אביב. המתנדבת ניסתה לתפוס את הסוס ללא הצלחה, וחזרה למקום כעבור זמן קצר כשבידיה רצועות מתאימות. במהלך החיפושים אחר הסוס הבחינה המתנדבת בשני חמורים ללא בעלים, שאחד מהם סובל מפציעה קשה ברגלו. אדם המתגורר סמוך למקום סייע למתנדבת לקשור את החמורים בקרבת ביתו.

בעוד החמורים קיבלו מים, דיווחה המתנדבת על המקרה למחלקה הווטרינרית של עיריית תל אביב והמשיכה בחיפושים אחר הסוס המשוטט. בינתיים התקשרו נציגים נוספים של האגודה למוקד העירוני של העירייה, שם נטען כי פקחים נמצאים בדרך וכי אין פיקוח וטרינרי בשבת. כעבור למעלה משלוש שעות של המתנה הגיעו למקום פקחי העירייה, אשר טענו (לאחר שיחה שניהלו עם הווטרינר העירוני ד"ר צבי גלין), כי אין באפשרותם לפנות את החמורים וכי רק ביום ראשון בבוקר ניתן יהיה לדון על הטיפול בהם.

לדברי המתנדבת: "האופן חסר האחריות שבו פועלת העירייה מרתיח ומקומם. שני חמורים רזים ומיובשים שנמצאים במצוקה סובלים ונציגי העירייה אדישים לגורלם. לא האמנתי למשמע אוזניי כאשר באחת השיחות למוקד העירוני נאמר לי כי הם מחכים לראות אם החמורים משוטטים בכביש ראשי, אם קורה להם משהו ואם מתקבלות פניות מתושבים נוספים. מדוע צריך להמתין להתרחשותה של תאונה שבה יכולים להיות מעורבים אזרחים או לפגיעה בבעלי החיים האומללים הללו כדי שהרשויות יפעלו?".

הודות לאגודה, שני החמורים הצעירים שהיו במצב גופני ירוד ביותר, פונו למתקן בטוח של גורם שלישי, והאגודה נושאת בכל הוצאות הטיפול בהם. החמורים קיבלו טיפול ראשוני ובהמשך עברו בדיקה של וטרינר סוסים. תרומות, קטנות כגדולות, יסייעו לנו לטפל ולשקם חמורים אלה לצד סוסים וחמורים נוספים שסבלו מהתעללות ומהזנחה.

לפנסיון הסוסים והחמורים של האגודה לחצו כאן.
לתרומות לחצו כאן.

עבודה מאומצת, נשיאת משקלים כבדים ומכות נמרצות היו מנת חלקי, עד שחולצתי והגעתי לאורוות האגודה. צוות האגודה טיפל בי במסירות עד שהבראתי, משקלי עלה ומצאתי בית מאמץ אחראי

מוגלי, סוס בן 9 שנים, הגיע לאורוות האגודה לאחר שעבד בפרך במשך תקופה ארוכה. הוא נמצא רתום לעגלה עמוסת ברזלים בדרום תל אביב כשהוא במצב ירוד, רעב ופצוע.

על גופו היו חתכים, שככל הנראה נגרמו מברזלים ומרתמות שהולבשו בצורה לא מקצועית, רגליו היו נפוחות כתוצאה מעבודה מאומצת ופרסותיו מוזנחות ולא עברו טילוף זמן רב.

בהמלצת הווטרינר, מוגלי נזקק למנוחה ארוכה, פצעיו טופלו והוא קיבל מזון מיוחד. לאחר שטלפיו גדלו הוא עבר טילוף מקצועי, ובנוסף הוא סורס וקיבל את כל החיסונים הדרושים.

מוגלי הגיע למשקל תקין, מצבו הבריאותי השתפר, ובתום תהליך שיקום ארוך מצאנו עבורו בית אחראי.

לאחר שעברתי התעללות קשה ולא יכולתי לעבוד יותר, נטשו אותי כשאני סובלת מכאבים איומים. למזלי הגעתי לאגודה, קיבלתי טיפול מסור ועברתי שיקום ארוך. היום הכאבים והעבודה הקשה הם רק זיכרונות רחוקים

מריה, סוסה בת 8 שנים, נמצאה משוטטת בדרום תל אביב, כנראה לאחר שבעליה התעללו בה במשך תקופה ארוכה, מנעו ממנה אוכל והפקירו אותה לגורלה כאשר אזלו כוחותיה מלעבוד. מצבה של מריה הגרומה היה ירוד מאוד והיא היתה מיובשת וחבולה בכל חלקי גופה. וטרינר מומחה שהוזעק לאורוות האגודה קבע כי היא נמצאת באפיסת כוחות, סובלת מתת-תזונה ומקרעים באזור הצלעות, בשני צדי גופה ועל צווארה פצעים מודלקים פתוחים ורגל אחת נפוחה מאוד.

במשך תקופה ארוכה קיבלה מריה טיפול אנטיביוטי ופצעיה נוקזו וחוטאו. אוכל מיוחד שקיבלה בתוספת ויטמינים הביאו לעלייה מתמדת במשקל, ועם הכאבים שחלפו גם התנהגותה נהפכה לנינוחה יותר. בהמשך קיבלה מריה גם טיפול נגד תולעים, שיוף שיניים וטילוף.

בתום תהליך השיקום מצאנו עבור מריה חווה מסודרת שקלטה אותה, שם היא גדלה בתנאים טובים (בתמונה הראשית).

אם הייתם רואים אותי כשהגעתי לכאן לא הייתם מאמינים. הייתי סייח מפוחד ועקשן, שסבל מתת-תזונה חריפה ולא בטח באיש. לאט לאט הצלחתי לעלות במשקל ואפילו ינקתי ממדונה שאימצה אותי וכיום אני סוס בריא וחברותי

אוליבר, סייח בן שנה וחצי, נמצא משוטט באזור אום אל פחם כשהוא מיובש וסובל מתת-תזונה חריפה. שיקומו של אוליבר באורוות האגודה, שכלל בעיקר מתן תוספי מזון והמון אהבה, נמשך תקופה ארוכה ביותר כיוון שרוב הזמן הוא סירב לאכול ולא נתן לאף אחר להתקרב אליו. מי שסייע לו היו חבריו הסוסים, ובעיקר מדונה, סוסה בוגרת שאימצה אותו בחום ואף הניקה אותו, את הסייח הצעיר שלה ג'סטין וסייחה נוספת בשם בריג'יט.

לאחר חודשים ארוכים של שיקום הוכתר אוליבר כסיפור הצלחה. מסייח רזה, חולני ומפוחד עד מוות הוא נהפך לסוס יפהפה, חברותי מאוד ובעל ביטחון וכיום הוא נהנה ממשקל תקין ומחיים בריאים ומאושרים בפנסיון הסוסים של האגודה.

עדכון: תהליך השיקום של אוליבר נמשך קרוב לשנתיים, ובגיל ארבע הוא מצא סוף סוף מקום קבוע ובטוח בחווה פרטית באזור הרי ירושלים.

אחרי 18 שנים של עבודה קשה ומפרכת סוף סוף יצאתי מעבדות לחירות והגעתי לחוף מבטחים ממש סמוך לחג הפסח. אנשי האגודה שקלטו אותי לפנסיון הסוסים ומיד החלו לטפל בי, העניקו לי את השם שולה

שולה, סוסה בהירה ויפה בת 18 שנים, נמצאה משוטטת ברחוב והובאה לאגודה בשארית כוחותיה.

בדיקה וטרינרית העלתה כי שולה במצב גופני ירוד מאוד: היא סבלה מתת משקל, ופציעה בעין שהוזנחה ולא טופלה גרמה לדלקת חריפה.

שולה עברה ניתוח להוצאת העין והיא מקבלת טיפול אינטנסיבי של אנטיביוטיקה ומשככי כאבים. על מנת לעלות במשקל מקבלת שולה מזון מיוחד, בליל עשיר לסוסים, אשר תוך כמה חודשים יביא אותה למשקל תקין.

שולה עברה שיקום ארוך באורוות האגודה ובסיום התהליך מצאנו עבורה בית חם ואחראי שמטפל בה במסירות.

הכלב סורא, שהגיע לאגודה במצב קריטי ועבר שיקום ארוך במרפאה הווטרינרית, מצא בית חם ואוהב

נתחיל בבשורות הטובות: לאחר שהגיע אלינו במצב קריטי, כשחייו תלויים על חוט השערה, ובתום שלושה חודשים של שיקום, גור הכלבים המתוק סורא מצא בית מאמץ והוא מתחיל חיים חדשים בסביבה מחבקת ותומכת.

סיפורו של סורא התחיל באמצע חודש פברואר, בהיותו בן ארבעה חודשים, כאשר הוא נמצא על ידי עוברי אורח בתל אביב כשראשו נפוח, פצוע ומדמם. הוא הובא אל האגודה, הובהל למרפאה הווטרינרית, ולאחר ניקוי האזור גילו הווטרינרים כי בראשו חמישה חורים מזוהמים ומודלקים, שככל הנראה נגרמו מנשיכות של כלב. בנוסף הוא סבל מפצעים באזור הצוואר וקרציות רבות התגלו על גופו. סורא נכנס מיד לחדר הניתוחים לצורך ניקוי וחיטוי הפצעים, ובמהלך הניתוח הוחדר לראשו נקז במטרה לנקז את כמות המוגלה הגדולה שהצטברה ולהפחית את הסבל והכאבים. בימים הבאים נשאר סורא במרפאה תחת השגחה רפואית ולאחר שהראה סימני התאוששות, הנוזלים נוקזו והנפיחות ירדה, הנקז הוצא מראשו.

צוות האגודה, שהתאהב מיד בגור המקסים, נרתם לסייע לסורא ולטפל בו במסירות, ויועצת האימוצים שלנו, גל בבא, העניקה לו את שמו המיוחד, שפירוש "שמיים" ביפנית. סורא, שהמשיך לקבל טיפול אנטיביוטי, זכה להמון חום ואהבה, קיבל אוכל מזין מיוחד, והתיאבון והמרץ ששבו אליו במהרה היוו סימנים כי הוא נמצא בדרך הנכונה להחלמה מלאה. לא רק הצוות התאהב בסורא; גם הכלבים התחברו אליו במהירות הודות לאופיו החברותי, וביניהם חני, כלבה נוספת שטופלה במרפאה, הכלבים של צוות העובדים שהשתעשעו עמו במשרד, ובהמשך גם שאר הכלבים באגודה שצרפו אותו למשחקיהם בחצר.

בזמן שהפצעים בראשו של סורא החלו להחלים והצלקות נעלמו לאט לאט, הוא החל לקבל טיפול בן שלושה שבועות נגד קדחת הקרציות, ולאחר המתנה לצורך התחזקות המערכת החיסונית הוא היה מוכן להתחיל לקבל את חיסוני המשושה הדרושים. בהמשך הוא גם עבר סירוס, קיבל שבב אלקטרוני ועם החלמתו המלאה הוא הועבר למחלקת הכלבים המועמדים לאימוץ.

בשל כפות רגליו הגדולות, כבר עם הגעתו לאגודה היה ברור לכולם כי סורא יגדל להיות כלב גדול מאוד. במהלך החודשים בהם שהה סורא קרוב לכל הצוות, הוא נהפך לבן בית ולחלק בלתי נפרד ממשפחת צער בעלי חיים, ומיום ליום ניתן היה לראות כיצד הוא משתנה, גופו גדל ומתארך ואופיו מתעצב. הוא זכה לפינוקים וכולם שמחו לראות כי למרות הסבל הרב שעבר, הכאבים מהם סבל והתקופה הארוכה בה היה תחת טיפול רפואי, הוא עדיין שמר על שמחת חיים מדבקת והעניק המון אהבה בחזרה.

סיפורו של סורא ועדכונים על מצבו, שפורסמו בעמוד הפייסבוק של האגודה, הגיעו גם לעיניהם של בני משפחת גמבורג ממושב צופים ונגעו ללבם. בני המשפחה, המגדלים שני כלבים וחתול, הגיעו לאגודה והחליטו לאמץ את סורא ולהעניק לו בית חם. כל צוות האגודה התקשה להיפרד מסורא, אך הידיעה כי מסע הסבל הארוך של סורא הסתיים בסוף טוב מילאה את הלבבות בשמחה גדולה וכולנו מאחלים לו ולמשפחתו החדשה שנים ארוכות ונפלאות ביחד.

סרט דוקומנטרי, שצולם במסגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב, ממחיש כיצד נראה יום שגרתי באגודה

כיצד נראה יום שגרתי באגודה? ומי האנשים מאחורי הקלעים שמטפלים בכל הכלבים והחתולים הנטושים? שאלות אלה העסיקו את ולרי ואש נמנוב, כאשר החליט לצלם באגודה סרטון דוקומנטרי במסגרת לימודיו בחוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב בקורס בהנחיית ראובן הקר.

לדברי נמנוב, "ההנחיות היחידות היו לצלם 'תרגיל מקום', והחלטתי לנצל את התרגיל כדי לראות כיצד מתנהל מקום כזה ומי האנשים שעומדים מאחוריו. שמחתי לגלות שזה מן אי כזה בתוך תל אביב, ובעיני חבריי הסטודנטים זה נראה כמו חלק מקיבוץ. לצערי לא יכולתי להכניס לסרט את כל החומרים שצולמו, ביניהם מחלקות שונות ופעילויות נוספות שהאגודה עושה ואנשים רבים לא מודעים אליהן".

בסרט מצולם כלב פצוע שנאסף ברחוב על ידי עוברי אורח לאחר שכנראה נפגע בתאונה. הוא טופל במרפאה הווטרינרית שלנו ולשמחתנו בעליו הגיעו לחפש אותו, ולקחו אותו בחזרה הביתה לאחר שהוא שובב וקיבל את כל החיסונים הדרושים.

בסרטון: אינה גריננקו, שמטפלת באהבה ובמסירות בכלבים שנאלצים לשהות בהסגר (כלבים שנמצאו משוטטים ללא שבב, והחוק מחייב אותנו להחזיקם בהסגר למשך 30 יום כדי לשלול מחלות מסוכנות וכדי לתת לבעליהם הזדמנות למצוא אותם), מספרת על עבודתה ועל הגורים הרבים שנולדים בבית ונזרקים לרחוב. וטרינרית האגודה ד"ר איה פרי מספרת על סורא, גור צעיר שהגיע פצוע באורח קשה ועובר שיקום ובקרוב אנו מקווים כי יהיה מוכן לצאת לבית חם ואוהב. ואילו הכלב לוקי, שגדל אצל משפחה מאז שהיה גור ונמסר אלינו ביום הצילומים, מצא בית מאמץ כעבור מספר ימים.

אנו רוצים להודות לולרי ולצוות הצילום על הסרטון המרגש:
צילום: גיל שרון
סאונד: מעיין גוטרמן
בימוי ועריכה: ולרי ואש נמנוב

חילוץ נוסף: שני סוסים וחמור שהוזנחו במשך תקופה ארוכה הוחרמו מבעליהם ויעברו שיקום באורוות האגודה

ביום שישי האחרון אחרי הצהריים פנה לנציגי האגודה שוטר, אשר במהלך סיור בדרום תל אביב הבחין בעייר פצוע משוטט וצולע שכנראה עבר תאונה. השוטר עקב אחר החמור הצעיר בעודו נכנס לחצר פרטית וגילה כי במקום נמצאים עוד שני סוסים בכלובים מסורגים ושני כלבים הקשורים בשרשראות ברזל – כולם רזים ומוזנחים. צוות מחלצים מטעם האגודה הגיע במהירות לכתובת שמסר השוטר, לשם הגיעו בינתיים שוטרים נוספים.

לדברי דניאל רכס, מתנדבת באגודה: "כשהגענו למקום גילינו שני סוסים מוזנחים ורזים מאוד שהיו בכלובים קטנים מלאים בברזלים וללא אוכל. המקום היה מלוכלך והסוסים נראו רעבים ותשושים, כשלשניהם טלפיים ארוכים מאוד שלא טופלו במשך תקופה ארוכה. החמור שכב באחד התאים כשעל גופו פצעים ושמחנו לראות שהוא מסוגל לעמוד על רגליו וללכת".

לאחר שהשוטרים החליטו להחרים את כל בעלי החיים שהיו בחצר, ולאחר שלא התקבל מענה ראוי במוקד יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות, הועברו הסוסים והעייר לאורוות האגודה שבה יעברו שיקום ארוך. שני הכלבים מגזע מסוכן הועברו למחלקה הווטרינרית של עיריית תל אביב.

בזמן שהצוות הכין לסוסים ולחמור תאים מיוחדים, הם שוחררו בחצר האגודה מלאת העשב ואכלו כאילו מעולם לא ראו אוכל. הסוסה בת השלוש והסוס בן השבע, שזכו לשמות כריסי וג'ק, מקבלים מזון מיוחד שיעזור להם לעלות במשקל. בתקופה הקרובה הם יקבלו זריקות נגד טטנוס, כלבת, שפעת/הרפס, קדחת הנילוס ותילוע ויעברו טיפול מקצועי לטלפיים. החמור בן השלושה חודשים, שקיבל את השם סטנלי, סובל ממכות ומפציעות שטחיות ומפצע פתוח ברגל. הוא מקבל טיפול באמצעות שטיפות, חיטוי ומשחות מיוחדות וזקוק לזריקות נגד טטנוס, כלבת ותילוע. לאחר שיתחזקו יעברו שני הזכרים סירוס.

אנו מודים לצוות השוטרים על הערנות ועל שיתוף הפעולה, ופונים לציבור הרחב בבקשה לסייע לנו בכיסוי הוצאות הטיפול בסוסים ובעייר, שאמורות להסתכם באלפי שקלים. אנא עזרו לנו להעניק טיפול מיטבי לבעלי החיים האומללים.

לתרומות לחצו כאן.
נתקלתם בבעל חיים במצוקה? אנא אל תתעלמו והתקשרו אלינו: 4553*.
לקריאת סיפורים על סוסים וחמורים נוספים שעוברים שיקום בפנסיון האגודה לחצו כאן.