שלושים למותה של יו"ר האגודה לשעבר, הילדה פרידשטיין: סרט מיוחד המביא את זכרונותיה מאירועים מכוננים בהיסטוריה של האגודה ומכתב מרגש מיושבת הראש הנוכחית
במלאת שלושים למותה של יו"ר אגודת צער בעלי חיים בישראל לשעבר, הילדה פרידשטיין ז"ל, אנו מציגים בפניכם סרט וידאו, שבו מעלה הילדה זיכרונות מרגעים מכוננים בהיסטוריה של האגודה.
יו"ר האגודה, הילמה שמושקוביץ, נפרדת ממנה במכתב מרגש:
כיצד אומרים "תודה לך" למישהו שהלך לעולמו ואינו יכול עוד לשמוע אותך? למעשה, אני מקווה שכן אמרתי תודה להילדה בעודה בחיים, כמו גם "אני אוהבת אותך". אבל הייתי רוצה ששמה של הילדה ימשיך להתקיים ולא יישכח מלב, מאחר ואנחנו, בעולם רווחת בעלי החיים בישראל, חייבים לה לנצח. כמובן שהיו פעילים אחרים לפניה באגודת צער בעלי חיים בישראל, אך הילדה, בדרכה המיוחדת, לקחה את היותה מתנדבת לרמת הרצינות הגבוהה ביותר. לא רק בכך שהקדישה את כל זמנה לאגודה, לא פעם על חשבון חיי המשפחה ותחביבים שבהם הצטיינה כמו משחקי טניס ונגינה בפסנתר, אלא בחיפושיה המתמשכים אחר מציאת דרכים לצמצם את הצער והסבל של בעלי החיים והיתה בקשר מתמשך עם ארגוני בעלי חיים בעולם.
מכל האמור לעיל ובשל התקופה הארוכה שבה היתה פעילה באגודה (מאמצע שנות החמישים ועד לשנת 2005), האגודה היתה הילדה ולהיפך. ויש עוד הרבה דברים שמרבית האנשים לא יודעים; למשל, היתה זו הילדה שהתחילה וקידמה בישראל את המאבק נגד ניסויים בבעלי חיים. הילדה הביעה בפני אנשים בדרום אפריקה את רצונה להציג את הרעיון בפני הציבור בישראל ולהתחיל להיאבק, ודרכם היא הכירה וטרינר דרום אפריקאי צעיר, שלטענתם יכול להתאים לפרויקט. וכך הילדה יצרה קשר ד"ר אנדרה מנשה, הציעה לו תפקיד באגודה ובאופן עקיף אף הקלה על תהליך העלייה שלו, כשלנגד עיניה עומד כל הזמן המאבק נגד הניסויים.
פגשתי את הילדה לראשונה לפני כשלושים שנה, ובמשך השנים חלקנו אינספור חוויות משותפות, חלקן משעשעות. באחד מימי שישי אחרי הצהריים, לפני עידן הטלפונים הסלולריים, הילדה ואני יצאנו מהאגודה והודענו לבעלים שלנו כי אנו בדרך הביתה. בדרך, כמו שקרה פעמים רבות, התעכבנו בשל כלב משוטט שמצאנו, חזרנו אתו לאגודה ויצאנו שוב לדרכנו הביתה, ואותו תרחיש קרה פעמיים נוספות.
החשיכה החלה לרדת, וסמוך למושב חמד הרכב של הילדה נתקע. אף אדם לא נראה באופק ולא היה לנו ממי לבקש עזרה. לפתע רכב גדול שחור עם וילונות כהים נעצר לידנו וממנו יצאו שני גברים. הכל נראה כאילו נלקח מסצינה של "הסנדק" ולא ידענו למה לצפות. קצת צחקקנו ממבוכה וממתח, עד שאחד הגברים הראה לנו כי ברכב נמצא טלפון והציע לנו להתקשר, כל אחת לבעלה. עד שהם הגיעו לא הפסקנו לצחוק, ולא פלא שהם קצת כעסו כשהם ראו אותנו וחשבו לעצמם ששתינו…
במהלך 20-25 השנים האחרונות דברים רבים השתנו בישראל. רמת החיים עלתה, יותר רכבים חדשים נרכשים מדי שנה, יותר אנשים נוסעים לחופשה בחו"ל, ועם הרווחה הזו יותר אנשים מבקשים לאמץ בעלי חיים. המשרד לאיכות הסביבה הוקם ומקדם פרויקטים שונים, והנושא מקבל במה בסדר היום הציבורי. באופן אישי, אני מרגישה כי המצב היום בכל הנוגע לאופן שבו אנו רואים בעלי חיים ומתייחסים אליהם בחמלה, דומה למתרחש במדינות המערב. ולהילדה, ללא ספק, יש חלק נכבד בתהליך זה.
תודה לך, הילדה!
הילמה שמושקוביץ
יו"ר (בהתנדבות), שהוכשרה על ידך למשימה
אגודת צער בעלי חיים בישראל
* לצפיית הסרט עם כתוביות יש ללחוץ על כפתור הכתוביות בתחתית ולבחור את השפה הרצויה.