צפו בסרט שיצרו תלמידות ממגמת תקשורת על האגודה ופעילותה
את סרט סיום השנה במסגרת לימודיהן במגמת התקשורת בתיכון טכנולוגי נעמת השרון, בחרו תמר, נופר, שיר וליטל לצלם באגודת צער בעלי חיים בישראל.
באגודה הן פגשו את דנה פרצ'וק, שסיפרה להן על מחלקת החינוך להומאניות של האגודה ועל הקבוצות והמתנדבים שמגיעים לשמח את בעלי חיים, על תהליך האימוץ האחראי הנהוג בעמותה ומדוע הוא כל כך חשוב ועל השירותים השונים שהאגודה מציעה לציבור הרחב. עוד הן פגשו את יובל שאימצה באגודה את הכלב תומס והגיעה לתת לו חיסון במרפאה הווטרינרית, ואת הפקינז סימבה שננטש בשל בעיה בעינו ולאחר הצילומים מצא בית חם.
הסרט הופק במסגרת מגמת תקשורת של תיכון טכנולוגי נעמת השרון. בימאית: תמר גרינבאום, צלמת: נופר ואחנון, עורכת: שיר דלל, מפיקה: ליטל פרנקו.
תמונה ראשית: צילום מסך מתוך הסרט.
כל בעל חיים בעמותה כבר חווה לפחות נטישה אחת
החוג לתקשורת: צפו בסרטון על העמותה שיצר סטודנט מהמכללה האקדמית הדסה ירושלים
במסגרת קורס תיעוד ותחקיר בחוג לתקשורת צילומית של המכללה האקדמית הדסה ירושלים, התבקשו הסטודנטים ליצור סרטון תיעודי. מאיר יזדי בחר לצלם את הסרט שלו באגודת צער בעלי חיים בישראל ולתעד את העשייה בעמותה. דנה פרצ'וק, יועצת האימוצים באגודה, מספרת בסרטון על העמותה, פועלה, תהליך האימוץ הנהוג בה, כיצד ניתן להתנדב עם בעלי החיים ומה אפשר לעשות כדי לסייע.
תמונה ראשית: צילום מסך מתוך הסרטון
חופשה נעימה
סופשנה: עם יציאתם של התלמידים והסטודנטים לחופש, מחלקת החינוך של האגודה ערכה פעילויות מיוחדות לקבוצות שונות
עם סיום שנת הלימודים, אנו רוצים להודות לכל הקבוצות, הצוותים החינוכיים והמשתתפים שהגיעו לאגודה במהלך השנה האחרונה, השתתפו בפעילויות של מחלקת החינוך להומאניות ושימחו את בעלי החיים. הנה כמה מהפעילויות החינוכיות שהתקיימו לאחרונה באגודה:
כבר כמה שנים שילדי גן פקאן בפתח תקווה מסייעים לבעלי החיים באגודה. השנה החליטו הילדים המקסימים, ביחד עם הצוות והגננת שרה כהן בכר, לערוך מכירה מיוחדת בסגנון שוק קח-תן, ובכסף שנאסף הם רכשו מזון, חטיפים וצעצועים לכלבים ולחתולים שבאגודה. צוות ממחלקת החינוך שלנו הגיע לגן לפעילות מיוחדת, ובסופה העניקו הילדים את תרומתם בגאווה גדולה, ועל כך אנו ובעלי החיים מודים להם מקרב לב.
את מסיבת הסיום שלהם בחרו תלמידי כיתה ה4 מבית הספר תל חי בתל אביב לחגוג באגודה עם צוות המורים, ההורים והמון חברים על ארבע. בית הספר מקיים קשרים אמיצים עם האגודה כבר שנים ארוכות, התלמידים מגיעים לאגודה כמה פעמים בשנה, יוזמים פעילויות ותורמים לבעלי החיים.
מסיבת הסיום היתה הזדמנות עבור הילדים להראות להוריהם את פעילותם המבורכת, וביחד הם קיבלו הסברים על המקום מצוות החינוך של האגודה, הוציאו לטיול כלבים שמועמדים לאימוץ והעניקו לבעלי החיים שקי מזון. אנו רוצים להביע את הערכתנו למחנכת עירית, לאיריס, למור אלפסי (שצילמה את התמונות הנפלאות, כולל התמונה הראשית של הכתבה) וכל הצוות החינוכי, וכמובן לתלמידים ולהוריהם.
לאורך השנה הגיעו לאגודה מתנדבים מהמרכז התעסוקתי לנוער בחולון, שאף הביאו עמם שמיכות ומגבות לבעלי החיים ולאחר שאספו בקבוקי פלסטיק, בכספי הפיקדון נרכש מזון לבעלי החיים. המפגש לסיכום השנה, שנערך בנוכחות מנהלת המרכז מירה מורו, אורנה מעודה, צוות המחנכים וכל המתנדבים, היה מרגש במיוחד. התלמידים הביאו עמם לוח הודעות צבעוני עם מכתבי תודה לצוות האגודה, וכולנו באגודה מחכים לראות אותם גם בשנה הבאה.
שנת הלימודים הסתיימה גם במוסדות האקדמיים. במסגרת לימודיהם במרכז הבינתחומי הרצליה, הסטודנטים אלה פרסון ואסף פדרו יצרו סרטון הממחיש מדוע חשוב לאמץ כלבים בעמותות ולא לרכוש כלבים גזעיים.
אנו מאחלים לכל הילדים, התלמידים והסטודנטים חופשה נעימה.
גם בקיץ מחלקת החינוך להומאניות של האגודה ממשיכה להעביר פעילויות חינוכיות לקבוצות ממסגרות שונות. קייטנות, קייטנות הורים וקבוצות מאורגנות אחרות המעוניינות בפעילות עם ערך מוסף והמון חברים על ארבע, מוזמנות ליצור עמנו קשר בטלפון 4553*.
מדוע לאמץ כלבים בעמותה?
צפו בסרטון שיצרו סטודנטים על חשיבות האימוץ באגודה על פני רכישת כלב שמאחוריה עומדת תעשייה אכזרית של הרבעות
מדי יום אנו באגודה רואים כיצד בעלים נוטשים את חבריהם הטובים ביותר – כלבים וחתולים שעד לאותו יום מר היו חלק בלתי נפרד ממשפחתם. נטישות דומות מתבצעות בכל רחבי הארץ בכלביות ובעמותות שונות, והלב יוצא אל הכלבים והחתולים האומללים, שצריכים להסתגל למציאות חדשה וממתינים לאנשים שיבואו להעניק להם בית חם, בתקווה שהפעם זה יהיה לכל חייהם.
למרבה הצער, אנשים רבים שמחפשים אחר כלבים וחתולים בוחרים לא פעם לרכוש אותם מאנשים פרטיים, שהפכו את הרחם של כלבתם או חתולתם לעסק מניב ומפרסמים את "מרכולתם" באתרים ייעודיים וברשתות החברתיות. מדובר בתעשייה אכזרית ולא מפוקחת של הרבעות, לרוב של כלבים וחתולים שנראים גזעיים אך אינם כאלה, ולכן גם מחירם נמוך יחסית. אל מול עיני הסוחרים לא עומדת רווחתם של בעלי החיים אלא רווח כלכלי. הם דואגים להרביע את האם שוב ושוב, מפרידים את הגורים האומללים מאמם בשלב מוקדם מדי וטיפול וטרינרי נראה להם כמותרות. כך נמכרים גורים לא מחוסנים, חולים, שלעתים אף מתים מאחר ולא זכו לטיפול הולם. לא פעם האם עצמה ננטשת ומוחלפת במודל צעיר יותר, ומעגל ההרבעות ממשיך.
מכאן ברור מדוע אין לתמוך בתעשייה הזו ולרכוש גורים בצורה לא אחראית, שכן כל רכישה של גור מעודדת את בעלי האם לשוב ולהרביע אותה וכך להרחיב את היקף התופעה המכוערת הזו. במקום זאת יש לאמץ כלבים וחתולים שננטשו בעמותות ומייחלים לבית חם ואוהב וליד מלטפת.
נושא זה עומד במרכזו של סרט שצילמו באגודה אלה פרסון ואסף פדרו במסגרת לימודיהם במרכז הבינתחומי הרצליה. צפו בסרט, פתחו את הלב, ובואו לאמץ באגודה חבר חדש על ארבע, שיכניס לחייכם המון אושר ושמחה.
תמונה ראשית: צילום מסך מתוך הסרטון
נטישת גורי כלבים
מדוע ננטשים גורי כלבים, מהם הקשיים שהם חווים, וכיצד ניתן למנוע את ההתרבות הבלתי מבוקרת של גורי כלבים וחתולים שמתקשים למצוא בתים מאמצים? צפו בכתבה שצולמה באגודה על ידי סטודנטים לתקשורת מהמרכז הבינתחומי הרצליה
קרן פאולן זאב, נעמה פולוס ויובל צפריר הם סטודנטים לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה. במסגרת קורס בהנחיית רותי שילוני, הם התבקשו ליצור כתבה חדשותית ובחרו בנושא שקרוב ללבם – אימוץ בעלי חיים, תוך מתן דגש על גורי כלבים, הסיבות שבעטיין הם ננטשים וכיצד ניתן למנוע את התופעה המכוערת הזו. לכתבה, שצולמה באגודה, התראיינה נעמה רולניק, יועצת האימוצים שלנו ומאלפת כלבים מוסמכת.
אנו באגודה נתקלים מדי יום בנטישת גורי חתולים וכלבים, וקליטת שגרים שלמים של גורים הוא עניין שבשגרה. רוב גורי הכלבים הם תוצאה של המלטה בבית, לאחר שבעלי הכלבה לא טרחו לעקר אותה. חלקם עדיין מחזיקים בדעה המוטעית כי כדאי לתת לנקבה לחוות המלטה אחת, ואילו אחרים פשוט אינם מודעים להשלכות של המלטות שכאלה. לא פעם הבעלים, שמתייאשים מהרעש ומהלכלוך, מפרידים את הגורים מאמם בשלב מוקדם מדי (כשהם בני פחות מחודשיים ועדיין יונקים), ואינם מודעים למחלות האופייניות לגורים, כגון פרוו.
הבעלים מתקשים למצוא בתים מאמצים לגורים שנולדו, לא לוקחים אותם לבדיקה אצל וטרינר ואינם מוודאים שהם בריאים, ומוסרים גורים לכל דורש, גם לאנשים שלא בטוח שיידעו כיצד לטפל בהם. לעתים הם אף מוסרים לאימוץ גורים חולים שמתים כעבור זמן קצר – דבר שגורם למפח נפש רציני לכל המעורבים.
באופן מזעזע, חלק מהבעלים אפילו לא מנסים למצוא לגורים משפחות מאמצות ובוחרים בפתרון הפשוט – לנטוש את כולם. במקרה הטוב הם מביאים את הגורים לאגודה, ובמקרים אחרים הבעלים שמים את כל הגורים בארגז ומשאירים אותו ברחוב, כשהגורים חסרי הישע חשופים לסכנות שונות ונמצאים בסכנה לחייהם.
בנוסף לכך, מתקיימת בארץ תעשייה פושעת של מכירת גורי כלבים "גזעיים", אשר במסגרתה בעלים לכלבה "גזעית" (לרוב ללא תעודות), הופכים את הרחם של הכלבה לעסק מניב, מרביעים אותה ללא הפסקה ומוכרים את הגורים לאנשים מבלי לבדוק האם הם בכלל יודעים כיצד לטפל בהם, מבינים את ההשלכות שבגידול גור ומסוגלים לספק את כל צורכיהם. הם מוכרים את הגורים במחירים נמוכים יותר מכלבים גזעיים עם תעודות, ואת המחיר משלמת הכלבה שנכנסת להריון שוב ושוב – דבר שמשפיע על בריאותה ועל תוחלת חייה.
מן הצד השני נמצאים הגורים עצמם. רבים רוצים לאמץ אותם, כשהם מתלהבים מהשלב הגורי שלהם, מהמתיקות הכובשת ומהפוטנציאל לפרסום תמונות יפהפיות ברשתות החברתיות. הבעיה היא, שלא פעם מדובר באנשים חסרי ניסיון בגידול גורים, אשר אינם מבינים את צורכיהם ואין להם זמן להשקיע בחינוכם. וכך, אחרי תקופה מסויימת הם מתייאשים והגור מועבר לידיים אחרות, מושלך לרחוב או נמסר לעמותה. בשלב הזה מדובר בגורים בני חצי שנה עד שנה, שנראים למרבית האנשים פחות אטרקטיביים מגורים צעירים יותר, ואם הם עדיין לא מחונכים (מאחר ובעליהם הקודמים לא השקיעו בכך זמן ומאמצים) קשה להם יותר למצוא משפחות חדשות שיעניקו להם בתים חמים ויתמודדו עם כלב בוגר יותר שאינו מחונך.
עיקור וסירוס (לצד הסברה וחינוך) הם הפתרון להתרבות הבלתי מבוקרת. ניתוחים אלה מונעים מחלות, מאריכים את תוחלת החיים של הכלבים ושל החתולים ומומלצים על ידי כל הגורמים הפועלים בתחום בכל העולם. כבר עשרות שנים שאגודת צער בעלי חיים בישראל מוסרת לאימוץ כלבים וחתולים במסגרת "תהליך אימוץ אחראי" רק לאחר שעברו ניתוחי עיקור או סירוס, והאגודה אף יזמה שני חוקים חשובים בנושא. האחד קובע כי מי שמגדל כלב מסורס/מעוקרת משלם אגרה שנתית נמוכה הרבה יותר. השני מחייב כלביות וארגונים למסור לאימוץ רק בעלי חיים מסורסים/מעוקרים. באופן תמוה, יש עדיין מקומות שמוסרים בעלי חיים לא מסורסים, וכך בעצם "יורים ברגל" לכל העוסקים בתחום, כשהם מוסרים לאימוץ כלבה אחת וכעבור כמה חודשים יש עוד 10 גורים שצריך למצוא עבורם משפחות מאמצות. האבסורד הוא שאותם ארגונים בדיוק לא מקבלים בעלי חיים שאנשים רוצים למסור להם. וכך, התוצאה הישירה היא העשרת הקופה שלהם, אך בה בעת יצירת נזק מתגלגל של עוד מספר בלתי נגמר של גורים שייוולדו, יתקשו במציאת משפחה מאמצת או ימותו בייסורים ברחוב.
בשורה התחתונה, כל המקלטים של ארגוני בעלי החיים והכלביות הרשותיות מלאים בבעלי חיים שמשוועים לבית חם, אך אין מספיק אנשים שמעוניינים לאמץ אותם. לכן אין שום טעם להביא עוד גורים לעולם, כשידוע מראש כי אין מספיק בתים לכל בעלי החיים הנטושים הללו.
אם אתם מגדלים בעל חיים, דאגו לסרס/לעקר אותו, ואם אתם שוקלים לאמץ חתול או כלב – אנא הקדישו לכך מחשבה, הסתכלו לפחות 15 שנה קדימה והיו בטוחים כי תוכלו לספק לו את כל צרכיו למשך כל חייו. רק כך ניתן למנוע את סבלם של בעלי החיים שננטשים באכזריות ולצמצם את המספר הגדול של כלבים וחתולים חסרי בית.
שבעה גורים ננטשו בארגז ברחוב: אלכסיס, עזית, פדרו ובקהאם (שמופיעים בסרטון) יחד עם אחיהם אליזבת, ונוס ורונאלדיניו. לאחר הצילומים גם הארבעה מצאו בתים חמים.
שוקלים לאמץ גור כלבים? אנו ממליצים לכם לקרוא את הכתבה הבאה.
בתמונה הראשית: עזית ובקהאם (צילום מסך מתוך הסרטון).
אמצו חבר
סרט מיוחד על האגודה שיצרו תלמידים ממגמת תקשורת באורט סינגאלובסקי
מהיכן מגיעים בעלי החיים לאגודה? כיצד מטפלים בהם? ומדוע תפקידם של המתנדבים בעמותה כל כך חשוב?
לאה בטורוב, שלומדת במסלול ניו מדיה של מגמת התקשורת באורט סינגאלובסקי, בחרה במסגרת לימודיה לצלם סרטון על האגודה ולבחון שאלות אלה ואחרות. לאה הגיעה לאגודה לפני כשנתיים והחלה להתנדב במקום במסגרת פרויקט מחויבות אישית.גם לאחר שסיימה את מכסת שעות ההתנדבות שלה, לאה ממשיכה להגיע ולהתנדב באגודה ומעניקה המון תשומת לב ואהבה לבעלי החיים הנטושים.
כיצד מתבצע תהליך האימוץ באגודה - סרט שיצרו סטודנטים לתקשורת מהמרכז הבינתחומי הרצליה במטרה לעודד אימוץ בעלי חיים בצורה אחראית ומושכלת
במסגרת פרויקט גמר בלימודי תקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, התבקשו הסטודנטים בסדנה ״הפקת תוכן חוצה פלטפורמות״ להפיק תוכנית קצרה בנושא שבוער בקרבם. נועה, אמילי, אופיר ונדב, שכל אחד מהם מגדל בעל חיים, בחרו בנושא אימוץ בעלי חיים כדי להדגיש את התנגדותם לקנייה של בעלי חיים.
הסטודנטים הגיעו לאגודת צער בעלי חיים בישראל וצילמו בבית המחסה כתבה העוסקת בתהליך האימוץ האחראי הנהוג במקום. יועצת האימוצים של האגודה, נעמה רולניק, הציגה בפניהם את בעלי החיים המועמדים לאימוץ וסיפרה להם כיצד הם מגיעים לאגודה, איך מתאימים בין כלבים וחתולים למאמצים פוטנציאליים כדי שהאימוץ יצלח ובעלי החיים לא יחוו נטישה נוספת, ומדוע כל בעלי החיים יוצאים מהאגודה כשהם מעוקרים או מסורסים.
צפו בסרט שיצרו תלמידות תיכון ממגמת קולנוע, המתלווה ליועצת האימוצים באגודה ומתאר את תהליך האימוץ האחראי הנהוג בה
"חברים הכי טובים" הוא סרט הגמר של שירן, לורן ושילה, הלומדות במגמת קולנוע בבית הספר אורט בחולון. בסרט, שצולם באגודת צער בעלי חיים בישראל, מתלוות היוצרות לגל בבא, יועצת אימוצים באגודה, המספרת להם על תהליך קליטת בעלי החיים הנטושים וכיצד מוצאים עבורם בתים מאמצים, וכן מראיינות אנשים שהגיעו לאגודה על מנת לאמץ חבר חדש על ארבע.
סרטם של תלמידי תיכון הלומדים במגמת תקשורת ובו מפגשים עם יועצי אימוץ, מאמצים, מתנדבים ווטרינרים באגודה
"צער בעלי חיים" הוא סרטם של בראל, עמית, לידור ורון, הלומדים במגמת תקשורת באורט סינגאלובסקי בתל אביב. במרכז הסרט עומד רון, תלמיד כיתה יב, שמתלבט האם לאמץ כלב. במהלך הסרט, שצולם באגודת צער בעלי חיים בישראל, נפגש רון עם אנשי הצוות, בהם יועצת האימוצים נעמה רולניק והווטרינרית ד"ר לנה אלגרבלי, עם מתנדבים ועם אנשים שאימצו בעלי חיים.
במרכז סרט שיצרו תלמידי תיכון עומדות שאלות כגון האם לאמץ כלב מעורב או גזעי, מהן ההשלכות של הרבעת כלבים ומכירתם, ומדוע חשוב לאמץ חיות מחמד במקום מסודר ואחראי
הראל, סרגיי, משי ויקיר, שלומדים במגמת צילום בתיכון דב הוז בתל אביב, בחרו להקדיש את סרט הגמר שלהם, "קחו אותי הביתה", לנושא אימוץ בעלי חיים. האם לבחור בכלב מעורב או גזעי, מהן ההשלכות של הרבעת כלבים ומכירתם, ומדוע חשוב לאמץ חיות מחמד במקום מסודר ואחראי – שאלות אלה ואחרות עומדות במרכז הסרט, אשר צולם בחלקו באגודת צער בעלי חיים בישראל.
"קחו אותי הביתה". במאי: הראל ויטמן, צלם: סרגיי גורבצביץ, עורכת: משי רחמים, סאונד: יקיר יהודה, בהנחיית המורה גיל מדלסי, תיכון דב הוז תל אביב
