לאלף נמר?

למרות הדעה הרווחת כי חתול הוא חיה שאינה סרה למרותו של אף אחד, מסתבר כי חתולים הם תלמידים מעולים ובהחלט ניתן ללמד אותם לקלוט מסרים, לתקן התנהגות ואפילו ליהנות מהתהליך

מאת יעל צפריר, יועצת להתנהגות חתולים

 

"אני לא יכולה לעשות שום דבר בבית בלי שהחתולה תידחף באמצע ותפריע לי", התלוננה דריה. "אפילו את כוס המים שהבאתי לך אני חוששת לשים על השולחן". מיקה, החתולה, קפצה מיד על השולחן וכמעט שפכה את המים מהכוס שבידה של דריה. דריה גערה במיקה וסילקה אותה מהשולחן. תוך פחות מדקה מיקה חזרה וקפצה על השולחן. "אוף! כמה חבל שאי אפשר לאלף חתולים", נאנחה דריה.
האם באמת אי אפשר לחנך חתולים, כפי שחושבים רבים? אז זהו, שלא. חתולים הם בעלי חיים אינטליגנטים. הם לומדים יחסית מהר, ואם יודעים כיצד לעשות זאת, אפשר גם אפשר ללמד אותם להתנהג כך שלא יציקו.

חשיבה חתולית
מיקה היא חתולה סקרנית ומלאה מרץ. כשהיא קפצה על השולחן, היא רצתה להיות בעניינים, לבדוק מה קורה ולהשתתף בחגיגה. כשדריה דחפה אותה הצדה וגערה בה, מבחינתה היא קיבלה תשומת לב. לא עלה בדעתה, בדרך החשיבה החתולית שלה, שדריה דווקא רצתה להיפטר מנוכחותה.
מכיוון שחתולים חושבים קצת אחרת מאתנו, הם לא תמיד מפרשים את מה שאנחנו אומרים או עושים כפי שאנחנו מתכוונים. לעתים קרובות הם מגיעים למסקנות שונות, או אפילו הפוכות, מאלה שאנו מנסים להעביר להם.
התנהגויות רבות של החתול נובעות מהפירוש החתולי להתנהגותנו. למשל, כשחתול מתיישב מול המקרר ומיילל ואנחנו פותחים את המקרר ונותנים לו משהו טעים, החתול לומד שזאת הדרך לבקש ולקבל מטעמים. כשהחתולה מייללת ושורטת את דלת חדר השינה בחמש בבוקר ואנחנו פותחים את הדלת, ואולי אפילו קמים ונותנים לה אוכל, היא לומדת שזאת הדרך לבקש ולקבל יחס.

מי אילף את מי?
האם החתול "אילף" את בני הבית לשרת אותו? למעשה, בני הבית "אילפו" את החתול ממש באותה מידה שהוא "אילף" אותם, אלא שבלי כוונה הם לימדו אותו להתנהג ממש הפוך ממה שהיו רוצים. הם לימדו אותו, למשל, שיללות יביאו לפתיחת הדלת, במקום ללמד אותו להמתין בסבלנות עד השעה שבה הם קמים ואז לקבל ליטופים, אוכל ובקיצור – התייחסות.
הניסיון והידע שלי על התנהגות חתולים מלמדים שאפשר ללמד חתול. אפשר בהחלט לגרום לו להתנהג כפי שאנחנו רוצים כדי שיתאים את עצמו לאורח החיים בבית ויהיה כיף לחיות במחיצתו.
אפשר ללמד חתול לא להתנהג בצורה מציקה באמצעות התעלמות מההתנהגות הבלתי רצויה, ובמקביל לעודד התנהגות אחרת. לדוגמה, כדי שמיקה לא תקפוץ בכל פעם שדריה ניגשת לשולחן, דריה יכולה ללמד אותה לשבת לפי הוראה. לאחר אימונים מתאימים, מיקה תבין שדריה רוצה שהיא תשב, ושאפילו כדאי לה לשבת, מפני שהיא תקבל התייחסות נעימה ואולי גם חטיף טעים מפעם לפעם.

יעל צפריר. צילום תמונות: אשר צפריר
יעל צפריר. צילום תמונות: אשר צפריר

מיקה, שבי!
כדי ללמד חתול יש לתרגל התנהגות פשוטה בסבלנות ולאורך זמן, ולתת לחתול הזדמנות להפנים את ההתנהגות, כי החתול אוהב הרגלים קבועים.
הדרך הקלה ביותר ללמד חתול לשבת לפי הוראה היא בעזרת מטעמים שהחתול אוהב. מחזיקים באגרוף סגור חתיכה קטנה של חטיף, מאפשרים לחתול להריח, אבל ממתינים בסבלנות ולא פותחים את האגרוף כל עוד החתול קופץ, מיילל או מנסה לחטוף אותו. ברגע שהוא מתיישב, נותנים לו את החטיף בליווי מחמאות. אם החתול לא מתיישב, אפשר לעודד אותו לשבת אם מעבירים את האגרוף הסגור עם החטיף מעל ראשו לכיוון הזנב. לאחר הרבה חזרות ותרגולים, החתול יסגל לעצמו את ההתנהגות, יתיישב, ימתין במנוחה למחמאה ויצפה לקבל מדי פעם חטיף.

השכמה מוקדמת
איך מרגילים חתול לא ליילל ולשרוט את דלת חדר השינה לפנות בוקר? מעמידים פני ישנים ומתעלמים לחלוטין מניסיונותיו לקבל תשומת לב. לעומת זאת, במשך היום, כשהוא רגוע, מציעים לו פעמים רבות ככל האפשר לשחק במשחק אינטראקטיבי. אמצעי מצוין לכך הוא חכה למשחק – מקל שבקצהו סרט ארוך, אותו מזיזים כאילו היה עכבר, נחש או ציפור. אם הסרט זוחל ומתרחק מהחתול ומדי פעם מתחבא מאחורי משהו (כפי שהיה עושה, למשל, עכבר), החתול מנסה "לצוד" אותו. המשחק מאפשר לחתול להוציא מרץ בדרך טובה בזמן שמתאים לבני הבית, ובנוסף גם מחזק את הקשר בין החתול לבין מי שמשחק איתו ואת תחושת הביטחון העצמי של החתול.
חתול המוציא מרץ בדרך נעימה במשך היום הוא חתול רגוע ולא מתוסכל הלומד שאין צורך ליילל ולבקש תשומת לב לפנות בוקר, מפני שכל המאמצים שלו להעיר את בני הבית לא מביאים תוצאות.

נא להתנהג בהתאם!
כולנו מעדיפים חתול שאינו חוטף אוכל מהשולחן, אינו מיילל בלילה ואינו מתנפל על רגלי בני הבית, ובקיצור – לא מציק, אלא רק מוסיף הנאה לבעליו. ניתן בהחלט להבהיר לחתול מה מותר ומה אסור, וזאת בדרך המתאימה לחתול שבאמצעותה הוא מסוגל לקלוט מסרים ולהתנהג בהתאם.
הדוגמאות שהבאתי הן רק טעימה לאופן בו ניתן לחנך חתולים, כלומר לגרום להם להתנהג בצורה שמתאימה לאורח החיים בבית. חשוב לציין כי יש שיטות נחמדות נוספות "ללמד" חתולים, כדוגמת "אימוני קליקר" (או "מרקר טריינינג"), המספקים לחתול ולמאמן הנאה מעצם התהליך ולא רק מהתוצאות.
כמובן שיש חתולים המסתגלים לחיי הבית באופן טבעי ואין שום צורך לחנך אותם. לעומת זאת, יש מקרים רבים שבהם התנהגות החתול לא רק מאכזבת את האנשים הטובים שהכניסו אותו לביתם, אלא גורמת לכך שחתולים לא מעטים מגיעים לבתי מחסה או נזרקים לרחוב ונידונים לסבל נורא. השקעה בחינוך בסיסי תאפשר לחתולים ולבעליהם ליהנות מהחיים תחת קורת גג אחת.

יעל צפריר היא יועצת להתנהגות חתולים. הרצאתה "שיגעון של חתול" בנושא פתרון בעיות התנהגות של חתולי בית תתקיים ביום רביעי, 10.2, בשעה 19:00 באגודת צער בעלי חיים בישראל, רחוב הרצל 159 בתל אביב, במסגרת סדרת ההרצאות "רביעי פרוותי". הכניסה חופשית. תרומות או מזון לבעלי החיים בבית המחסה יתקבלו בברכה.