לוכדים, מעקרים ומסרסים

חילוץ חתולים: האגודה חילצה חתול שנתקע בתוך אח במסעדה

חתול שנתקע בתוך אח במסעדה תל אביבית חולץ על ידי האגודה, תוך שימוש באביזרים מיוחדים, ויעבור סירוס במרפאה הווטרינרית.

האגודה מקבלת קריאות על בעלי חיים במצוקה ועושה את מרב המאמצים לסייע להם או להפנות את המדווחים לגורמים המתאימים. כדי להקל על חילוצים מורכבים נעזרים מחלצי האגודה באביזרים מתקדמים כדוגמת אקדח רשת, היורה רשת בגודל 2/2 מטרים ומשמש בעיקר ללכידת כלבים; לסו רשת ללכידת בעלי חיים קטנים ולא נגישים, בעיקר חתולים פצועים; Blowpipe – מקל נשיפה שאליו מכניסים מזרק עם חומר מטשטש ונועד ללכוד בעלי חיים ממרחק (בהשגחה וטרינרית), יעיל במיוחד ללכידת חתולים לא מעוקרים הנמצאים בקבוצה שבה חלק מהחתולים כבר עברו עיקור או סירוס; מקל צבת המשמש בעיקר ללכידת גורי חתולים וכלבים באזור החזה על מנת למנוע בריחה מהירה או פציעה; מקל לסו- מקל שבקצהו לולאה, המשמשת בעיקר ללכידת כלבים פצועים; ומלכודות כלבים וחתולים, שבהן שמים מזון כפיתיון ללכידתם. מחיריהם של עזרים מיוחדים אלה גבוה במיוחד, ואנו רוצים להודות מקרב לב לד"ר אליס נאומוב-רבן, שתרומתה סייעה לנו לרכוש את חלקם.

אם נתקלתם בבעל חיים במצוקה, אנא אל תתעלמו והתקשרו למוקד האגודה: 4553*. 

אורן הקטן

גור חתולים חולץ מצמרת העץ בעזרתם של מכבי האש בפתח תקווה וכעת הוא ממתין באגודה למשפחה מאמצת

מבצע חילוץ נוסף של האגודה שהסתיים בהצלחה, עם הצלתו של גור חתולים ג'ינג'י ומתוק שנתקע על צמרת עץ.

בעקבות קריאה שהתקבלה במוקד אגודת צער בעלי חיים בישראל, ודיווח של תושבי פתח תקווה על אודות חתול חסר אונים היושב על עץ גבוה ברחוב בורוכוב בעיר, יצא צוות המחלצים שלנו למקום. לדברי השכנים, החתול נמצא על העץ ומיילל שלושה ימים ללא מזון ושתייה ופניותיהם לעירייה ולמכבי האש לא נענו.

מאחר והחתול נמצא בגובה רב, הבינו מחלצי האגודה כי רק בעזרת מכבי האש והסולם המיוחד שלהם ניתן יהיה להגיע אליו. צוות האגודה יצר קשר עם המחלקה הווטרינרית בראשות ד"ר טיקה בראון, ששלחה למקום מפקחים. כוח מכבי אש מתחנת פתח תקווה תחת פיקודו של קצין המשמרת סימון לוגסי, הגיע למקום, פתח ציוד ובעזרת סולם גבוה מאוד החתול חולץ בשלום.

החתול, גור ג'ינג'י מתוק וחברותי בן ארבעה חודשים וחצי שקיבל את השם אורן, היה כמה ימים בהשגחה, קיבל חיסונים, עבר סירוס, וכעת הוא מחפש אחר משפחה אוהבת ואחראית.

אל המאמצים במציאת בית חם לאורן הצטרפה גם אניטה פללי, שקוראת לציבור לפקוח עיניים ולהיות מודעים לבעלי החיים שסביבם, ובעת הצורך להתקשר למוקד אגודת צער בעלי חיים בישראל. אנו מודים למחלקה הווטרינרית של עיריית פתח תקווה שפעלה מיד למען החתול ולכבאים שהתגייסו להצלת יצור חסר ישע, וקוראים לציבור לגלות ערנות בכל הקשור לבעלי חיים במצוקה, ובעת הצורך להתקשר למוקד האגודה: 4553*.

מעין בריבוע בחילוץ כפול

שני גורי חתולים חולצו ממנועי רכבים על ידי האגודה באותו יום. תודתנו למעין מתל אביב ולמעין מראשון לציון שדיווחו על החתולים וכך הצילו את חייהם

גורי חתולים רבים הנולדים ברחוב לומדים לאטם להכיר את סביבתם וסקרנותם הגדולה מביאה אותם לא פעם אל סף התהום. אחת התופעות המסוכנות ביותר היא חיפושם של הגורים אחרי מקור חום, אותו הם מוצאים לעתים בתוך פגושים של רכבים חונים. המנוע, שנשאר עדיין חם, מספק להם את החום הדרוש, אולם פעמים רבות הם מתקשים למצוא את הדרך החוצה, או מתים כאשר הרכב מותנע. תופעה זו שכיחה מאוד בעונת החורף, אולם לאורך כל ימות השנה מהווים הרכבים מקלט מסוכן לגורים הקטנים.

ביום אחד בשבוע שעבר חילצה האגודה שני חתולים שנקלעו למנועי רכבים. המקרה הראשון ארע בשכונת תל כביר בתל אביב, כאשר מעין דמתי בת ה-17 ואביה שמעו תוך כדי נסיעה ברכב יללות חתול הבוקעות ממכסה המנוע. האב מיהר לעצור בצד הדרך, דומם את המנוע והחל לחפש לשווא אחר החתול. השניים, שהניחו כי החתול הספיק לברוח, המשיכו בנסיעתם, אך כשהגיעו למחוז חפצם שמעו שוב יללות רמות.

מעין, שמגדלת חתול, מיהרה להביא אוכל לחתולים בתקווה שהחתול יתפתה לצאת החוצה, אך דבר לא עזר והחתול נשאר בתוך המנוע. מעיין נזכרה שהיא קראה בעבר על חילוץ חתולים שבוצע על ידי האגודה ומיהרה ליצור קשר עם מוקד האגודה. מחלץ האגודה יצא מיד למקום האירוע והחל בפעולת החילוץ שנמשכה כשעה, כיוון שהחתול המפוחד נכנס עמוק יותר לתוך המנוע. גורת החתולים שחולצה הובאה אל האגודה, ובבדיקה וטרינרית נמצאה בריאה וחברותית. בימים אלה מטופלת הגורה השחורה והחמודה בת החודשיים באגודה ובעוד כחודש תוכל לצאת לבית חם ואוהב.

מקרה החילוץ השני התרחש כשעה מאוחר יותר בראשון לציון. לאחר שמעין לוין החנתה את רכבה קלטו אוזניה יללות חתול הבוקעות מהרכב הסמוך. מעין התקשרה למוקד המשטרה על מנת לאתר את בעלי הרכב, אך לאחר חצי שעה של המתנה על הקו, השיחה נותקה. כשהתקשרה בשנית נאמר לה כי אין טעם לפנות בנושא למשטרה וכי לא ניתן לעזור לה.

מעין לא אמרה נואש ופנתה למוקד האגודה. כך יצא מחלץ האגודה בפעם השנייה באותו יום לחלץ גור חתולים מרכב חונה. הגור, בצבע אפור מנומר, הובא בשלום לאגודה, ובעוד חודש יוכל אף הוא לצאת לאימוץ.

אנא זכרו – דפיקה קלה על מכסה המנוע או יצירת רעש פתאומי בתחתית הפגוש יכולות להבריח חתול מסתתר וכך למנוע את מותו, כמו גם נזקים למנוע, שתיקונם עלול לעלות כסף רב.

אנו רוצים להודות למעין מתל אביב ולמעין מראשל"צ על ערנותן ועל דיווחיהן, שהביאו להצלת גורי החתולים. אם סיפורם ותמונותיהם של שני הגורים נגעו ללבכם, הנכם מוזמנים להגיע בעוד חודש לאגודה ולאמץ אותם.

תסמונת ליטוף נשיכה

למה החתול נושך שנייה אחרי שמלטפים אותו? מאמר נוסף בסדרת מאמרים על בעיות התנהגות של חתולים

מאת אורלי זכאי, מטפלת מוסמכת ברפואה סינית בבעלי חיים ומומחית להתנהגות חתולים

 

בעלי חתולים רבים מכירים היטב את הסיטואציה הבאה: החתול שלהם נהנה כאשר הם מלטפים את ראשו וגבו, אך ברגע שהם נוגעים בבטן או בכפות הרגליים החתול נוהם או שורט את היד שלהם. חלק מהחתולים אף מפעילים את כפות רגליהם האחוריות בניסיון להרחיק מעליהם את הבעלים. מיד אחר כך, תוך רגע, החתול בורח, מתרחק כמה צעדים, ולעתים עומד ומסתכל על בעליו, כשאוזניו מוטות לאחור ועל פניו מבט לא בטוח לגבי הצעד הבא שלו. בדרך כלל בשלב הבא החתול יושב ומנקה את עצמו בהתלהבות, התנהגות שהיא לרוב ביטוי ללחץ ובלבול או לרצון לנקות מעליו את הריח שיש לו על הגוף מהידיים המלטפות של הבעלים.

נורמאלי או לא נורמאלי?
בעיות תוקפנות אצל חתולים אפשר לחלק לשני סוגים עיקריים: התנהגות נורמאלית (תגובה מתבקשת במצבים מסוימים) והתנהגות לא נורמאלית (תגובה מוגזמת). רוב בעלי החתולים חושבים שההתנהגות התוקפנית של החתול שלהם לא נורמאלית, ומכיוון שבהתנהגות נורמאלית מעורבת לפעמים שריטה או נשיכה, הם אינם מגלים סובלנות להתנהגות שכזו.
הבעיה הגדולה היא לא השריטה עצמה, אלא האכזבה או ההפתעה של הבעלים, כשהם רואים את החתול שלהם עובר ממצב כל כך רגוע, מתלטף ונינוח למצב של תוקפנות. החשש של אנשים משריטה או מנשיכה וחוסר הבנתם את בעל החיים האינטליגנטי הזה גורמים לרבים להתרחק מהחתול שלהם, ומכאן הדרך לנטוש אותו קצרה מאוד לצערנו.

רגוע ושלו או אגרסיבי ותוקפן?
עם השנים, בתהליך הביות, חתולי הבית שכחו או איבדו חלק מהסיבות לתקוף. למרות זאת ההתנהגות התוקפנית עדיין קיימת בעיקר אצל חתולים לא מסורסים או בסביבה שבה החתול לא מקבל את כל הצרכים הפיזיים והנפשיים להם הוא זקוק.
רוב החתולים אוהבים להתכרבל ולהתלטף ובדרך כלל אף מגרגרים בהנאה, מכיוון שזה מזכיר להם את תקופת היותם גורים קטנים, אז אמם נהגה לטפח אותם. לחתולים בוגרים יש אינסטינקטים מפותחים מאוד להישרדות ובמצבים מסוימים, אם הרשו לעצמם להיות רגועים ושלווים מדי, הם עלולים להרגיש פגיעים. ברגע שהם מרגישים שיש פוטנציאל להיפגע, הם עלולים לתקוף או פשוט לברוח מהמצב.
התופעה השכיחה שתוארה בתחילת המאמר היא אחת הדוגמאות לאגרסיביות אצל חתולים, והיא זכתה לשם תסמונת ליטוף נשיכה.
חתולים שרגילים לליטופים ולמגע הידיים שלכם יגיבו בתוקפנות בתדירות נמוכה יותר, כלומר ייקח להם זמן רב יותר לתקוף לעומת חתולים שאינם רגילים לליטופים. אלה האחרונים יכולים לעבור ממצב רגוע ושליו לתוקפנות אפילו רק אם ניגשנו אליהם או ליטפנו ממש מעט.

אז מה עושים?
על מנת לטפל בבעיה יש להשתדל לא להגיע לגבול הזה שבין הרוגע לסטרס. אם החתול שלכם מגיע לנקודה הזו יחסית מהר, תלמדו ללטף אותו בכל פעם קצת. בסיטואציה כזו מומלץ להימנע מלהרים אותו וכך לחסוך לעצמכם שריטה נוספת. לאט לאט החתול יתרגל ותוכלו ללטף אותו למשך פרקי זמן ארוכים יותר.
כמו כן תמיד כדאי לשים לב לשפת הגוף של החתול. חתולים יספקו לנו סימנים כדי להזהיר אותנו, וכל שעלינו לעשות הוא להיות מודעים לשפת הגוף שלהם וללמוד לקרוא את הסימנים המקדימים. הפסקת הגרגור או הטיית הזנב בחוזקה מצד לצד הן דוגמאות לסימנים המקדימים, שעם הופעתם יש להפסיק וללטף את החתול.
אם החתול שלכם ממשיך לתקוף ואינכם מצליחים למצוא את הסיבה ולשנות את המצב, מומלץ לפנות ליועץ להתנהגות חתולים.

תינוקות וחתולים: כיצד להכין את החתול לבואו של הפעוט הביתה?

מזל טוב! הלידה מתקרבת, אך עם כל ההתרגשות שמסביב אתם מוטרדים כיצד יסתדר הרך הנולד עם החתול הוותיק שלכם. הכנה נכונה של החתול לקראת השינוי בבית תהפוך אתכם למשפחה רגועה ומאושרת

מאת אורלי זכאי, מטפלת מוסמכת ברפואה סינית בבעלי חיים ומומחית להתנהגות חתולים

 

כמעט הכל מוכן. קראתם את כל הספרים האפשריים, בחרתם כמה שמות, אתם יודעים בדיוק באיזה גוון של כחול תרצו את העגלה שלכם, אתם מתמידים ללכת לקורס הכנה ללידה ואתם לגמרי מרגישים מוכנים נפשית להיות הורים.

עצרו רגע… שכחתם דבר חשוב! לחתול שלכם אין מושג שתינוק חדש מגיע הביתה והחיים עומדים להשתנות, ולכן חשוב שתכינו גם אותו עוד לפני הלידה. תסתכלו לרגע על המצב דרך העיניים של החתול שלכם: כשתינוק מגיע הביתה בלי שום הכנה מוקדמת, מבחינתו הוא פולש רעשן מאוד שגוזל המון תשומת לב. זה לא הרושם שאנחנו רוצים שהחתול יקבל, ואנחנו הרי מעדיפים שהם יהיו חברים טובים.

חשוב לציין כי במידה וקיימות בעיות התנהגות כמו עשיית צרכים מחוץ לארגז, תוקפנות וכד', יש לטפל בהן כבר במהלך ההיריון ולפני הולדת התינוק. לבעיות כאלה יש סיבות שונות, כמו תנאים סביבתיים לא נכונים, ולכן מומלץ להתייעץ עם מטפל התנהגותי מקצועי שיזהה אותן ויציע דרכים לפתרון הבעיה.

כאמור, הכנת החתול לבואו של הפעוט החמוד ולשינויים שעומדים להתרחש בבית צריכה להיעשות באופן הדרגתי עוד לפני הלידה, כדי שהמפגש לא יהיה כל כך מלחיץ. לפניכם כמה טיפים שיוכלו להקל על כל הצדדים:

– תרגילו את החתול לקולות ולריחות של תינוקות. תמרחו את הקרם שבו תשתמשו עבור התינוק, תנו לחתול להריח אתכם ואז תנו לו חטיף טעים. ככה הוא יקשר את הריח לחוויה חיובית.

– תזמינו אליכם חברים עם תינוק ותאפשרו לחתול להסתובב בחדר ולהריח את התינוק. לטפו אותו ותנו לחתול חטיף.

– תנו לחתול לרחרח ולהתרגל לאזור שהכנתם בבית עבור התינוק, בין אם זה בחדר שלכם או בחדר נפרד. חשוב שתספקו כבר בשלב הזה את יצר הסקרנות של החתול, כך שהעניין שלו באזור זה ילך ויפחת.

– אם אתם לא רוצים שהחתול יעלה על מיטת התינוק, מומלץ לכסות אותה ביריעת ניילון ולהדביק בצד העליון דבק דו-צדדי, כך שהדבק יישאר חשוף. אחרי שהחתול יעלה על המיטה כמה פעמים, הוא יבין שהמשטח הזה לא נעים לו.

– אם אתם ממש לא רוצים שהחתול ייכנס לחדר של התינוק, תוכלו להתקין מראש דלת רשת.

– בסמוך לחזרה מבית החולים כדאי להביא הביתה חיתול או בגד של התינוק ולתת לחתול להתרגל לריח.

– עם חזרתכם הביתה עם התינוק לטפו את החתול ותנו לו להריח אתכם ואת התינוק בזהירות. תזכרו שהחתול התגעגע אליכם, ולכן חשוב שלא תסגרו אותו בחדר לבד עד שתתארגנו בגלל שזה עלול להלחיץ אותו מאוד ולהגביר את סקרנותו.

– השתדלו לשחק עם החתול ולשמור על שגרת המשחקים, הליטופים, הסירוק ובעצם כל דבר שהחתול רגיל אליו גם אחרי שהתינוק כבר נמצא בבית.

לסיכום, חשוב לשמור על שגרת החיים של החתול ולתת לו להרגיש שהוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה. למרות הקושי וחוסר הזמן המובנים, אל תזנחו את החתול שלכם. נתינת תשומת הלב לחתול תחסוך ממנו סטרס ותמנע בעיות התנהגות שעלולות לצוץ בהמשך.

תינוק וחתול. צילום: ד"ר איה פרי
תינוק וחתול. צילום: ד"ר איה פרי

ציפורני חתול

מדוע חתולים משייפים את ציפורניהם על הרהיטים, וכיצד ניתן לפתור את הבעיה בעזרת משטח שיוף אלטרנטיבי?

מאת אורלי זכאי, מטפלת מוסמכת ברפואה סינית בבעלי חיים ומומחית להתנהגות חתולים

 

"אני כבר לא יודעת מה לעשות… החתול שלי הרס לגמרי את הספה עם שיופי הציפורניים שלו. אני רוצה לקנות ספה חדשה, אבל אני חוששת שהוא יהרוס גם אותה. אני ממש מיואשת".
שיוף ציפורניים על רהיטים היא בעיית התנהגות נפוצה מאוד בקרב חתולים, ולא פעם בעליהם תמהים "למה הם עושים לנו את זה?". ובכן, לא מדובר בנקמה או בהבעת עמדה לא אוהדת כלפי הרהיט האהוב עליכם או טעמכם בעיצוב הבית. אם לא הרגלתם את החתול שלכם לשייף את ציפורניו על משטח שיוף בעודו צעיר, סביר שהוא ימצא בבית תחליפים פונקציונליים בדמות רהיטים או משטחים קשים אחרים.
חשוב להבין כי שיוף הציפורניים הוא דבר טבעי לחתול, שטבוע בו גנטית מאז ומעולם לצורך קיום. באמצעות השיוף מסירים החתולים שכבת ציפורן מתה וחושפים שכבה חדשה, צעירה ומחודדת. מטרתנו היא לספק אלטרנטיבה מתאימה ולהפנות את החתול למשטחים המיועדים לו, ובטח שלא להעניש אותו על התנהגות הנובעת מיצר טבעי.

לא עוקרים ציפורניים
לצערנו, ישנם בעלי חתולים הבוחרים בפתרון אכזרי ומיותר – עקירת הציפורניים. ניתוח זה נעשה רק מתוך נוחות של בני האדם, שאינם מתייחסים כלל לסבל הנוראי שהחתול האהוב שלהם עובר בעקבותיו.
עקירת ציפורניים לא דומה למניקור! מדובר למעשה בכריתת הפרק האחרון בכל אצבע. תסתכלו לרגע על האצבעות שלכם ודמיינו את התהליך. זהו ניתוח קשה עם תקופת החלמה ארוכה, קשה וכואבת, שבמהלכה החתול עדיין צריך ללכת על הרגליים, לקפוץ ולחפור בארגז החול למרות הכאב שהוא חווה. אין פלא שבאנגליה ובמדינות נאורות אחרות באירופה הוצא ניתוח זה מחוץ לחוק.
לאוהבי חתולים אין שום ספק שהחתול סובל. הוא אמנם יכול להסתיר את הכאב טוב יותר מאיתנו מכיוון שהוא חש בסכנה, כלומר בעמדה חלשה, ובמצב כזה כמו בטבע הוא נאלץ להסתיר את החולשה. אבל אל תטעו ואל תקלו ראש בניתוח הזה.
גוף החתול מעוצב באופן מושלם כדי להעניק לו את המראה האלגנטי, הקליל והיפה. הציפורניים שלו הם חלק חשוב בעיצוב זה, וכריתתן משפיעה באופן דרמטי על היציבה ומונעת ממנו את האפשרות להגן על עצמו. זהו צורך בסיסי גנטי, גם אם נדמה לכם שאין לו ממה להתגונן בבית.
כעת אתם מבינים שהתהליך אכזרי מאוד, אבל עדיין מוטרדים מהרס הספה בסלון. האם יש פתרון הגיוני? אני שמחה להגיד שהתשובה היא כן, והאמת היא שיש כמה פתרונות.
לפני שניגשים לטפל בבעיית שיוף הציפורניים ברהיטים צריך להבין מדוע החתול מרגיש צורך לסמן אזור שבו הוא אמור כבר להרגיש נוח ובטוח, והאם השיוף נובע בעיקר מתוך הצורך לסמן את הטריטוריה. לאחר שנבין את הסיבה לשיוף הציפורניים ניתן יהיה לבחור בפתרון רלוונטי.

סימון טריטוריה
חתולים רבים שמשייפים אזורים שונים בבית, במיוחד ליד חלונות ודלתות, בעצם מסמנים את הטריטוריה באמצעות הריח שלהם ובאמצעות סימני השיוף על אותם המשטחים, בדומה מאוד לסימון על ידי שתן בבית. קיימות סיבות שונות לרצונו של החתול לסמן טריטוריה. הכנסת חתול חדש הביתה, מבלי להכיר בין שני החתולים בדרך הנכונה, עלולה לערער את הביטחון של החתול. ביטחון זה יכול להתערער גם עם כניסת בן/ת זוג חדש/ה, או כאשר חתולי החצר מנסים להיכנס הביתה.

תשומת לב
אם החתול משייף ציפורניים באזור אחד או שניים קבועים, הסיבה היא בדרך כלל תחזוק ושמירה על הציפורניים במצב תקין. אולם שיוף הציפורניים על רהיטים יכול לנבוע מרצון החתול לקבל תשומת לב מבעליו. החתול הוא חיה אינטליגנטית, מומחית בעיצוב התנהגות בני אדם, הלומדת במהירות דרכים חדשות לקבלת יחס. חתול שהולך על אדן החלון, למשל, לומד כמה מהר אנחנו קופצים ומרימים אותו. באותה מידה הוא ילמד שלעיסת הצמח היפה בסלון או שיוף ציפורניים על הכורסה הן דרכים מצוינות לקבל יחס.

משטח שיוף
אז מה עושים? קונים משטח שיוף המתאים לחתול שלכם. בשוק ניתן למצוא מגוון רחב של משטחים שונים לחתולים המיועדים לשיוף ציפורניים בצורות ובגדלים שונים, העשויים מבולי עץ, חבל או קרטון, ולכל חתול יש את ההעדפה שלו לגבי משטח השיוף. התאמת המשטח הוא עניין של ניסוי וטעייה, אך אופן השיוף של החתול יכול לכוון אתכם למשטח הנכון לו (האם הוא מתמתח ומשייף ציפורניים על משטח גבוה כמו הספה שלכם? או אולי מעדיף משטחים שטוחים ונמוכים?).

עידוד השימוש במשטח
לפניכם כמה טיפים, שיעזרו לחתול להשתמש במשטח השיוף החדש:
– את המשטח מומלץ למקם ליד הספה או הרהיטים המשמשים את החתול לשיוף, ולאחר מכן יש ללמד אותו להשתמש במשטח החדש.
– שייפו עם הציפורניים שלכם את המשטח. אם החתול עושה כמוכם, תנו לו חטיף.
– בעדינות ובלי לאלץ, תחזיקו את הרגל הקדמית של החתול ותעשו תנועות שיוף על המשטח. אם החתול שיתף פעולה, תנו לו חטיף.
– פזרו קטניפ על המשטח. יש חתולים שאוהבים מאוד ריח זה ויש שלא מגיבים בכלל.
– תנו לחתול חטיף או ליטוף בכל פעם שהוא נוגע או משייף את ציפורניו על המשטח.
– ברגע שהחתול ניגש לשייף ציפורניים על הספה, תעבירו אותו בעדינות אל משטח השיוף.

לסיכום, חשוב לזכור כי שיוף ציפורניים הוא צורך בסיסי של החתול וכי תפקידנו לספק לו אלטרנטיבה מספיק טובה. אם תספקו לחתול את כל הצרכים הפיזיים והמנטליים שהוא זקוק להם ותגלו עקביות וסבלנות בהרגלת החתול למשטח השיוף החדש, לא תצטרכו לחשוש מנזק לרהיטים או מרכישת ספה חדשה.

חיית לילה

החתול לא נותן לכם לישון בלילה? תקופת הסתגלות קצרה, הכוללת משחקים, גירויים וסבלנות, תפתור את הבעיה

מאת אורלי זכאי, מטפלת מוסמכת ברפואה סינית בבעלי חיים ומומחית להתנהגות חתולים

 

בעלי חתולים רבים מכירים היטב את התופעה – הלילה מגיע, קצב הפיהוקים מתגבר, שעת ההשכמה הולכת ומתקרבת והם מתכוננים לשינה ערבה, אך לחתול שלהם תוכניות אחרות, הכוללות משחקים, יללות, ריצות ברחבי הבית ורצון לקבל תשומת לב.
העובדה כי החתול הוא חיית לילה ידועה לכולם ופעילות לילית היא טבעית לחיות ליליות כמו חתולים. חתולים פעילים בעיקר משעות הערב ועד שעות הבוקר המוקדמות, כך שאם תתנו לחתול לבחור, הוא יישן כל היום ובסביבות שמונה או תשע בערב הוא יתעורר, יימתח, ישייף ציפורניים ויתחיל את ענייניו החתוליים.
כאמור, הדבר הבעייתי בסיפור הזה הוא שסדר היום הטבעי של החתול שונה ב-180 מעלות משל רוב בני האדם, ולכן כל מה שצריך לעשות הוא לשנות את סדר היום שלו ממשמרת לילה למשמרת יום, וזה הרבה יותר קל משנדמה לכם.

סדר יום הפוך
הדבר החשוב ביותר כשמטפלים ב"בעיית התנהגות" כזו, הוא לא להחמיר את המצב, ולמה הכוונה? אחת הסיבות שהחתול מתנהג כך היא כי בעליו מאפשרים לו. חלקם קמים מהמיטה ומשחקים איתו מתוך מחשבה שהוא בודד ומשועמם. אחרים מאכילים אותו ואז תוהים למה החתול מעיר אותם באמצע הלילה שוב ושוב. הם פשוט חינכו אותו לעשות כך על ידי זה שלא רק שהם קמו מהמיטה, אלא גם נתנו לו פרס.
על מנת לפתור את הבעיה אל תענישו את החתול על כך שהוא מתנהג באופן טבעי למין שלו. ברור לגמרי שעלינו להיות רגישים לצורכי החתול ואי אפשר לצפות ממנו לישון 24 שעות ביממה. הוא זקוק לגירויים, וסביר להניח שבזמן שאתם נעדרים מהבית במהלך היום, הוא מבלה את מרבית זמנו בשינה. עליכם ללמד אותו להפוך את סדר יומו, כך שהחלק האקטיבי יותר יתנהל מוקדם בערב.

משחקים
במקום לאפשר לחתול לישון כל הערב בזמן שאתם רואים תוכנית טלוויזיה, כבו את המכשיר, נתקו את הפייסבוק ושחקו קצת עם החתול. קחו משחק חכה ותריצו אותו בבית, למדו אותו להשתמש בעמדת השיוף, תגרמו לו תוך כדי משחק לטפס על עץ החתולים בבית או על מדפים גבוהים, תביאו לו מדי פעם צעצועים חדשים או שתהיו יצירתיים ותכינו לבד כמו פעם.
רוב החתולים אוהבים מאוד להיכנס לתוך ארגז או קופסה שבתוכם ניתן לשים קטניפ. מומלץ להקפיד לשחק ולהאכיל את החתול בסמוך לשעת השינה ואף לספק לו משחקים שקטים ללילה, שיעסיקו אותו בזמן שאתם ישנים.
אם תוודאו שהחתול ישחק בשעות הערב ותעייפו אותו לפני שאתם הולכים לישון, זה יגדיל באופן משמעותי את הסיכוי שהוא יישן בלילה.

סבלנות
תתעקשו לשחק עם החתול במהלך היום והערב. סביר להניח שבתוך שבועיים החתול יתרגל לישון בלילה מכיוון שהוא יהיה עייף, ומכיוון שהוא מרוצה מזה שמספקים את הצרכים הפיזיים והמנטליים שלו. אל תתייאשו אם במהלך תקופת ההסתגלות לסדר היום החדש, החתול עדיין יעיר אתכם בלילה. גם אם אתם עושים הכל נכון, פשוט תהיו סבלנים וחכו. אם תוותרו מוקדם מדי, תצטרכו להתחיל את התהליך מהתחלה.
לאחר שסיפקתם לחתול מצבור מהנה של צעצועים, הגיע השלב ללמד אותו שלקפוץ על הפנים שלכם או ליילל מחוץ לחדר השינה לא יעזור ולא יוביל לשום אינטראקציה. ככל שתהיו עקביים יותר כך השינוי יהיה מהיר יותר.

אין קיצורי דרך
אם נדמה לכם שהתעלמות מהחתול במהלך הלילה תביא לשינוי סדר היום שלו, אתם טועים. כך תיצרו בעיה גדולה יותר ממה שהיתה קודם, והחתול יהפוך למתוסכל יותר ואולי אפילו עצבני. במקרים רבים חתול מתוסכל ועצבני יעשה צרכים ברחבי הבית או ייפתח בעיות אחרות ולא נעימות לאף אחד מהצדדים. לכן כדאי להשקיע מאמץ במשך תקופה קצרה, שבמהלכה "תכוונו" מחדש את השעונים עם החתול, ובסופה תשפרו את איכות חייכם.

 

דרמטופיטוזיס (זיהום פטרייתי) בחתולים

זיהום פטרייתי, המתבטא באזור קרחתי עגול וסימטרי, הוא מחלת העור השכיחה ביותר בקרב חתולים

מאת ד"ר הילה ברקת, וטרינרית האגודה

 

דרמטופיטוזיס הוא מונח רפואי, שפירושו זיהום פטרייתי, הנגרם על ידי קבוצת פתוגנים שנקראים דרמטופיטים. בחתולים זיהום פטרייתי הוא מחלת העור השכיחה ביותר, ומופיעה לרוב בגורים, במבוגרים, בחתולים פרסים ובחתולים עלי מערכת חיסון חלשה. הגורם הכי נפוץ למחלה נקרא Microsporum canis והוא גם מדבק ביותר לבני אדם ולחיות אחרות. ההדבקה יכולה להיות מבעל חיים אחד לשני, מהקרקע או דרך חפצים נגועים בנבגי הפטריה.

במקרים רבים הבעלים מבחינים באיזור קרחתי אחד או יותר, עגול וסימטרי, לעתים מלווה בקשקשים ואדמומיות, ולרוב אינו מגרד או מפריע כלל לחתול. הסימנים מופיעים בדרך כלל על הראש או הגפיים, אך יכולים להיות גם בכל מקום אחר בגוף. במקרים פחות קלאסיים, יופיעו גרד, קרחות מפושטות, פצעים מוגלתיים, קשקשים וקילופים, דלקות ציפרניים, איזורים כהים בסביבת הלקות ואפילו הקאות ועצירויות (בגלל בליעה של כדורי שיער). ישנם חתולים, שאינם מראים כלל סימנים קליניים, אך עלולים לשאת את הנבגים של הפטריה על העור או הפרווה.

הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לאיבחון דרמטופיטים היא על ידי תרבית. על מצע התרבית מונחים קצות שיער וקשקשת שנתלשו מאזור הלקות. במידה והדגימה נגועה, צבע המצע ישתנה כעבור מספר ימים. דרכי איבחון נוספות אך פחות אמינות כוללות מנורת UV ובדיקה מיקרוסקופית.

הטיפול בדרמטופיטים הוא טיפול משולב:
– טיפול סביבתי – שאיבת אזור הרביצה של החתול וניקיון באקונומיקה.
– טיפול בחתול – טיפול מקומי (בדרך כלל בגורי חתולים), באמצעות שמפו, משחות או תמיסות מדוללות.
– טיפול תרופתי – סירופ או כדורים, במידה והבעיה מפושטת ולחתול הבוגר אין בעיות חיסונית (FIV) או בעיות כבד.

לאחרונה פותח חיסון, שהתגלה כלא יעיל במניעת ההדבקה. החיסון יכול לגרום לשיפור בסימנים בחתולים שכבר נדבקו ב-M.canis אך לא להיעלמות הפטריה.

תזונת חתולים מגיל 6 שבועות

איכות המזון הניתן לחתלתול תשפיע בצורה משמעותית על מערכת החיסון שלו, על העור, הפרווה, השיניים ומערכת העיכול

מאת ד"ר הילה ברקת, וטרינרית האגודה

 

רוב האנשים שמאמצים חתולים באגודה, מרימים גבה כשאני מציינת בפניהם שאסור לתת לחתול שלהם חלב. הרי רובנו גדלנו עם ידיעה כמעט מובנת מאליה, שלחתולים נותנים לשתות חלב. אולם במציאות, מערכת העיכול החתולית בכלל לא מצליחה לעכל את החלב, ולחתולים רבים החלב רק גורם לשלשולים ודלקות. חתולים שותים רק מים! יש לספק להם תמיד מקור מים נקיים ונגישים בכל שעות היממה.

כצייד וכקרניבור (אוכל בשר), תזונת החתול מבוססת כמעט לחלוטין על מזון עשיר בחלבון מן החי. כל מערכת העיכול שלו – ממבנה השיניים והלסתות ועד לאורך המעי – בנוייה כדי שיוכל לאכול ולעכל בשר ברמה הכי טובה שאפשר.

כיום קיים מגוון רחב של מזונות מסחריים, המגיעים כמזון יבש או רטוב (שימורים), שמספקים לחתול את הערכים התזונתיים הנדרשים. מזון יבש חשוב למערכת העיכול ולשמירה על בריאות השיניים והחניכיים. מזון רטוב מספק נוזלים לחתולים שלרוב שותים מעט. המזון שתבחרו לחתול שלכם חייב להכיל את חומצות האמינו טאורין וארגינין אשר חיוניות לבריאותו, בנוסף לוויטמינים, מינרלים ומעט שומנים.

חתלתולים יכולים להתחיל לאכול אוכל מסחרי כבר בגיל 6 שבועות. עד גיל שנה יש לתת להם אוכל לגורים, שמכיל מעט יותר שומן בהתאם לצרכים התזונתיים שלהם. בתחילה, כדאי לתת מזון רך (שימורים או מזון יבש מורטב במעט מים), ובהדרגה לשלב מזון יבש ורטוב. חתולים בוגרים מעל גיל שנה יכולים לאכול אוכל יבש ורטוב לבוגרים עם רמת חלבון ונעכלות גבוהים. חתול שלא שותה ולא אוכל יום שלם הוא חתול חולה ויש לקחת אותו לווטרינר בהקדם האפשרי.

איכות המזון שתבחרו לתת לחתול שלכם תשפיע בצורה משמעותית על מערכת החיסון שלו, על העור, הפרווה, השיניים ומערכת העיכול, והכי חשוב על שביעות רצונו.

מחלות דרכי השתן התחתונות בחתולים

מחלה בדרכי השתן התחתונות, שסימניה קשיים במתן שתן וסימפטומים נוספים, עלולה לסכן את חיי החתול ויש לטפל בה באופן מיידי

מאת ד"ר הילה ברקת, וטרינרית האגודה

 

למרפאת האגודה הגיע חתול זכר מסורס כבן 4 שנים, שבעליו התלוננו על תופעה מוזרה: החתול המחונך והנקי שלהם בילה אתמול "שעות" בארגז, חפר ויילל, ובסוף לא עשה דבר. הבעלים חשבו שהחתול סובל מעצירות, אולם למחרת בבוקר הם מצאו שלולית של שתן דמי מחוץ לארגז. בנוסף, החתול סבל גם מחוסר תיאבון, התייבשות, עצבנות וכאב באזור הבטן התחתונה. כל הסימנים הקליניים וההיסטוריה הצביעו על מחלה שמקורה בדרכי השתן התחתונות (Feline lower urinary tract disease או Feline urirary syndrome).

מחלות דרכי השתן התחתונות בחתולים מתחלקות לשני סוגים :

מחלה חסימתית: מאפיינת לרוב חתולים זכרים. צינור השתן נחסם על ידי משקע, וכך השתן לא מצליח לעבור דרכו מן השלפוחית החוצה. כתוצאה מכך, השתן מצטבר בתוך השלפוחית, שנמתחת וגדלה ונהפכת לנוקשה מודלקת וכואבת. במקרים קיצוניים עלול להיווצר קרע בשלפוחית או פגיעה בכליות שעלולים להסתיים במוות. זהו מקרה חירום שחייב התערבות וטרינרית מיידית.
הגורמים התורמים להיווצרות המשקע והדלקת יכולים להיות זיהומים, מצבי לחץ ("סטרס"), אלרגיה (למזון או גורם סביבתי), תזונה (מזון יבש!), מין החתול (יותר בזכרים מסורסים) וגיל החתול (יותר בצעירים).

מחלה שאינה חסימתית: ברוב המקרים מדובר בדלקת סטרילית של שלפוחית השתן, שהסיבה לה אינה ידועה. היא נפוצה בזכרים ובנקבות והסימנים הם בדרך כלל אי-תקינות במתן שתן. החתול אינו מראה סימני מאמץ או מצוקה בזמן נתינת השתן, השתן סטרילי ולעתים מעט דמי.

המחלות מאובחנות על פי ההיסטוריה, הסימנים הקליניים ובדיקת שתן (סטיק+משטח לשלילת קריסטלים שיוצרים את המשקעים). מומלץ לבצע גם בדיקת דם (לבדוק את מצב הכליות, רמת התייבשות ואלקטרוליטים) וצילום שלפוחית (לשלילת אבנים).

הטיפול כולל פתיחת החסימה על ידי הכנסת קטטר שתן ושטיפת השלפוחית. קטטר השתן נישאר מחובר לחתול כמה ימים. כמו כן, מתן נוזלים, אנטיביוטיקה, תרופות ומזון רפואי רך, שגורם להחמצת השתן וכך לירידה בהיווצרות המשקעים. יש לזכור שלאחר הוצאת הקטטר, גם אם הכל תקין, החתול עלול להיחסם שוב ב–48 השעות שאחרי.

חתולים שחלו בעבר במחלות דרכי השתן התחתונות מועדים לחלות בהן שוב. לכן מומלץ להתאים להם מזון מיוחד לחתולים עם בעיות בדרכי השתן ולעשות בדיקת שתן תקופתית למנוע חסימה חוזרת.