זיפו קטנה שלי

מכתב מרגש של עובדת האגודה, המגולל את סיפורה של זיפו - כלבה שניצלה משריפה ומצאה בית חם ואוהב

לפני כשלושה חודשים הביאה משטרת ישראל לאגודה גורה צעירה בת חודש שניצלה מבניין בוער בתל אביב. יועצת האימוצים שלנו, רעות סטולר, התאהבה בה ממבט ראשון והחליטה לפרוש עליה את חסותה עד שתתחזק ותוכל לצאת לאימוץ. במכתב מרגש, מגוללת רעות את סיפורה של זיפו, אשר חותמת את הפרק הראשון של חייה ומתחילה פרק חדש בבית חם ואוהב.

קטנה שלי,

לפני שלושה חודשים, בבוקרו של יום, ראיתי אותך לראשונה. קיבלתי הודעה ממשרדי האגודה שכותרתה "כלבה אשר ניצלה משריפה", אליה צורפה תמונה של גורה קטנטנה ומנומרת עם קמטים בכל גופה. כשהגעתי לעבודה קיבלתי פרטים נוספים: הגעת לאגודה על ידי המשטרה שסיפרה כי חולצת מבית בוער. היית כל כך קטנה, בת פחות מחודש, ונזקקת למעקב צמוד 24 שעות ביממה בשל העובדה שאינך יכולה לאכול לבדך.

בעבודה השוטפת שלנו, גורי כלבים בני חודשיים עד שלושה חודשים מטופלים בגורייה, ומופרדים משאר בעלי החיים על מנת להגן על בריאותם, ורק כאשר הם מגיעים לגיל שלושה חודשים הם מקבלים חיסונים וניתן להציע אותם לאימוץ. מכיוון שאת היית צעירה מדי, החלטתי ביחד עם בת זוגתי לקחת אותך ולדאוג לכל צרכייך עד שתתחזקי ותוכלי לצאת לאימוץ.

כשניגשתי לראות אותך, גיליתי יצור קטן ומסכן והתאהבתי ממבט ראשון. חיפשנו לך שם אשר יסמל את מה שעברת, את הכוח ואת הרצון שלך, ואחרי הרבה התלבטויות נבחר השם זיפו. לקחתי אותך לביתי ושם פגשת את כל הלהקה המורכבת מכלבים, חתולים, בת זוגתי ואני. כולם קיבלו אותך באהבה ובליקוקים וחשו בעצב ובבלבול שהיו בתוכך.

הימים הראשונים שלך היו לא קלים; דאגנו לך למקום משלך, לאוכל טעים במיוחד (רטוב כמו שכל הכלבלבים אוהבים), אך למרות כל זה התקשית לאכול ונאלצנו לפקח על הכמות ולהאכיל אותך בכף היד. בעזרת ליקוקים רבים הצלחת בסופו של דבר לאכול ולהתחזק. יום יום היינו מקישות על הצלחת כדי לסמן לך את מקום האוכל ונותנות לך להריח, עד שלאט לאט למדת והתחלת לאכול בכוחות עצמך. בעזרת הרבה שעות שינה, אוכל מזין, משחקים, ליקוקים והמון אהבה, התחזקת ואנחנו שמחנו לגלות כלבה סקרנית שרוצה ללמוד ולחקור הכל.

כמאלפת כלבים ומטפלת באמצעות בעלי חיים, התחלנו לעבוד ביחד על משמעת וחינוך בסיסיים כבר בגיל צעיר. שיחקנו במשחקים רבים, חשפתי אותך לגירויים שונים כמו רעשים, כלבים, חתולים, אנשים ובעיקר ילדים, ובמשך החודשיים שבהם היית אצלנו עברנו ביחד איתך המון חוויות משמחות, קפיצות וגם קצת הרס, ולנגד עינינו גדלת והפכת להיות כלבה יפהפייה ומלאת אנרגיות. כל בני הבית התאהבו בך והתרגלו לנוכחותך, אך אז הגיע הרגע שבו היה צריך להיפרד ולמצוא לך בית מתאים וקבוע אשר יספק את כל צרכייך. כשהגעת לגיל שלושה חודשים התחלנו לפרסם את תמונתך ואת סיפורך וצפינו בתגובות. לאחר מכן העברנו אותך לאגודה כדי שהמבקרים במקום יוכלו להתרשם ממך ובסופו של דבר לאמץ אותך.

ברגע שבו הוכנסת למכלאות היתה לי צביטה בלב. כמי שנמצאת יום יום באגודה ורואה את המסירות הרבות של בעלי החיים, כל כניסה של כלב או חתול חדש לתא שלו היא דבר לא פשוט, ולהכניס אותך היה קשה אף יותר. יאמר לזכותך שהתנחמתי בכך שמיד השתלבת בין החברים החדשים באמצעות האנרגיות הטובות שלך. ישבתי איתך בכלוב עד שהכרת את השותפה שלך לתא, וכל יום הוצאתי אותך לגינה לתרגולים, כדי שכל הדברים שלימדתי אותך לא ייעלמו.

מאז שנכנסת לתא שלך, החלפת שתי שותפות שכבר יצאו לאימוץ. את נשארת שם לא כי רציתי שתמתיני זמן רב, אלא כדי למצוא עבורך בית מושלם ולא פחות מזה. כל צוות האגודה נרתם למשימה למצוא לך בית חם, הרבה אנשים התעניינו ופגשו בך, אך לא לכולם היתה את האפשרות לגדל כלבה מיוחדת כמוך.

לפני שבוע הגיע לאגודה זוג מקסים אשר התעניין בך. הם הביטו בך מבעד לסורגים ואת כהרגלך קפצת בשמחה. הם ביקשו להוציא אותך לטיול, התאהבו בך וביקשו לאמץ אותך כבת משפחה חדשה בביתם. סיפרנו להם את כל התהליך שעברת אתנו מתחילת הדרך והם הוקסמו אף יותר. בדקנו שיש להם את היכולת לספק את כל צרכייך ושמחנו לשמוע שיש להם כלבה נוספת שתוכל להיות לך חברה טובה. מאחר והיית כבר מחוסנת ומעוקרת, יכולת לצאת כבר באותו יום לעולם האמיתי, לבית החדש שלך. ראיתי אותך עוזבת את האגודה עם ראש מורם וזנב מכשכש וידעתי שאת במקום בטוח ונעים.

זיפו שלי, זהו אחד הרגעים המפוצלים בחיי. מצד אחד עצוב לי להיפרד ממך ולדעת שהבקרים שלי לא יתחילו במפגש אתך, בקפיצות ובליקוקים. אך מצד שני אני חווה את הרגע הטוב מכולם, האושר, לצד הידיעה שאת מתחילה חיים חדשים וטובים יותר. אני מאחלת לך ולבני המשפחה החדשים שלך המון הצלחה, אושר ואין ספור ליקוקים וכשכושים בזנב. תמיד תישארי בלבי.

אוהבת, רעות.