שני חמורים במצב גופני ירוד נמצאו משוטטים, אך העירייה גילתה אדישות מקוממת למצבם. החמורים הועברו לטיפול ויעברו שיקום

השבוע נתקלנו שוב באזלת ידן של הרשויות בנוגע לטיפול בבעלי חיים הנתונים במצוקה. בשבת בבוקר ראתה מתנדבת האגודה סוס מבוהל המשוטט באמצע צומת בדרום תל אביב. המתנדבת ניסתה לתפוס את הסוס ללא הצלחה, וחזרה למקום כעבור זמן קצר כשבידיה רצועות מתאימות. במהלך החיפושים אחר הסוס הבחינה המתנדבת בשני חמורים ללא בעלים, שאחד מהם סובל מפציעה קשה ברגלו. אדם המתגורר סמוך למקום סייע למתנדבת לקשור את החמורים בקרבת ביתו.

בעוד החמורים קיבלו מים, דיווחה המתנדבת על המקרה למחלקה הווטרינרית של עיריית תל אביב והמשיכה בחיפושים אחר הסוס המשוטט. בינתיים התקשרו נציגים נוספים של האגודה למוקד העירוני של העירייה, שם נטען כי פקחים נמצאים בדרך וכי אין פיקוח וטרינרי בשבת. כעבור למעלה משלוש שעות של המתנה הגיעו למקום פקחי העירייה, אשר טענו (לאחר שיחה שניהלו עם הווטרינר העירוני ד"ר צבי גלין), כי אין באפשרותם לפנות את החמורים וכי רק ביום ראשון בבוקר ניתן יהיה לדון על הטיפול בהם.

לדברי המתנדבת: "האופן חסר האחריות שבו פועלת העירייה מרתיח ומקומם. שני חמורים רזים ומיובשים שנמצאים במצוקה סובלים ונציגי העירייה אדישים לגורלם. לא האמנתי למשמע אוזניי כאשר באחת השיחות למוקד העירוני נאמר לי כי הם מחכים לראות אם החמורים משוטטים בכביש ראשי, אם קורה להם משהו ואם מתקבלות פניות מתושבים נוספים. מדוע צריך להמתין להתרחשותה של תאונה שבה יכולים להיות מעורבים אזרחים או לפגיעה בבעלי החיים האומללים הללו כדי שהרשויות יפעלו?".

הודות לאגודה, שני החמורים הצעירים שהיו במצב גופני ירוד ביותר, פונו למתקן בטוח של גורם שלישי, והאגודה נושאת בכל הוצאות הטיפול בהם. החמורים קיבלו טיפול ראשוני ובהמשך עברו בדיקה של וטרינר סוסים. תרומות, קטנות כגדולות, יסייעו לנו לטפל ולשקם חמורים אלה לצד סוסים וחמורים נוספים שסבלו מהתעללות ומהזנחה.

לפנסיון הסוסים והחמורים של האגודה לחצו כאן.
לתרומות לחצו כאן.

עבודה מאומצת, נשיאת משקלים כבדים ומכות נמרצות היו מנת חלקי, עד שחולצתי והגעתי לאורוות האגודה. צוות האגודה טיפל בי במסירות עד שהבראתי, משקלי עלה ומצאתי בית מאמץ אחראי

מוגלי, סוס בן 9 שנים, הגיע לאורוות האגודה לאחר שעבד בפרך במשך תקופה ארוכה. הוא נמצא רתום לעגלה עמוסת ברזלים בדרום תל אביב כשהוא במצב ירוד, רעב ופצוע.

על גופו היו חתכים, שככל הנראה נגרמו מברזלים ומרתמות שהולבשו בצורה לא מקצועית, רגליו היו נפוחות כתוצאה מעבודה מאומצת ופרסותיו מוזנחות ולא עברו טילוף זמן רב.

בהמלצת הווטרינר, מוגלי נזקק למנוחה ארוכה, פצעיו טופלו והוא קיבל מזון מיוחד. לאחר שטלפיו גדלו הוא עבר טילוף מקצועי, ובנוסף הוא סורס וקיבל את כל החיסונים הדרושים.

מוגלי הגיע למשקל תקין, מצבו הבריאותי השתפר, ובתום תהליך שיקום ארוך מצאנו עבורו בית אחראי.

לאחר שעברתי התעללות קשה ולא יכולתי לעבוד יותר, נטשו אותי כשאני סובלת מכאבים איומים. למזלי הגעתי לאגודה, קיבלתי טיפול מסור ועברתי שיקום ארוך. היום הכאבים והעבודה הקשה הם רק זיכרונות רחוקים

מריה, סוסה בת 8 שנים, נמצאה משוטטת בדרום תל אביב, כנראה לאחר שבעליה התעללו בה במשך תקופה ארוכה, מנעו ממנה אוכל והפקירו אותה לגורלה כאשר אזלו כוחותיה מלעבוד. מצבה של מריה הגרומה היה ירוד מאוד והיא היתה מיובשת וחבולה בכל חלקי גופה. וטרינר מומחה שהוזעק לאורוות האגודה קבע כי היא נמצאת באפיסת כוחות, סובלת מתת-תזונה ומקרעים באזור הצלעות, בשני צדי גופה ועל צווארה פצעים מודלקים פתוחים ורגל אחת נפוחה מאוד.

במשך תקופה ארוכה קיבלה מריה טיפול אנטיביוטי ופצעיה נוקזו וחוטאו. אוכל מיוחד שקיבלה בתוספת ויטמינים הביאו לעלייה מתמדת במשקל, ועם הכאבים שחלפו גם התנהגותה נהפכה לנינוחה יותר. בהמשך קיבלה מריה גם טיפול נגד תולעים, שיוף שיניים וטילוף.

בתום תהליך השיקום מצאנו עבור מריה חווה מסודרת שקלטה אותה, שם היא גדלה בתנאים טובים (בתמונה הראשית).

אם הייתם רואים אותי כשהגעתי לכאן לא הייתם מאמינים. הייתי סייח מפוחד ועקשן, שסבל מתת-תזונה חריפה ולא בטח באיש. לאט לאט הצלחתי לעלות במשקל ואפילו ינקתי ממדונה שאימצה אותי וכיום אני סוס בריא וחברותי

אוליבר, סייח בן שנה וחצי, נמצא משוטט באזור אום אל פחם כשהוא מיובש וסובל מתת-תזונה חריפה. שיקומו של אוליבר באורוות האגודה, שכלל בעיקר מתן תוספי מזון והמון אהבה, נמשך תקופה ארוכה ביותר כיוון שרוב הזמן הוא סירב לאכול ולא נתן לאף אחר להתקרב אליו. מי שסייע לו היו חבריו הסוסים, ובעיקר מדונה, סוסה בוגרת שאימצה אותו בחום ואף הניקה אותו, את הסייח הצעיר שלה ג'סטין וסייחה נוספת בשם בריג'יט.

לאחר חודשים ארוכים של שיקום הוכתר אוליבר כסיפור הצלחה. מסייח רזה, חולני ומפוחד עד מוות הוא נהפך לסוס יפהפה, חברותי מאוד ובעל ביטחון וכיום הוא נהנה ממשקל תקין ומחיים בריאים ומאושרים בפנסיון הסוסים של האגודה.

עדכון: תהליך השיקום של אוליבר נמשך קרוב לשנתיים, ובגיל ארבע הוא מצא סוף סוף מקום קבוע ובטוח בחווה פרטית באזור הרי ירושלים.

אחרי 18 שנים של עבודה קשה ומפרכת סוף סוף יצאתי מעבדות לחירות והגעתי לחוף מבטחים ממש סמוך לחג הפסח. אנשי האגודה שקלטו אותי לפנסיון הסוסים ומיד החלו לטפל בי, העניקו לי את השם שולה

שולה, סוסה בהירה ויפה בת 18 שנים, נמצאה משוטטת ברחוב והובאה לאגודה בשארית כוחותיה.

בדיקה וטרינרית העלתה כי שולה במצב גופני ירוד מאוד: היא סבלה מתת משקל, ופציעה בעין שהוזנחה ולא טופלה גרמה לדלקת חריפה.

שולה עברה ניתוח להוצאת העין והיא מקבלת טיפול אינטנסיבי של אנטיביוטיקה ומשככי כאבים. על מנת לעלות במשקל מקבלת שולה מזון מיוחד, בליל עשיר לסוסים, אשר תוך כמה חודשים יביא אותה למשקל תקין.

שולה עברה שיקום ארוך באורוות האגודה ובסיום התהליך מצאנו עבורה בית חם ואחראי שמטפל בה במסירות.

חילוץ נוסף: שני סוסים וחמור שהוזנחו במשך תקופה ארוכה הוחרמו מבעליהם ויעברו שיקום באורוות האגודה

ביום שישי האחרון אחרי הצהריים פנה לנציגי האגודה שוטר, אשר במהלך סיור בדרום תל אביב הבחין בעייר פצוע משוטט וצולע שכנראה עבר תאונה. השוטר עקב אחר החמור הצעיר בעודו נכנס לחצר פרטית וגילה כי במקום נמצאים עוד שני סוסים בכלובים מסורגים ושני כלבים הקשורים בשרשראות ברזל – כולם רזים ומוזנחים. צוות מחלצים מטעם האגודה הגיע במהירות לכתובת שמסר השוטר, לשם הגיעו בינתיים שוטרים נוספים.

לדברי דניאל רכס, מתנדבת באגודה: "כשהגענו למקום גילינו שני סוסים מוזנחים ורזים מאוד שהיו בכלובים קטנים מלאים בברזלים וללא אוכל. המקום היה מלוכלך והסוסים נראו רעבים ותשושים, כשלשניהם טלפיים ארוכים מאוד שלא טופלו במשך תקופה ארוכה. החמור שכב באחד התאים כשעל גופו פצעים ושמחנו לראות שהוא מסוגל לעמוד על רגליו וללכת".

לאחר שהשוטרים החליטו להחרים את כל בעלי החיים שהיו בחצר, ולאחר שלא התקבל מענה ראוי במוקד יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות, הועברו הסוסים והעייר לאורוות האגודה שבה יעברו שיקום ארוך. שני הכלבים מגזע מסוכן הועברו למחלקה הווטרינרית של עיריית תל אביב.

בזמן שהצוות הכין לסוסים ולחמור תאים מיוחדים, הם שוחררו בחצר האגודה מלאת העשב ואכלו כאילו מעולם לא ראו אוכל. הסוסה בת השלוש והסוס בן השבע, שזכו לשמות כריסי וג'ק, מקבלים מזון מיוחד שיעזור להם לעלות במשקל. בתקופה הקרובה הם יקבלו זריקות נגד טטנוס, כלבת, שפעת/הרפס, קדחת הנילוס ותילוע ויעברו טיפול מקצועי לטלפיים. החמור בן השלושה חודשים, שקיבל את השם סטנלי, סובל ממכות ומפציעות שטחיות ומפצע פתוח ברגל. הוא מקבל טיפול באמצעות שטיפות, חיטוי ומשחות מיוחדות וזקוק לזריקות נגד טטנוס, כלבת ותילוע. לאחר שיתחזקו יעברו שני הזכרים סירוס.

אנו מודים לצוות השוטרים על הערנות ועל שיתוף הפעולה, ופונים לציבור הרחב בבקשה לסייע לנו בכיסוי הוצאות הטיפול בסוסים ובעייר, שאמורות להסתכם באלפי שקלים. אנא עזרו לנו להעניק טיפול מיטבי לבעלי החיים האומללים.

לתרומות לחצו כאן.
נתקלתם בבעל חיים במצוקה? אנא אל תתעלמו והתקשרו אלינו: 4553*.
לקריאת סיפורים על סוסים וחמורים נוספים שעוברים שיקום בפנסיון האגודה לחצו כאן.

לאחר שהרשויות העבירו אחריות מהאחת לשנייה, אל אורוות האגודה הצטרפו סוס וחמור שקיבלו טיפול ראשוני ויעברו שיקום ארוך

בשבוע שעבר דיווחנו על כך שמשרד החקלאות עומל על הכנת נהלים חדשים במטרה לשפר את אופן הטיפול הקלוקל של הרשויות בסוסים וחמורים הנמצאים במצוקה, וזאת בעקבות לחץ שהפעילה האגודה ומכתב שנשלח מטעמה. נראה שהשמחה היתה מוקדמת, שכן כבר ביום פרסום הידיעה חילצה האגודה סוס פצוע על רקע אזלת היד שגילו הרשויות וביום שלאחר מכן חולץ חמור. שניהם הצטרפו לאורוות האגודה בה משוקמים סוסים וחמורים רבים.

ביום חמישי האחרון אחרי הצהריים התקבלה באגודה פנייה מתושב גני תקווה בנוגע לסוס פצוע שננטש ביישוב (בתמונה הראשית). לדבריו, הוא דיווח על הסוס כבר בשעות הבוקר למחלקה הווטרינרית, אשר שלחה למקום וטרינר ושני פקחים, אך אלה עזבו מבלי לטפל בסוס או לבדוק אפשרות לפנותו.

נציגי האגודה והמתנדבת דניאל רכס יצאו לגני תקווה ותיאמו הגעת שוטר למקום על מנת להחרים את הסוס ולרשום מספר אירוע בצורה מסודרת. לעיניהם התגלה סוס כבן שלוש שנים כשהוא במצב ירוד, רזה מאוד, סובל מחתכים ברגל ומתקשה ללכת. או אז החלה מסכת טלפונים מייגעת, ממנה ניתן ללמוד על חוסר התיאום ועל העברת האחריות בין הרשויות. ד"ר משה רפלוביץ, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות, לא השיב לשיחות הטלפון והפקידה במשרדו טענה כי הווטרינר עסוק וכי הסוס נלקח בבוקר. לאחר הסבר של רכס כי הדבר אינו ייתכן מאחר והיא עומדת ליד הסוס, הבטיחה הפקידה לחזור אליה. במקביל יצרה רכס קשר עם אנשי משרד החקלאות ואלה הפנו אותה חזרה לד"ר רפלוביץ בטענה של מחסור בתקציב. לאחר פניות נוספות אל המחלקה הווטרינרית מסרה הפקידה כי הנושא בטיפול וכי אנשי האגודה יכולים לעזוב. לאחר שנציגת האגודה התעקשה כי היא אינה יכולה לעזוב סוס במצב כזה, מסרה הפקידה כי הנושא בטיפול של משרד החקלאות.

לאחר אישור המשטרה לפנות את הסוס, הוא הובל לאורוות האגודה, שם קיבל מזון וטיפול ראשוני. בתקופה הקרובה יעבור הסוס, שזכה לשם ביסלי, שיקום הכולל טיפול הפצעים באמצעות שטיפות חיטוי, מתן אנטיביוטיקה וכמובן מזון איכותי על מנת לעלות במשקל. רק בשעות הערב, לאחר שהסוס כבר הגיע לאורוות האגודה, התקבל טלפון ממשרד החקלאות ובו נמסר כי הם מוכנים להגיע ולאסוף את הסוס האומלל.

לדברי נציגת האגודה דניאל רכס: "צורת ההתנהלות הלקויה של המחלקה הווטרינרית ומשרד החקלאות לא ברורים לי. שני הגופים זרקו את האחריות מאחד לשני מבלי להתחשב בטובתו של הסוס, שהיה פצוע ומוזנח, נזקק לטיפול והיה עלול להידרס או לגרום לתאונת דרכים. מדוע צריך להמתין יום שלם למציאת תקציב להובלת הסוס בשעה שכל העת הוא סובל? מדוע המלחמות הבירוקרטיות צריכות להתנהל על חשבון בעלי החיים האומללים? אופן הטיפול הכושל, האדישות וחוסר האחריות פשוט עברו כל גבול! זוהי תעודת עניות לרשויות שאמורות לטפל במקרים כאלה בדיוק".

יום למחרת בשעה 23:00 התקבל דיווח מהמשטרה על חמור נטוש באזור התחנה המרכזית בתל אביב הסובל מפצעים. צוות האגודה יצא במהירות למקום והוביל את החמור, שקיבל את השם ארתור, לאורוות האגודה. ארתור, שהצטרף לביסלי ולשאר הסוסים והחמורים, מקבל כעת טיפול רפואי וזקוק למנוחה.

לקריאת סיפורים נוספים על חילוץ ושיקום סוסים וחמורים לחצו כאן.
לתרומות שיסייעו לנו להעניק טיפול מיטבי לביסלי, ארתור ולסוסים וחמורים נוספים לחצו כאן.

בעקבות לחץ האגודה, משרד החקלאות מכין נהלים חדשים בנוגע לטיפול בסוסים וחמורים במצוקה

מאז הקמתה לפני 87 שנים, פועלת אגודת צער בעלי חיים בישראל למניעת צער וסבל מבעלי החיים, ביניהם גם סוסים וחמורים, אשר לצערנו גם כיום, במאה ה-21, עדיין משמשים כבהמות משא ולא פעם נתונים תחת התעללות אכזרית והזנחה פושעת מצד בעליהם.

בשנים האחרונות חילצה האגודה מאות סוסים וחמורים אומללים, אשר עברו תהליכי שיקום ארוכים באורוות האגודה ועברו לבתים מאמצים אחראיים, רובם בחוות מסודרות אשר עברו את אישור צוות האגודה לאחר ביקור במקום. תהליכי החילוץ, השיקום, המזון המיוחד והטיפולים הרפואיים מסתכמים בעשרות אלפי שקלים מדי שנה, ואנו נעזרים בתרומות על מנת לשלם את הסכומים האדירים הנדרשים.

לאורך השנים השתנו התקנות והתקציבים הייעודיים של הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, אולם בעיית הסוסים והחמורים עדיין רחוקה מפתרון. ממלאי התפקידים אינם מודעים לנושא, הרשויות אינן מעבירות תקציבים, כוח האדם אינו מספיק וכמו בתחומים רבים אחרים – המדינה מסתמכת על עמותות פרטיות המתקשות לשאת בנטל.

למוקד אגודת צער בעלי חיים בישראל מגיעות פניות מכל רחבי הארץ הנוגעות לסוסים וחמורים הנמצאים במצוקה קשה, ואנו עושים ככל יכולתנו על מנת לסייע לבעלי החיים האומללים. לצערנו, כאשר אנו מבקשים את עזרת הרשויות (משרד החקלאות או וטרינריים רשותיים) במימון הובלה או בטיפול, אנו נתקלים לא פעם בהתעלמות, בחוסר שיתוף פעולה או בתשובות לקוניות על מחסור בתקציב, וזאת מבעלי תפקידים האמונים על נושא זה.

בחודש שעבר הוציאה האגודה מכתב למנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ד"ר נדב גלאון, אשר שרטט את תמונת המצב העגומה בישראל והעלה שאלות לגבי אחריות הרשויות ואופן הטיפול בנושא. במכתב התשובה שהתקבל לאחרונה, הביע ד"ר גלאון את הערכתו לפעילות האגודה ואישר כי אכן קיימות בעיות הנוגעות למודעות, תקציב, ארגון ותיאום הפעילות בקרב הרשויות. לדברי ד"ר גלאון, בימים אלה מכינים השירותים הווטרינריים נהלים חדשים, שמטרתם שיפור דרכי ההיענות והטיפול בנושא הסוסים והחמורים וחלוקת נטל העשייה והתקצוב.

אנו נמשיך לסייע ולהציל סוסים וחמורים נוספים מידי המתעללים בהם, תוך תקווה כי הנושא יטופל במהרה ברשויות השונות באמצעות נהלים ברורים וכי פניות בנושא סוסים וחמורים במצוקה אכן יזכו למענה הולם ומסודר.

לדיווח על סוסים וחמורים ניתן לפנות למוקד יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות – 03-9559911/2, או למוקד האגודה – 4553*.

לקריאת המכתב שהתקבל ממנהל השירותים הווטרינריים לחצו כאן.
לפנסיון הסוסים והחמורים של האגודה, ובו מידע על הסוסים והחמורים אשר שוקמו על ידינו לחצו כאן.

ניצלתי הודות לעקשנותם של אנשי האגודה, אשר במשך חמש שעות ניהלו אחרי מרדף עד להגעת הרשויות. לאחר שחולצתי מהבעלים המתעללים שלי הגעתי לאגודה, שם עברתי שיקום ארוך וכיום אני מוכן לצאת לבית חדש

בעקבות דיווח למוקד האגודה על סוס רתום לעגלה עמוסה בברזלים, דלקו נציגי האגודה אחר הסוס כשהרשויות – עיריית תל אביב והמשטרה – בחרו להתעלם. רק לאחר חמש שעות של מרדף אחר הסוס בכל רחבי העיר הגיעו נציגי הרשויות והחרימו את הסוס הסובל מבעליו המתעללים.

דאוד האומלל הגיע לאורוות האגודה, ובדיקה וטרינרית העלתה כי הוא נמצא בתת-תזונה וסובל מחבלות ומפצעים אשר נגרמו מהקשירה לעגלה וממכות השוט הנמרצות שקיבל. המשקל הכבד שסחב במשך תקופה ארוכה גרם לפגיעה קשה ברגליים, בעיקר האחוריות, והתגלו בהן דלקות ובצקות. עוד התגלו פגיעה בשרירים הגורמת לחוסר יציבות של הסוס, פרסות שהוזנחו במשך תקופה ארוכה וטלפיים הזקוקות לטיפול ארוך.

דאוד עבר שיקום ארוך, סורס, עלה במשקל הודות למזון איכותי שקיבל, פצעיו החלימו ושיניו עברו שיוף. יש לו עדיין נפיחות קלה באזור הפטלוק, ולכן הוא לא כשיר לרכיבות אינטנסיביות.

בתום שיקום שארך חצי שנה, מצאנו עבור דאוד בית אחראי, שדואג לכל מחסורו.

הותקפתי על ידי כלבים ומצבי היה קשה מאוד: הנשיכות באזור האף שלי הקשו עלי לנשום ולאחר שהובהלתי לאורוות האגודה עברתי ניתוח חירום. טיפלו בי באהבה במשך שלושה חודשים וכיום אני חמור בריא ומאושר

החמור החמוד פינוקיו בן השנתיים נמצא באזור מטה בנימין כשהוא סובל מפצעים עמוקים באף, בלסת התחתונה ובחלק האחורי של גופו, כנראה מנשיכות של כלבים. בדו"ח שכתב וטרינר לאחר בדיקתו של פינוקיו נכתב: "החמור סובל מחתכים עמוקים באזור הנחיריים והסינוסים אשר מתאימים לנשיכות כלבים. הפצעים העמוקים מגיעים לאזור הסינוסים הפרונטלי ולא מאפשרים לחמור נשימה מלאה תקינה, הנחיריים חסומים עקב קריסה של הסינוסים וחתיכות סינוסים שחוסמות את החלק התחתון של הנחיריים".

תהליך השיקום של פינוקיו באורוות האגודה כלל ניתוח באזור הנחיריים שהקל על נשימתו. פצעיו טופלו באמצעות אנטיביוטיקה, משככי כאבים ושטיפות חיטוי.

לאחר שלושה חודשים של טיפול אינטנסיבי פינוקיו החלים, עבר סירוס ומצא בית מאמץ באזור הצפון.