תקנה חדשה מחייבת ארגונים ורשויות מקומיות למסור לאימוץ כלבים וחתולים מעוקרים ומסורסים. התהליך החל בהצעת חוק שיזמה האגודה

לאחר מאבק של שנים שהחל ביוזמת אגודת צער בעלי חיים בישראל, תקנה חדשה מחייבת את כל ארגוני בעלי חיים והכלביות העירוניות למסור לאימוץ כלבים וחתולים לאחר שעברו עיקור או סירוס וקיבלו חיסונים, וכלבים שנושאים על גופם שבב אלקטרוני. התקנה, שהוגשה על ידי משרד החקלאות במסגרת תיקון לתקנות צער בעלי חיים, קיבלה היום את אישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. תיקון זה הוא צעד חשוב בקידום רווחת בעלי החיים בישראל וכעת אנו מקווים כי הוא יזכה לאכיפה מסודרת.

לפני ארבע שנים החלה אגודת צער בעלי חיים בישראל לעבוד על יוזמה זו במטרה לצמצם את מספר הכלבים והחתולים הנטושים ואת סבלם, והעבירה הצעה מסודרת לחברי כנסת. על פי מדיניות האגודה, כבר עשרות שנים אנו מוסרים לאימוץ בעלי חיים מעוקרים ומסורסים בלבד והתקנה החדשה למעשה מאמצת את מדיניות האגודה ומחייבת את כל הארגונים והכלביות לפעול באופן דומה. למרות שחשיבות עיקור וסירוס כלבים וחתולים הוא אחד הנושאים המוסכמים על כל הנוגעים בדבר, עמותות וכלביות רבות מוסרות בעלי חיים לא מעוקרים/מסורסים, לעתים תמורת סל אימוץ נמוך יותר, והתוצאה היא התרבות בלתי מבוקרת וסבל רב.

אגודת צער בעלי חיים בישראל פועלת שנים רבות במישור הפרלמנטרי, והתקנה החדשה היא המשך ישיר לחוק נוסף שיזמה האגודה שעבר לפני כמה שנים, לפיו על בעלים של כלבים לא מסורסים או מעוקרים לשלם אגרה שנתית גבוהה יותר, וזאת במטרה לעודד אותם לעקר או לסרס את כלביהם.

עשרות חתולים ממתינים באגודה לבית חם. חני נחמיאס מעודדת אימוץ חתולים ומספרת בראיון על היתרונות הרבים שבגידולם, בעיקר עבור ילדים

חתולים רבים, גורים ובוגרים, ממתינים לבית חם בחתוליית האגודה. מי שהתגייסה למצוא להם משפחות אוהבות היא חני נחמיאס, אוהבת חתולים מושבעת וחברה ותיקה של האגודה.

בראיון שהתקיים עמה היום בתוכנית הטלוויזיה "בוקר חם" בהנחיית קובי מחט והילה פאן לוזון (ערוץ 2, רשת), חני מספרת על היתרונות הרבים שבגידול חתול בבית, בעיקר עבור ילדים, ועד כמה הם נתרמים מגידול חיית מחמד. עוד מתארת חני את חייהם הקשים של החתולים ברחוב וממליצה להשאיר להם תמיד כלי עם מים ולבצע עיקורים וסירוסים כדי לעצור את ההתרבות הבלתי מבוקרת. אל חני הצטרפו שתי גורות חתולים, דפנה וצ'ולה, הממתינות באגודה למשפחות מאמצות.

בעקבות עונת ההמלטות של החתולים, המוני גורים מתוקים ושובי לב ממתינים באגודה לבתים מאמצים אוהבים

הם מתוקים, שובי לב ומייחלים לעשות את צעדיהם הראשונים בבית חם ואוהב. כמדי שנה באביב, עונת ההמלטות של החתולים מביאה עמה המוני גורים. רובם נולדים ברחוב לחתולים חסרי בית לתוך מציאות אכזרית המקשה עליהם לשרוד, וחלקם נולדים לחתולת בית שבעליה לא דאגו לעקר אותה.

בשבועות האחרונים קלטה האגודה עשרות גורי חתולים נטושים. כעת, בהגיעם לגיל שלושה חודשים ולאחר קבלת כל החיסונים, הם מועמדים לאימוץ. בהתאם למדיניות האגודה, כל הגורים יעברו ניתוח עיקור או סירוס בטרם יציאתם לביתם המאמץ, וזאת כדי למנוע התרבות בלתי מבוקרת של גורים אשר מתקשים למצוא בתים חמים.
בואו לאמץ אותם מהאגודה שברחוב הרצל 159 בתל אביב, ותזכו בחבר אוהב שיכניס לחייכם המון אושר ושמחה.

צפו בראיון עם נעמה רולניק, יועצת אימוצים באגודה, ששודר היום בתוכנית "העולם הבוקר" (רשת, ערוץ 2).

שר החקלאות מאיים בהפסקת תקצוב סירוס ועיקור בעלי חיים משוטטים. האגודה דורשת תוכנית פעולה ארצית מסודרת ומתוקצבת

בעקבות הפרסומים על הצעותיו של שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל לצמצום התרבות בעלי חיים משוטטים, ביניהן בניית מכלאות והעברתם למדינה זרה, תוך ביטול התקציבים הקיימים המשמשים לניתוחי עיקור וסירוס שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה, חשוב לנו להבהיר כי את הבעיה הקשה של התרבות היתר ניתן לפתור רק באמצעות תוכנית פעולה ארצית יסודית ומקיפה וכי עצירת התקציבים רק תסלים את הבעיה ותביא להולדה של בעלי חיים רבים נוספים אשר יחיו חיי סבל וחרפה ברחובות.

מאז הקמתה לפני 87 שנים מתמודדת אגודת צער בעלי חיים בישראל עם בעיית התרבות היתר של כלבים וחתולים. בעלי חיים נטושים אלה סובלים מחיי סבל ברחוב ונתונים לסכנות רבות, ביניהן רעב, חולי, התייבשות, פציעות, תאונות, התעללות ועוד. לצערנו רוב בעלי החיים המשוטטים אינם מתים בשיבה טובה וחייהם מלאים בייסורים קשים. אנו מאמינים שמקומם לא ברחוב, אולם כיוון שאנו, בני האדם, בייתנו אותם, עלינו לשאת באחריות עליהם ולהתמודד באופן מעשי עם הפגיעה שנוצרה ביכולתם לשרוד.

כאשר מרבית הארגונים סוגרים את שעריהם בפני בעלי חיים אומללים אלה (ובכך אינם מותירים ברירה בקרב בעליהם הנוטשים אותם ברחוב) וכאשר מספר האנשים המעוניינים לאמץ בעל חיים בטל בשישים לעומת הכמויות הגדולות של בעלי החיים הנטושים בישראל, ברור כי צריך לעשות את כל המאמצים על מנת למנוע המלטות לא רצויות. הפתרון ההומאני המוסכם באופן גורף על כל העמותות והארגונים למען בעלי החיים בארץ ובמדינות מערביות רבות לצמצום מספר בעלי החיים המשוטטים והנטושים הוא ניתוחי עיקור וסירוס. במשך עשרות שנים פועלת אגודת צער בעלי חיים בישראל ללא לאות להעלאת מודעות הציבור לחשיבות עיקור וסירוס חיות מחמד ולמעלה משלושה עשורים אנו מוסרים לאימוץ בעלי חיים מעוקרים ומסורסים בלבד.

במכתב שהוציאה האגודה לשר אריאל נכתב כי התקציבים המיועדים ללכידה ולניתוחי עיקור וסירוס אינם עומדים בקנה אחד עם מספרם הגדול של בעלי החיים המשוטטים ועם קצב ההתרבות הטבעי שלהם ואינם יכולים לפתור את הבעיה הקשה. לכן יש להגדיל את התקציבים במסגרת תוכנית פעולה מסודרת ולא להקטינם או לבטלם. ביטול תקציבים אלה רק יחריף את הבעיה ויגרום להתרבות גדולה יותר של בעלי החיים. כמו כן, הקמת מכלאות נוספות תנציח את סבלם של בעלי החיים, שכן לא יהיה מי שיאמץ אותם וכך ייגזר עליהם גורל אכזר של איכות חיים ירודה ושנים ארוכות בכלוב.

מה ניתן לעשות? תוכנית פעולה ארצית מסודרת ומתוקצבת אשר תעניק פתרון אמיתי ויסודי לאורך זמן, במקום פעולות נקודתיות התלויות ברשויות המקומיות.

חקיקה ואכיפה – חקיקת חוקים אשר יחייבו ארגונים לעקר ולסרס חיות מחמד לפני העברתן לבית מאמץ (הצעת חוק בנושא זה ביוזמת האגודה נמצאת בכנסת) וחוקים אשר יחייבו בעלים של חיות מחמד לבצע ניתוחים אלה. לראייה, לפני כשלוש שנים נכנס לתוקפו חוק שיזמה האגודה, לפיו בעלים לכלבים שאינם מסורסים/מעוקרים ישלמו אגרה שנתית גבוהה יותר. במקביל יש לדאוג לתקצוב מערך מוסדר וכוח אדם אשר יאכוף חוקים אלה.

TNR – לכידה וביצוע עיקור וסירוס בקרב חתולים הנמנים על קבוצות האכלה מסודרות, תוך הקפדה על סביבה נקייה, דאגה לבריאותם, מתן טיפול רפואי בעת הצורך והמתת חסד לחתולים חולים.

חינוך – העלאת מודעות הציבור לנושא זה, כולל פתרונות מעשיים, וזאת באמצעות קמפיינים מתוקצבים ותוכניות חינוכיות במוסדות הלימוד.

על כלבה מיוחמת, תאונה מיותרת וארבעה לקחים חשובים. מכתב של מתנדבת באגודה

מאת ענבל לב, מתנדבת באגודת צער בעלי חיים בישראל

 

ביום שישי בצהריים, בעודי נוהגת בדרכי הביתה על הכביש המהיר והסואן היינריך היינה ביפו, הבחנתי בקבוצת אנשים ולידם שכבו שני כלבים. מאחר ועמדתי ברמזור ובעלי חיים זו האובססיה של חיי, שאלתי "מה קרה?". נאמר לי כי הם מנסים להשיג את המוקד העירוני ולדווח על שני הכלבים שנדרסו – שיצו זכר ונקבת בורדר קולי שכבר לא היתה בחיים. נראה כי הכלבה היתה מיוחמת והזכר שרדף אחריה עדיין היה דבוק לאחוריה. ידעתי שהמרחק ממקום התאונה לאגודה הוא פחות מחצי קילומטר, ולכן אספתי למכוניתי את השיצו על מנת להביאו במהירות למרפאה הווטרינרית ואת הכלבה השארתי שם להשגחתם. בעוד הווטרינרית בדקה את השיצו, חזרתי למקום עם מתנדב נוסף מהאגודה. קבוצת האנשים החלה להתפזר ואנחנו אספנו את הכלבה לשקית שחורה. כך היא הפכה מכלבה מדהימה ביופייה, ואני בטוחה שגם באופייה, לנבלה.

למרבה המזל, השיצו בן השנתיים לא נפגע ועל גופו נמצא שבב שהוביל לאנשים אשר היו בעליו אך מסרו אותו זה מכבר למישהו אחר המתגורר בצפון הארץ. למרות שהם מסרו את הכלב לאחרים, הם באו לאסוף אותו מהאגודה ואף דאגו לחסנו, מאחר ולא היה מחוסן כנדרש על פי חוק. להמלצה לסרס אותו הם סירבו, למרות שזו היתה הסיבה לרדיפתו אחר הכלבה המיוחמת, עניין שכמעט עלה לכלב בחייו. לצוות האגודה הם מסרו כי אין בכוונתם להחזיקו. גם על כלבת הבורדר קולי נמצא שבב. שמה היה מיה. היא היתה בת שלוש שנים, וגם במקרה שלה היא נמסרה לבעלים אחרים לפני כמה חודשים מבלי שהתבצעה העברת בעלות במרכז השבבים.

החלטתי לכתוב לבעלת השיצו מכתב, ובו כתבתי בין השאר: "אני פונה אל לבך הטוב. אם אין בכוונתך להחזיק בכלב, הביאי אותו חזרה לאגודה ואנו נדאג שיימצא לו בית טוב ואוהב. בית אחראי שמבין את חשיבות ביצוע הסירוס כאקט שמגן על הכלב. כלב זה לא חפץ. יש לו רגשות, הוא יודע להיות שמח ויודע להיות עצוב, הוא חווה אכזבות ואהבות, ואחרי כל מה שהשיצו שלך כבר עבר בחייו, מגיע לו בית חם ואוהב שיחזיק בו עד סוף חייו". לשמחתי המכתב אכן נגע ללבה ובשיחת טלפון בעלי השיצו סיפרו כי החליטו בסופו של דבר להחזיק בכלב ולסרס אותו.

מהסיפור העצוב הזה עולות ארבע נקודות חשובות:
עיקור וסירוס: אם שני הכלבים היו מעוקרים ומסורסים סביר להניח כי המקרה הטרגי הזה היה נמנע, שכן הזכר לא היה רודף אחר הנקבה המיוחמת.
העברת בעלות במרכז השבבים: אנשים רבים אינם מעדכנים את פרטיהם במרכז השבבים (טלפון חדש או מעבר דירה) או אינם מבצעים העברת בעלות במקרה שהעבירו לאחרים את הכלב הרשום על שמם. לכן לא פעם אנו מבצעים עבודת בלשות של ממש על מנת לאתר בעלים של כלב אובד המגיע אלינו.
גידול חיית המחמד בבית אחד כל חייה: מניסיוננו אנו יודעים שמרבית הכלבים והחתולים לא מסיימים את חייהם באותו הבית אליו הועברו כגורים ורבים מהם אף עוברים כמה וכמה בתים במהלך חייהם. כמעט מיותר לציין כי למעברים האלה השפעה גדולה ולא חיובית על בעלי החיים. החברה האנושית מוותרת בקלות בלתי נתפשת על החבר הכי נאמן שלה, וכל סיבה היא סיבה מספקת כדי להעביר את הכלב/חתול למישהו או למקום אחר. אוסיף ואומר שלדעתי האחריות לעקר או לסרס את הכלב/חתול היא של הבעלים הראשונים, וביצוע הניתוח יקל על הטיפול בחיה גם אם מצאה בית אחר ויאפשר לה חיים בטוחים יותר.
אחריות: מעבר לעדכון מרכז השבבים ולביצוע ניתוחי עיקור וסירוס, עלינו, בעלי חיות המחמד, להיות אחראיים לביטחונם ולשלומם. יותר מדי כלבים וחתולים הולכים לאיבוד ואני מבינה היטב את הכאב של הבעלים, אולם סבלם של החתולים והכלבים האובדים בלתי ניתן לתיאור. לכן חשוב לדאוג לסביבה בטוחה, כזו שלא תשאיר לחתול סקרן פרצה לברוח ממנה, וכאשר יוצאים לטיול עם הכלבים חובה עלינו ללכת עם רצועה כפי שדורש החוק ולשחרר אותם רק במקומות מגודרים ומותרים.

ואחרי כל הדברים האלה, נתתי חיבוק גדול לדבש, בלה ופינדוס והתחייבתי שכל זמן שזה תלוי בי הם איתי, באש ובמים.

אושר בקריאה טרומית: כלבים וחתולים יימסרו לאימוץ על ידי ארגונים למען בעלי חיים, כלביות עירוניות ומתקנים מוגנים רק לאחר עיקור או סירוס

הצעת חוק ביוזמת האגודה, לפיה ארגונים למען בעלי חיים, כלביות עירוניות ומתקנים מוגנים יוכלו למסור לאימוץ כלבים או חתולים רק לאחר שעברו ניתוח עיקור או סירוס, אושרה בקריאה טרומית במליאת הכנסת.

מטרת החוק היא למנוע את סבלם של החתולים והכלבים באמצעות צמצום המלטות לא רצויות של גורים, אשר באין דורש ננטשים באכזריות, מושלכים לרחוב או מומתים. ניתוחי העיקור והסירוס, שהנם הדרך ההומאנית ביותר לפתרון הבעיה, יצמצמו את ההתרבות הבלתי מבוקרת של החתולים והכלבים ויביאו להסדרתם של אימוצים בארגונים שונים באופן אחראי יותר מכפי שנעשה כיום.

אנו רוצים להודות לחבר הכנסת איתן כבל שמשתף עמנו פעולה שנים ארוכות בקידום חקיקה בנושא רווחת בעלי חיים על הובלת הצעת החוק.

ארגונים וכלביות ימסרו לאימוץ כלבים וחתולים רק לאחר שעברו עיקור או סירוס, וזאת במטרה לצמצם את מספר ההמלטות הלא רצויות ואת סבלם של בעלי חיים המתקשים למצוא בתים מאמצים

תביטו על התמונות ותראו את הסבל בעיניים. המלטות לא רצויות של גורי כלבים וחתולים במספרים אדירים הן חלק בלתי נפרד מהמציאות הקשה עמה אנו, כמו גם ארגונים אחרים הפועלים לרווחת בעלי החיים, מתמודדים מדי יום. גורים אלה מופרדים לא פעם מאמם בגיל צעיר מדי, ננטשים באכזריות, מושלכים לפחי זבל או נזרקים לרחוב בקופסת קרטון ללא סיכוי אמיתי לשרוד. כאשר מרבית הארגונים סוגרים את שעריהם בפני בעלי חיים אומללים אלה וכאשר מספר האנשים המעוניינים לאמץ בעל חיים בטל בשישים לעומת הכמויות הגדולות של בעלי החיים הנטושים בישראל, ברור כי צריך לעשות את כל המאמצים על מנת למנוע המלטות לא רצויות, והדרך המוסכמת וההומאנית ביותר לעשות זאת הנה באמצעות עידוד ניתוחי עיקור וסירוס.

אגודת צער בעלי חיים בישראל פועלת שנים רבות במישור הפרלמנטרי במטרה ליזום חוקים לרווחתם של בעלי החיים. בשנה שעברה עבר חוק ביוזמת האגודה, לפיו על בעלים של כלבים לא מסורסים או מעוקרים לשלם אגרה שנתית גבוהה יותר, וזאת במטרה לעודד אותם לעקר או לסרס את כלביהם.

כעת מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה ביוזמת האגודה, אשר פנתה לכמה חסרי כנסת שהביעו עניין לקדמה – הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – חובת עיקור או סירוס של כלבים וחתולים), התשע"ג-2013. לפי ההצעה, ארגונים למען בעלי חיים, כלביות עירוניות ומתקנים מוגנים יוכלו למסור לאימוץ כלב או חתול רק לאחר שעבר ניתוח עיקור או סירוס. ההצעה אף מפרטת את פרק הזמן הנדרש לביצוע הניתוח מרגע הבקשה לאמץ את בעל החיים, באילו מקרים ניתן לעכב את ביצוע הניתוח (מצב רפואי, נקבה המניקה גורים או גור צעיר מדי) ואת הסכומים הניתנים לגבייה עבור הניתוחים. כמו כן מעניקה ההצעה למדינה את הרשות להפסיק לתקצב גופים שהפרו את החוק. אנו מאמינים כי חוק זה ייטיב עם בעלי החיים, יביא לביצוע אימוצים בצורה אחראית, יצמצם את מספר ההמלטות הלא רצויות ואת כמות ההמתות ויסייע ליצירת מדיניות אחידה בנושא זה בכל העמותות, הכלביות ומתקני ההסגר.

חשיבות העיקור והסירוס של חיות מחמד הוא אחד הדברים המוסכמים על כל העמותות הפועלות לרווחת בעלי חיים, אולם מסתבר כי לא כולן עומדות מאחורי המסרים שהן עצמן מפיצות, ולצערנו לא פעם מגיעים אלינו כלבים וחתולים שאומצו באגודות ובכלביות אחרות כשהם לא מסורסים ומעוקרים. רק לפני שבועיים הגיע אלינו כלב בן למעלה משישה חודשים אשר אומץ מאחת העמותות כשהוא אינו מסורס, וחמור מכך – כשהוא אינו נושא על גופו שבב כפי שמורה החוק בישראל. מקרה זה הוא דוגמה אחת מיני רבות למסירת בעל חיים לאימוץ בצורה לא אחראית על ידי גופים שאמורים לפעול באופן מקצועי ובהתאם לחוק. ניסיוננו העשיר והעובדה כי אנו הארגון היחיד ששעריו תמיד פתוחים בפני כל בעל חיים הזקוק למקלט ולהגנה, מלמדים כי לעתים הרצון למצוא בתים מאמצים מביא לפשרה בתהליך האימוץ, ומי שמשלם את המחיר הם בעלי החיים עצמם אשר באין דורש מועברים מיד ליד כאילו היו חפצים.

על פי המדיניות הנהוגה באגודה כבר למעלה מ-25 שנים, כלבים וחתולים נמסרים לאימוץ רק לאחר שעברו ניתוח עיקור או סירוס, ואנו תקווה כי בעקבות הצעת החוק החדשה כל הגופים והרשויות בישראל ישכילו סוף סוף ליישר קו עם האופן המקובל בנושא האימוץ בכל המדינות המתקדמות.

אגודת צער בעלי חיים בישראל, אשר תמשיך ליזום חוקים לטובת בעלי החיים, קוראת לכל הארגונים והכלביות לאמץ את תהליך האימוץ האחראי הנהוג אצלה, הכולל מילוי שאלון, שיחה ארוכה עם יועץ אימוץ המתאים את בעל החיים למאמץ, בדיקה וטרינרית ומסירת בעל החיים כשהוא מסורס/מעוקרת, מחוסן, וכאשר מדובר בכלב – משובב. הוצאת בעל חיים בריא ובהתאם לחוק, תוך בדיקת המאמצים ומידת התאמתם לגדלו היא הדרך הנכונה לאימוץ נכון, שבו המאמצים יגדלו את בעל החיים כל ימי חייו.

כלביות רשותיות, מתקנים מוגנים וארגונים ימסרו לאימוץ כלבים וחתולים רק לאחר שעברו ניתוח עיקור או סירוס

הצעת חוק חדשה ביוזמת אגודת צער בעלי חיים בישראל מבקשת לחייב כלביות רשותיות, מתקנים מוגנים וארגונים לבעלי חיים לעקר ולסרס כלבים וחתולים הנמסרים לאימוץ. הצעת החוק, שהוגשה בשיתוף עם עמותת תנו לחיות לחיות זכתה לתמיכה ולקידום של חברי הכנסת איתן כבל (עבודה), דוד צור (התנועה), דב חנין (חד"ש) וניצן הורוביץ (מרצ).

מאז הקמתה לפני 85 שנה מתמודדת אגודת צער בעלי חיים בישראל עם בעיית התרבות היתר של כלבים וחתולים, וכבר למעלה משלושה עשורים אנו מוציאים בעלי חיים לאימוץ רק לאחר שעברו עיקור או סירוס. לפני כמה חודשים נכנס לתוקפו חוק שיזמה האגודה, לפיו בעלים לכלבים שאינם מסורסים/מעוקרים ישלמו אגרה שנתית גבוהה יותר, והצעת החוק הנוכחית היא צעד נוסף במאמצינו לקידום רווחת בעלי החיים בישראל.

מדינת ישראל מתמודדת עם תופעה נרחבת וכאובה של כלבים וחתולים נטושים, עזובים ומשוטטים. על פי הערכות, מדי שנה ננטשים בישראל למעלה ממאה אלף כלבים ואילו ברחובות חיים למעלה משני מיליון חתולים חסרי בית; רובם מוצאים את מותם בסבל רב ממחלות, מרעב, מהתייבשות, מהתעללויות, מתאונות או בהמתת חסד, חלקם מגיע לבתי מחסה כאשר סיכוייהם למצוא בתים מאמצים אינם גבוהים מאחר ומספר המאמצים נמוך בהרבה ממספר חיות המחמד הנטושות. בקרב ארגוני בעלי החיים קיימת הסכמה גורפת כי הפתרון ההומאני לצמצום תופעת התרבות היתר של כלבים וחתולים הנו ניתוחי עיקור וסירוס. ניתוחים פשוטים אלה, המקובלים בכל המדינות המתקדמות, אף מונעים מחלות שונות מבעלי החיים העוברים אותם.

למרבה הצער, לא כל הגופים המורשים למסור בעלי חיים לאימוץ מקפידים על ביצוע ניתוחים אלה לפני מסירת בעל החיים. חלקם גובים תשלום עבור הניתוח וסומכים על המאמצים לבצע אותו בשלב מאוחר יותר, אולם אין באפשרותם לאכוף זאת. על פי מחקרים, ניתן לבצע את ניתוחי העיקור והסירוס כבר מגיל חודשיים, הגיל בו נגמל בעל החיים מחלב אמו. מאחר ובעל חיים אינו נמסר לאימוץ כל עוד הוא יונק, אין כל מניעה לבצע את הניתוח בטרם מסירתו.

כאמור, הצעת החוק באה במטרה לצמצם את ההתרבות הבלתי מבוקרת של כלבים וחתולים ולמנוע צער וסבל מרבבות בעלי חיים אשר אין להם דורש. ההצעה אף מפרטת מקרים יוצאי דופן בהם ניתן לדחות את ניתוחי העיקור סירוס כאשר הבעלים מחויבים על פי החוק לבצע את הניתוחים במועד מאוחר יותר (מצב בריאותי שאינו מאפשר ניתוח, נקבה המניקה גורים, גור יונק), ומאפשרת לרשויות מקומיות לגבות אגרה על הניתוח מאדם המאמץ כלב או חתול ממתקן רשותי.

לדברי ח"כ איתן כבל: "זהו צעד נוסף במלחמה ההומאנית שלנו בתופעות המזעזעות של המתת כלבים והתעללות בהם. מטרתנו לצמצם למינימום את התופעות הללו וכדי שזה יקרה כל אוהבי בעלי החיים צריכים להירתם". על פי ח"כ דוד צור: "כאוהב בעלי חיים מושבע, אני מזועזע ממספר הכלבים הנטושים המומתים כל שנה מאחר ואין להם דורש. הצעת החוק שהנחתי יחד עם ח"כ איתן כבל ואחרים, אמורה לשים קץ לתופעה עצובה זו של ריבוי בלתי מבוקר של כלבים".

הישג גדול: בעלים לכלבים שאינם מסורסים או מעוקרים ישלמו אגרה גבוהה יותר, וזאת במטרה לעודד ניתוחי עיקור וסירוס ולהקטין את מספר ההמלטות הלא רצויות ואת סבלם של כלבים נטושים

אגודת צער בעלי חיים בישראל רשמה היום הישג גדול למען הכלבים בארץ, כאשר הצעת החוק שהוגשה ביוזמתה, לפיה בעלים לכלבים שאינם מסורסים או מעוקרים ישלמו אגרת חידוש רישיון גבוהה יותר, עברה היום ברוב קולות במליאת הכנסת לאחר קריאה שנייה ושלישית. את הצעת החוק קידמו ח"כ איתן כבל (יו"ר השדולה להגנה על בעלי חיים בכנסת) וחברי הכנסת פאינה קירשנבאום, ניצן הורוביץ ודב חנין.

מטרת החוק הנה לעודד את הציבור לבצע ניתוחי עיקור לכלבות וסירוס לכלבים, ובכך למנוע המלטות של עשרות אלפי כלבים מדי שנה, אשר לא מוצאים בית ונידונים לחיי סבל ברחוב, לשהייה ארוכה במכלאות או להמתת חסד. משמעותו – בעלים לכלבים שאינם מסורסים או מעוקרים ישלמו בכל שנה אגרת חידוש רישיון הגבוהה ב-300 ₪ מהאגרה שמשלמים בעלים לכלבים שעברו ניתוחים אלו. עוד נקבע, כי לשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות הסמכות לפטור מתשלום זה בעלים לכלבים אשר גילם או מצבם הבריאותי אינם מאפשרים את ביצוע הניתוח, וכן כלבים גזעיים הרשומים בעמותות מוכרות.

הצעת חוק ביוזמת האגודה, לפיה בעלים לכלבים שאינם מסורסים או מעוקרים ישלמו אגרת חידוש רישיון גבוהה יותר, תעלה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת

אגודת צער בעלי חיים בישראל רשמה היום הישג גדול למען הכלבים בארץ, כאשר הצעת החוק ביוזמתה להסדרת פיקוח על כלבים, לפיה בעלים לכלבים שאינם מסורסים או מעוקרים ישלמו אגרת חידוש רישיון גבוהה יותר, תעלה בקרוב לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

החוק שיזמה האגודה, בשיתוף פעולה עם ח"כ איתן כבל (יו"ר השדולה להגנה על בעלי חיים בכנסת) וחברי הכנסת פאינה קירשנבאום, ניצן הורוביץ ודב חנין, הועלה היום לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, לאחר שעבר בקריאה הראשונה. בוועדה הוחלט כי הפער בגובה תשלום האגרה בין כלב שאינו מעוקר או מסורס לכלב שעבר ניתוח זה יעמוד על 300 ₪. כך יעודד החוק את בעלי הכלבים לעקר ולסרס את כלביהם וכך יימנעו המלטות של אלפי כלבים שלא מוצאים בית מדי שנה ונידונים לחיי סבל ברחוב או לשהייה ארוכה במכלאות. אנו מקווים כי בשבועות הקרובים יובא החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת וייכנס במהירות לתוקף.

במקביל ממשיכה האגודה במבצע העיקורים והסירוסים לכלבים ולחתולים המוצעים במחירים מסובסדים. המבצע, שהחל בחודש אפריל יימשך עד סוף חודש מאי, וזאת הודות לתרומה שהתקבלה באגודה לנושא זה.

לקביעת תור לעיקור או סירוס במרפאת האגודה בתל אביב או במרפאת אגודת צער בעלי חיים השרון במושב בני ציון, אנא התקשרו: 4553*.