אגודת צער בעלי חיים בישראל מפרסמת את הניוזלטר המסורתי לחג הפסח, הכולל חדשות, עדכונים ובעלי חיים המועמדים לאימוץ
חברים יקרים,
לקראת חג הפסח והאביב המתקרבים, התבקשתי לכתוב כמה מילים כהקדמה לניוזלטר שלנו, משימה שהתבררה כלא פשוטה, מאחר והחתולה האחרונה שהתווספה למשפחה שלי מתעקשת לשבת עלי ולעזור לי להקליד. אינני מתלוננת; למעשה אני נהנית ממנה מאוד ומבינה כמה אני ברת מזל בזכותה ובזכות אחיה ואחיותיה, בעלי החיים האחרים במשפחתנו. אנשים אומרים כי התמזל מזלם של החתולים והכלבים שאימצנו, ואני חושבת כי אני היא ברת המזל שיכולה לתת להם בית חם.
בכל פעם שחג מתקרב אני עצובה כשהאגודה שלנו מוצפת בחתולים, כלבים ובעלי חיים אחרים שאינם רצויים עוד. זה באמת מעבר להבנתי כיצד אנשים מסוגלים להגיע להחלטה להיפרד מבעל חיים לאחר שהכניסו אותו אל לבם וביתם, לאחר שדאגו לכל מחסורו, לאחר שגרמו לו להרגיש אהוב ורצוי. ואז, ברגע אחד, מחליטים להיפטר ממנו. האם הם אינם זוכרים כמה מתוק ונעים היה בעל החיים כאשר הם אמצו אותו? עד כמה הוא רצה לשמח אותם? לגרום להם לחייך?
תופעת הנטישה אינה פשוטה, במיוחד לצוות האגודה אשר יודע כי לא בכל המקרים ניתן למצוא בתים חדשים לחתולים ולכלבים הנטושים, בעיקר כאשר מדובר בבעל חיים מבוגר. בדיוק מסיבה זו כולנו מאוד התרגשנו כאשר סימבה, כלבת גולדן רטריבר מעורבת בת תשע שנים, אשר ללא בושה מצד בעליה ננטשה באגודה, אומצה שעות ספורות לפני שהתחלתי לכתוב שורות אלה. הייתי רוצה שיותר אנשים יבחרו לאמץ בעל חיים מבוגר, דבר שאינו מנוגד כמובן לעובדה שהייתי רוצה שגם כל בעלי החיים הצעירים יאומצו. הייתי רוצה לשאת תפילה לטובת בעלי החיים המבוגרים, אשר יכולים להיקלט בבית שכבר יש בו בעל חיים. חשבו על כך בבקשה. מניסיוני האישי, כאשר מגדלים בעל חיים, יש תמיד מקום לאחד נוסף. הטיפול בשני בעלי חיים דומה לטיפול באחד, הם מארחים חברה זה לזה כאשר בני המשפחה נעדרים מהבית ובעיקר מעשירים את חיינו.
בשם כל צוות האגודה אני מאחלת לכולכם חג שמח,
הילמה שמושקוביץ'
יו"ר (מתנדבת)
אגודת צער בעלי חיים בישראל
לצפייה בניוזלטר לחצו כאן.