אילוף לאימוץ

תוכנית חדשה בשיתוף מגמת כלבנות טיפולית בקמפוס ברושים, שבמסגרתה סטודנטים עובדים עם הכלבים שמועמדים לאימוץ באגודה כדי להקל על השתלבותם בביתם החדש

בימים אלו יוצא לדרך שיתוף פעולה מיוחד בין אגודת צער בעלי חיים בישראל לבין מגמת כלבנות טיפולית בקמפוס ברושים במועדון הספורט באוניברסיטת תל אביב. מטרת התוכנית "אילוף לאימוץ" היא להכין את הכלבים הנטושים השוהים בבית המחסה של האגודה לביתם החדש ולהקל על התאקלמותם ולתת להם בסיס איתן של תקשורת והבנת פקודות בסיסיות, וזאת באמצעות עבודה שוטפת של הסטודנטים עם הכלבים.  

לא קלים הם חייהם של הכלבים הנטושים שמגיעים לבתי המחסה ומשוכנים בתאים, לעתים לבד ולעתים עם חבר נטוש נוסף או יותר. חלקם הגיעו מהבית המוכר והבטוח שבו גדלו כל חייהם ונחשפים לראשונה לתנאי כלבייה, ואחרים נמצאו משוטטים ברחוב כשההיסטוריה שלהם אינה ידועה. לא פעם הם נתקפים בפחד נוראי, בהלה, הלם, לחץ, מצוקה, עומס של ריחות חדשים, ורעשי נביחות קולניות ברקע שמכניסים אותם למצב תעוקה (סטרס).

יובל גרין - מאלף קמפוס ברושים - אגודת צער בעלי חיים בישראל

כדי שהכלבים יגיעו לבעלים שיגדלו אותם באהבה כל חייהם, יספקו את כל צרכיהם ולא יינטשו אותם שוב, באגודה מנהלים תהליך אימוץ אחראי, שבו יועצי האימוץ המנוסים משדכים למאמצים את הכלב המתאים לאורח חייהם, ומציידים אותם במידע שיסייע להתאקלמות בבית החדש. כאן נכנסים לתמונה הסטודנטים ממגמת אילוף וכלבנות טיפולית של קמפוס ברושים. הסטודנטים יוצרים קשר קבוע עם הכלבים, עובדים אתם באופן שוטף על אילוף בסיסי ועל פקודות שיגרמו לכלב להקשיב ולציית לבעליו (שב, בוא, אלי, ארצה, רגלי), ומחזירים להם את הביטחון שאבד ואת השמחה. כל אלה יסייעו לכלבים למצוא בתים חמים ואוהבים ולהשתלב בהם, ויקלו על המאמצים שיקבלו לידיהם כלב שמכיר פקודות ועבד על תקשורת עם מאלפים.

לדברי שימי כהן, רכז מגמת אילוף בקמפוס ברושים ומנהל את "מרכז מבט הכלב": "שיתוף פעולה זה מחזק ונותן מענה חיובי לשני הצדדים – לסטודנטים שזקוקים לפרטנרים על ארבע לאימונים אישיים, ולכלבים שזקוקים לניתוב והכוונה לקראת המעבר לחיים בבית החדש. הסטודנטים במגמה, יחד עם המדריכים הבכירים, יפקדו באופן קבוע את בית המחסה של האגודה בתל אביב, יאבחנו ויעבדו עם הכלבים בתוכנית מסודרת על פי הבעיות האינדיווידואליות של כל כלב".

מאלפי קמפוס ברושים - אוניברסיטת תל אביב - אגודת צער בעלי חיים בישראל

"מבחינתנו, העבודה הקבועה עם הכלבים באגודה היא עוד דרך להכשרת סטודנטים שכך נחשפים למגוון רחב של בעיות התנהגות" אומר עופר ביטון, רכז המגמה וממובילי הכלבנות הטיפולית בארץ. "הכשרה מעשית היא לב תוכנית הלימודים והיא מאפשרת לסטודנט לקפוץ למים, מעניקה ידע וביטחון, ובדרך זו אנו עוזרים לכלבים מדהימים להשתלב בבית חדש".

בחינת בגרות

לפני שבע שנים אימצה נעמה רולניק את כלבתה מיקה. כיום, כשהיא מאלפת כלבים מוסמכת ויועצת אימוצים באגודה, היא מספרת על תקופת ההסתגלות הדרושה לכלב בוגר ...

מאת נעמה רולניק, מאלפת כלבים מוסמכת ויועצת אימוצים באגודה

 

נפגשנו בשבת חורפית אחת לפני שבע שנים. היא שכבה לה בפיסת השמש הקטנה שנכנסה לתוך התא שלה במתחם הכלבים המועמדים לאימוץ ושבתה את לבי. באותו רגע ידעתי מיד שמיקה היא הכלבה שלי – אצילית, בוגרת ומחונכת. בדיוק מה שהחלטתי מראש שיתאים לתנאים שלי ושל הכלבה שאבחר.

בחירה מושכלת וממדי ההרס
מאז שאני זוכרת את עצמי, משפחתי תמיד גידלה כלבים והם היו חלק בלתי נפרד מחיי. באותו שלב בחיי, לפני שבע שנים, כבר הייתי עצמאית. טיילתי, למדתי, מצאתי דירה והכנסה קבועה וידעתי שאני מוכנה לאמץ כלב ולקחת עליו אחריות מלאה. הבנתי שאין לי את הזמן הנדרש לחנך גור ולהוציא אותו לטיולים בתדירות גבוהה, ולכן בחרתי במיקה – כלבה סלוקית מעורבת בת שנתיים שכבר היתה מחונכת לצרכים.

מיקה גדלה במכלאה מאז שהיתה גורה צעירה. בגיל שישה חודשים היא אומצה, אך כעבור קצת יותר משנה היא הוחזרה בחזרה לאותה מכלאה. עוד שלושה חודשים חלפו עד שפגשתי אותה והחלטתי להעניק לה בית חם. למרות היותה בוגרת ועדינה ובעלת אנרגיה מתונה, ידעתי שהיא זקוקה לפעילות רבה ולטיולים ארוכים.

כבר מהיום הראשון שבו השארתי אותה לבד בבית, הבנתי שלמרות שמתוך בחירה מושכלת בחרתי בכלבה בוגרת ומחונכת, המשימה לא הולכת להיות קלה. השארתי אותה בחדר פנוי, שבו ארגנתי עבורה מיטה מפנקת, אוכל וצעצועי לעיסה, אבל כל אלה לא הספיקו לה. ברגע שסגרתי את הדלת היא החלה ליילל כמו תן ולא הפסיקה עד שחזרתי. כששבתי הביתה ופתחתי את דלת החדר, מיקה קיבלה אותי בבכי קורע לב. אז גם נגלו לעיני ממדי ההרס: מיטה קרועה, מילוי אקרילן מפוזר בכל החדר יחד עם בגדים שהיא הצליחה להוציא מהארון, והכל מעורבב עם פיפי.

דבר לא הכין אותי לתקופת ההסתגלות של כלבים בוגרים שנכנסים למשפחה חדשה, במיוחד כאלה שמגיעים ממכלאות. מיקה היא בעצם הסיבה שהלכתי ללמוד אילוף כלבים.

שתי נקודות מבט
תחשבו על הסיטואציה מנקודת המבט של הכלב: כאשר כלב שרגיל לחיות בבית, מכיר את סביבתו ומקבל תשומת לב בלעדית מבעליו ומהמקורבים להם, ננטש ומגיע למכלאה – הוא עובר טראומה. במקרה הטוב הוא נמסר לשם על ידי בעליו, במקרה הפחות טוב הוא נזרק לרחוב ומגיע לבית המחסה בעזרת עוברי אורח שאספו אותו. הוא נאלץ להתמודד עם סביבה חדשה ולא מוכרת, שומע נביחות מכל עבר ומוקף באנשים שהוא לא מכיר. לאט לאט הוא מתחיל להיפתח, אבל כמות תשומת הלב והטיולים שהוא מקבל, אינם מצליחים להשתוות לאלה של כלב שגדל בבית.

כעבור תקופה, כאשר סוף סוף מתמזל מזלו והוא מאומץ ומגיע לבית, הוא זוכה לקבל תשומת לב, משחקים, אוכל בשפע, חטיפים, טיולים ובעיקר הרבה אהבה שהיתה חסרה לו. הבית החדש הוא כמו חלום שהתגשם, אבל כשהבעלים החדשים שלו יוצאים מהבית עלולה להיווצר בעיה. מבחינת הכלב, שוב השאירו אותו מאחורי דלת נעולה, רק שהפעם ה"כלוב" מפואר יותר.

מנקודת המבט של המאמץ, הוא בחר בכוונה בכלב בוגר שכבר עבר את שלב הלעיסה וקיבל חינוך בסיסי, ולכן ניתן לצפות ממנו להישאר לבד בבית במשך כמה שעות.

זמן וסבלנות
תקופת ההסתגלות של כלב לבית חדש דורשת זמן והרבה סבלנות. על הבעלים להבין שמבחינת הכלב מדובר בעוד מעבר שהוא עדיין לא בטוח בו, ובשינוי של רמת תשומת הלב שהוא מקבל – ממידה מועטה לכמעט 100%. יש כלבים שבהתחלה יפגינו חוסר ביטחון ולכן יהיו רגועים ושקטים, ורק אחרי כמה ימים הם יתחילו להיפתח ויתגלו כנמרצים ואנרגטיים. בשלב הזה הם לעתים יתחילו לעשות יותר נזקים. לעומת זאת, יש כלבים שייכנסו לבית ויתחילו בסוג של מרד, הרס והרבה רעש ובלגן, אבל כשהם יבינו שזה הבית הקבוע שלהם ושזאת שגרת היום המסודרת שלהם, הם יחזרו לתלם.

כלב זקוק למשמעת ולגבולות ברורים, לשגרת יום מסודרת ולפעילות שמתאימה לרמת האנרגיה שלו, אבל יותר מהכל הוא זקוק לסבלנות ולזמן הסתגלות מצד בעליו. למעשה, הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לאותו כלב הוא שעוד משפחה תנטוש אותו. לכן, כשמחליטים לאמץ כלב, על הבעלים לאסוף מידע, לקרוא ולהבין מה זה בכלל דורש והאם הם יכולים לענות על כל צרכיו של החבר החדש. חשוב להיות מוכנים לתסריט הגרוע מכל, ואם הוא אכן מתממש – להיעזר במאלף מקצועי שיסייע לפתור את הבעיה. פתרון הבעיה כבר בשלב ההתחלתי הוא קריטי כדי לא להעמיק אותה וכדי לא להגיע למצב שבו הכלב יימסר שוב.

תחושת סיפוק אדירה
עשרות גורים וכלבים בוגרים ממתינים לבית מאמץ באגודת צער בעלי חיים בישראל. כולם זקוקים לבתים חמים ואחראיים, ואני מזמינה אתכם להגיע ולאמץ אותם. כיועצת אימוצים באגודה, שמדי יום מנסה להתאים עבור המאמצים את הכלב הנכון עבורם, אני פוגשת אנשים רבים המבקשים לאמץ גור כלבים. במקרים רבים הם אינם מודעים להשלכות של גידול גור וחינוכו ולזמן הרב, למאמצים ולהשקעה הנדרשים לכך.

לאימוץ של כלב בוגר, אשר שלא באשמתו ננטש ובאופן תמוה נחשב כפחות אטרקטיבי, יש יתרונות רבים ותחושת סיפוק אדירה. במרבית המקרים הוא כבר מחונך לצרכים, רגיל לחיים בבית, ותוך זמן קצר ילמד את הכללים. הוא יוקיר לבעליו תודה ויהיה חבר נאמן ומלא באהבה ובהערכה.

כיום, כשאני מסתכלת על מיקה, על התהליך שעברנו ביחד בשנים האחרונות, על הקשר המיוחד שנוצר בינינו ועל כל מה שהיא העניקה לי, אני שמחה שהיו לי סבלנות וכלים להתמודד עם תקופת ההסתגלות שלה. זכיתי בכלבה מאוזנת, מחונכת ובעיקר מלאת אהבה והערכה על החיים החדשים שנתתי לה.

נעמה רולניק. צילום שירן כרמל
נעמה רולניק. צילום שירן כרמל

טיפים חשובים לתקופת ההסתגלות:
הנה כמה טיפים לבעיות שכיחות שעלולות להתעורר עם הבאתו של הכלב הביתה:

גבולות: מומלץ כי כל בני הבית יחליטו מהם הכללים והגבולות הברורים לכלב – איפה מותר לו להיות, על מה מותר לו לעלות ועם מה מותר לו לשחק. את החוקים האלה חייבים לשמור מהרגע שבו הכלב נכנס הביתה על ידי כל מי שמטפל בו, ואין לעשות הנחות ולוותר לו בשום שלב.

חרדת נטישה: כבר מהימים הראשונים כדאי לתרגל את יציאת הבעלים מהבית והשארת הכלב לבדו, כאשר סוף השבוע הוא זמן מצוין למשימה. אפשר להתחיל ביציאה לכמה דקות ובהדרגה להגדיל את זמן ההיעדרות. היציאה לא צריכה להיות מלווה בפרידה דרמתית, ועם החזרה הביתה רצוי דווקא להתעלם מהכלב וללטף אותו רק כשהוא נרגע. מבחינת הבעלים, חשוב לא לשנות את סדר היום או לבטל תוכניות בשל החשש להשאיר את הכלב לבד. זה עלול לגרום לתחושה של עשיית ויתורים בגלל הכלב, והכלב עצמו יכול להיכנס לחרדה בכל פעם שיש סטייה מהשגרה.

שכנים: יללות בלתי פוסקות הן אחד התסמינים הנפוצים של כלבים שנכנסים לבית חדש. השכנים עלולים לחשוב בטעות שמדובר בהתעללות, ולכן כדאי לעדכן אותם על אודות הכלב החדש. בעיית היללות תחלוף עם הזמן וכאשר חרדת הנטישה תטופל כמו שצריך, גם תסמין זה ייעלם.

תלות: כלבים שמגיעים ממכלאות וזוכים לפתע בתשומת לב רבה, נוטים לפתח תלות באופן טבעי. לכן חשוב דווקא לטפח את העצמאות של הכלב. במידה והכלב נמצא בחדר אחר, אין צורך לקרוא לו כל הזמן. אם הוא יושב מתחת לרגליים של הבעלים, כדאי להוציאו ממקומו ולתת לו להתמודד עם הסיטואציה. הנטייה לרחם על הכלב ולוותר לו, עלולה להעמיק את התלות.

נזקים: הרס חפצים בבית על ידי הכלב נגרם הרבה פעמים בגלל חוסר פעילות, סטרס, חרדה או סתם שעמום. לכן חשוב להקפיד על טיול ארוך לפני שמשאירים את הכלב לבד למשך שעות ארוכות, ולצייד אותו בגירויים מתאימים כגון צעצועי לעיסה, שיסייעו לו להפיג את השעמום.

נעמה רולניק היא מאלפת כלבים מוסמכת ויועצת אימוצים באגודת צער בעלי חיים בישראל. הרצאתה על שילוב גורים וכלבים בוגרים בבית וחינוכם תתקיים ביום רביעי, 3.2.16, בשעה 19:00 באגודת צער בעלי חיים בישראל, רחוב הרצל 159 בתל אביב, במסגרת סדרת ההרצאות "רביעי פרוותי". הכניסה חופשית. תרומות או מזון לבעלי החיים בבית המחסה יתקבלו בברכה.

שיעור (לא) חופשי

אימצתם כלב? התנהגותו בעייתית? לפני שאתם ממהרים למסור אותו, אנו מציעים לנסות לפתור את הבעייה על ידי השקעת מעט זמן בקריאת מידע מתאים או בשיעור אילוף

מאת נעמה רולניק, יועצת אימוצים באגודה ומאלפת כלבים

 

וידויו של כלב: קוראים לי ג'וני ואני כלב פודל צעיר בן פחות משנתיים. אני יודע שאני יפה ושאני נחשק, יש לי פרווה שלא נושרת, אני מגזע קטן ואנרגטי ואין לאף אחד סיבה ממשית לפחד ממני… אז למה בכל זאת אני עצוב?

בגיל חודשיים קנתה אותי משפחה – אמא חד הורית ומפנקת ושתי בנותיה בנות 15 ו-9. הגעתי לביתי החדש והייתי מאושר. ליטופים בלי סוף, צעצועים, והכי הכי אהבתי את העצם הזאת שהיו נותנים לי מדי פעם רק כי הייתי קצת נודניק… זאת היתה בדיוק התקופה שהחלפתי את השיניים והייתי חייב משהו ללעוס!

הכל היה נראה לי ורוד בתקופה הזאת: טיולים כל כמה שעות, במבה עם האחיות, שאריות של ארוחות, והכי אהבתי את הלילות, כי למרות שקנו לי מיטה ושמו בה שמיכה רכה ומפנקת, העדפתי לישון עם אמא במיטה שלה.

אבל אז התחילו הבעיות. פעם, כשקפצתי עליהן, הן היו צוחקות; כשהייתי נושך להן את הרגליים, הן היו מאושרות; כשמישהו נכנס הביתה, הגנתי עליהן בחירוף נפש והברחתי אותו בנביחות. איך יכולתי לדעת שהיא רצתה רק ללטף אותי באותו יום, כשלעסתי את העצם שלי על אחת הספות, ונתתי לה ביס קטן כדי שבפעם הבאה היא לא תיגע לי בדברים…

ואז הגיע המחסום. פתאום הן רודפות אחרי בבית לפני טיולים ומנסות לסגור לי את הפה. אני, שמגן על הילדה בחוץ מכל אדם זר או כלב! כעונש לקחו אותי לסירוס. לא ממש ידעתי מה קורה שם וזה היה די מפחיד, אבל התגברתי גם על זה והחזירו אותי הביתה. כל מה שרציתי זה שיתנו לי לישון בשקט. אני לא אוהב שמסתובבים לי בלילה בבית, ולא בא לי שיזיזו אותי כשאני ישן במיטה רק בגלל שצריך לסדר את השמיכה.

אני זוכר את היום הזה באגודת צער בעלי חיים בישראל, כשאמא שלי אומרת שהיא כבר לא יודעת מה לעשות איתי. לא כל כך הבנתי אם היא מתכוונת להשאיר אותי שם או לקבל את עצות הצוות לקחת כמה שיעורי אילוף.

סיפורו של ג'וני משותף לכלבים רבים, ובמהלך עבודתי כמאלפת כלבים וכיועצת אימוצים באגודת צער בעלי חיים בישראל, אני נתקלת במקרים רבים של מאמצי כלבים המתמודדים עם בעיות התנהגות של כלביהם ולא פעם אף שוקלים למסור אותם. חשוב להבין כי את מרבית הבעיות ניתן לפתור בשיעור אילוף אחד (או סדרה קצרה של שיעורים), או אפילו בקריאה באינטרנט על אילוף והצבת גבולות לכלב. כל כך עצוב לי לראות את כל אותם כלבים שאנשים רוכשים לפעמים באלפי שקלים וכשזה לא מסתדר הם פשוט מוכרים אותם או מוסרים לעמותה, במקום להשקיע מעט מאמץ בקריאת מידע מתאים או בהזמנת שיעור אילוף (בסכום זניח בהשוואה למחיר האימוץ ולגידולו השוטף של הכלב). ונקודה נוספת – כאשר יש גם ילדים בתמונה, המסר המועבר להם הוא בעייתי במיוחד.

אימצתם כלב – קחו אחריות ותלמדו איך לחנך אותו ולא רק איך לפנק אותו.