גלינה פינקלשטיין מראשון לציון היא אוהבת חתולים מושבעת. היא מגדלת חתול בביתה, ומאכילה באופן עקבי את החתולים החיים ברחוב בסביבת מגוריה. החתולים הפכו לחלק משגרת יומה, אולם שום דבר לא היה יכול להכין אותה למה שהתרחש, במה שנראה עד כה כיום רגיל למדי.
יללות חזקות של חתולים שנשמעו מהרחוב הגיעו לאוזניה, וגלינה סברה לתומה כי החתולים משחקים ומשתעשעים או אולי רבים ביניהם. היא לא העלתה על דעתה את אשר היא עומדת לראות. כאשר היא ירדה לחצר להאכיל את החתולים, נגלה לעיניה מחזה מחריד: שני גורי חתולים, שאותם היא נהגה להאכיל, היו מתים לאחר שרוצצו את ראשם בקיר. דמם של גורי החתולים היה בכל מקום ואמם של החתולים עמדה ליד גופותיהם ויללה בחוסר אונים.
גלינה הנסערת התקשרה לאגודת צער בעלי חיים בישראל והתקשתה לתאר את שהתרחש. נציגי האגודה שהגיעו למקום הנחו את גלינה לפנות לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה בגין המעשה הנפשע. גלינה אף פנתה ללשכת ראש עיריית ראשון לציון, אך לא קיבלה שום התייחסות למקרה הנורא.
לטענתה של גלינה, אחד מהשכנים איים עליה בעבר שהוא ישמיד את החתולים שהיא מאכילה, ואילו בעלה העיד כי בשעה שבה נשמעו היללות נוהג אותו שכן לצאת מדי יום לעבודה. במשטרה נאמר לגלינה כי התלונה תטופל, אך בימים העוקבים להגשת התלונה אפילו לא הגיע שוטר למקום.
מקרה מזעזע זה הוא מקרה נוסף בשרשרת מקרי התעללות בבעלי חיים, שאינו זוכה להתייחסות רצינית של המשטרה. כמעט מדי שבוע אנו מקבלים תלונות על אודות התעללויות בבעלי חיים, אולם המשטרה אינה פועלת ולא עושה מספיק על מנת לחקור כל מקרה. אנו סבורים כי הזילות הנפשעת בבעלי החיים הוא דבר שאינו יכול להתקבל על הדעת. לא יתכן שאנשים יבצעו פשעים מחרידים בבעלי חיים והרשויות תשארנה אדישות אל מול מעשים אלה. בעלי החיים אינם מסוגלים להשמיע את קולם, אולם אנו, המהווים להם קול, דורשים נקיטת יד קשה. אנו סבורים כי רק כאשר המשטרה תתחיל לפעול ולחקור וכאשר בתי המשפט יעשו צדק אמיתי ויתחילו להרשיע ולתת עונשים, יבין הציבור כי לכל מעשה יש גם השלכות. עד אז נמצאים בעלי החיים תחת סכנה ממשית, ומהווים מטרה קלה לאלה החושבים כי הכל מותר וכי לא צריך לתת את הדין על מעשיהם.
