בעקבות הפרסומים על הצעותיו של שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל לצמצום התרבות בעלי חיים משוטטים, ביניהן בניית מכלאות והעברתם למדינה זרה, תוך ביטול התקציבים הקיימים המשמשים לניתוחי עיקור וסירוס שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה, חשוב לנו להבהיר כי את הבעיה הקשה של התרבות היתר ניתן לפתור רק באמצעות תוכנית פעולה ארצית יסודית ומקיפה וכי עצירת התקציבים רק תסלים את הבעיה ותביא להולדה של בעלי חיים רבים נוספים אשר יחיו חיי סבל וחרפה ברחובות.
מאז הקמתה לפני 87 שנים מתמודדת אגודת צער בעלי חיים בישראל עם בעיית התרבות היתר של כלבים וחתולים. בעלי חיים נטושים אלה סובלים מחיי סבל ברחוב ונתונים לסכנות רבות, ביניהן רעב, חולי, התייבשות, פציעות, תאונות, התעללות ועוד. לצערנו רוב בעלי החיים המשוטטים אינם מתים בשיבה טובה וחייהם מלאים בייסורים קשים. אנו מאמינים שמקומם לא ברחוב, אולם כיוון שאנו, בני האדם, בייתנו אותם, עלינו לשאת באחריות עליהם ולהתמודד באופן מעשי עם הפגיעה שנוצרה ביכולתם לשרוד.
כאשר מרבית הארגונים סוגרים את שעריהם בפני בעלי חיים אומללים אלה (ובכך אינם מותירים ברירה בקרב בעליהם הנוטשים אותם ברחוב) וכאשר מספר האנשים המעוניינים לאמץ בעל חיים בטל בשישים לעומת הכמויות הגדולות של בעלי החיים הנטושים בישראל, ברור כי צריך לעשות את כל המאמצים על מנת למנוע המלטות לא רצויות. הפתרון ההומאני המוסכם באופן גורף על כל העמותות והארגונים למען בעלי החיים בארץ ובמדינות מערביות רבות לצמצום מספר בעלי החיים המשוטטים והנטושים הוא ניתוחי עיקור וסירוס. במשך עשרות שנים פועלת אגודת צער בעלי חיים בישראל ללא לאות להעלאת מודעות הציבור לחשיבות עיקור וסירוס חיות מחמד ולמעלה משלושה עשורים אנו מוסרים לאימוץ בעלי חיים מעוקרים ומסורסים בלבד.
במכתב שהוציאה האגודה לשר אריאל נכתב כי התקציבים המיועדים ללכידה ולניתוחי עיקור וסירוס אינם עומדים בקנה אחד עם מספרם הגדול של בעלי החיים המשוטטים ועם קצב ההתרבות הטבעי שלהם ואינם יכולים לפתור את הבעיה הקשה. לכן יש להגדיל את התקציבים במסגרת תוכנית פעולה מסודרת ולא להקטינם או לבטלם. ביטול תקציבים אלה רק יחריף את הבעיה ויגרום להתרבות גדולה יותר של בעלי החיים. כמו כן, הקמת מכלאות נוספות תנציח את סבלם של בעלי החיים, שכן לא יהיה מי שיאמץ אותם וכך ייגזר עליהם גורל אכזר של איכות חיים ירודה ושנים ארוכות בכלוב.
מה ניתן לעשות? תוכנית פעולה ארצית מסודרת ומתוקצבת אשר תעניק פתרון אמיתי ויסודי לאורך זמן, במקום פעולות נקודתיות התלויות ברשויות המקומיות.
חקיקה ואכיפה – חקיקת חוקים אשר יחייבו ארגונים לעקר ולסרס חיות מחמד לפני העברתן לבית מאמץ (הצעת חוק בנושא זה ביוזמת האגודה נמצאת בכנסת) וחוקים אשר יחייבו בעלים של חיות מחמד לבצע ניתוחים אלה. לראייה, לפני כשלוש שנים נכנס לתוקפו חוק שיזמה האגודה, לפיו בעלים לכלבים שאינם מסורסים/מעוקרים ישלמו אגרה שנתית גבוהה יותר. במקביל יש לדאוג לתקצוב מערך מוסדר וכוח אדם אשר יאכוף חוקים אלה.
TNR – לכידה וביצוע עיקור וסירוס בקרב חתולים הנמנים על קבוצות האכלה מסודרות, תוך הקפדה על סביבה נקייה, דאגה לבריאותם, מתן טיפול רפואי בעת הצורך והמתת חסד לחתולים חולים.
חינוך – העלאת מודעות הציבור לנושא זה, כולל פתרונות מעשיים, וזאת באמצעות קמפיינים מתוקצבים ותוכניות חינוכיות במוסדות הלימוד.