סקירה של הצעות החוק מטעם חברי הכנסת בכנסת ה-17 למען זכויות בעלי חיים ורווחתם

הכנסת ה-17 האירה פנים לפעילים למען בעלי החיים. חברי כנסת רבים נרתמו למאבקים שונים, כשגולת הכותרת היתה המאבק למען סבסוד עיקור וסירוס כלבים וחתולים שהתקבל בחקיקה והפך להסכם בין משרדי האוצר והחקלאות. הצעות חוק רבות, שלא הצליחו להפוך לדבר חקיקה בכנסת הקודמת, חוזרות כעת אל המליאה, ובנוסף מספר חברי כנסת הגישו הצעות חוק חשובות לרווחת בעלי החיים. עו"ד עידן אבוהב מביא לעיונכם כמה מההצעות החשובות שהוא מתכוון לקדם מטעם האגודה. לדבריו, "חשוב לומר, כי למרות שיש עוד הרבה מה לעשות בעניין, ישראל נחשבת למדינה מתקדמת מבחינת זכויות בעלי החיים. חברי כנסת רבים משתפים עמנו פעולה, ואפילו ילדיהם לוחצים עליהם לא פעם לתמוך בהצעות למען בעלי חיים".

איתן כבל (מניעת העבדת סוסים וחמורים)
ברחובות ערי ישראל נראים תדיר סוסים אומללים ורזים, הסוחבים עגלות, לעתים עמוסות לעייפה, בין טורי המכוניות. חלקם הגדול סובל מפציעות קשות, אלימות ורעב. הם נמצאים במתח הנובע מהליכה מאומצת בין מכוניות מרעישות שמאיצות לידם ורובם המוחלט לא שייך לזן שנועד לעבודה מאומצת. פשוט סתם סוסים שנקנו על ידי האדם הלא נכון.
מזכ"ל העבודה, ח"כ איתן כבל, הגיש הצעת חוק מצוינת, שנועדה להפסיק את המצב המתואר לעיל באמצעות איסור מוחלט, שהסנקציה על הפרתו היא קנס כספי גבוה. אנחנו גורסים שיש לשקול לבצע החרמה של הסוס והעגלה, שכן חלק גדול מהעגלונים לא יוכל לעמוד בקנס. חקיקת בע"ח צריכה להתקיים גם בצד התחשבות בבני האדם שמוגבלים על ידה ועל כן אנו נפעל לשכנע לשינוי הסנקציה.

גדעון סער (קוסמטיקה)
הצעת החוק של שר החינוך גדעון סער עברה קריאה טרומית בלבד ועל כן יש צורך להתחיל ולקדם אותה מההתחלה. מדובר בהצעת חוק מצוינת, שמטילה איסור על ייבוא מוצרי קוסמטיקה שאינם לצורכי בריאות וחומרי ניקוי שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי חיים. הצעה זו תציב את ישראל בקו הראשון של מדינות שבתי המחוקקים שלהן החליטו למנוע סחר במוצרי קוסמטיקה, מתוך הבנה שאין טעם מוסרי או מדעי בהמשך ניסויים על בעלי חיים לצורך ייצור מוצרים לנוי בלבד.
כאמור, את הצעת החוק חדשה יש לקדם מחדש. לדברי עו"ד עידן אבוהב, "כרגע אנחנו מנסים למצוא ח"כ שיאמץ את ההצעה או לגייס את משרד התמ"ת לעניין. לא יהיה קל להעביר אותה מאחר ויש לה לא מעט השלכות, אבל אנו מאמינים כי הניסיון המשפטי העולמי בנושא והחקיקה הקיימת יסייעו לנו לבסס הצלחה בתחום".

מניעת סחר בפרוות
בעקבות תחקיר חדשות ערוץ 10 בשיתוף האגודה, הסתבר כי בישראל נמכרים פרטי לבוש המכילים פרוות בעלי חיים מבלי שהדבר מצוין על התווית. נהפוך הוא, התחקיר הראה כי תוויות הפריטים מציינים כי מדובר בפרווה סינתטית לחלוטין.
הכתבה עוררה הדים רבים ועם שידורה פנה אלינו שר החקלאות באמצעות הדוברת שלו, טלי כרמי, וביקש שנכין הצעת חוק שתמנע את המשך המצב המתואר לעיל. לשמחתנו על העגלה כבר "קפצו" חברי כנסת נוספים והגישו הצעות מטעמם. אנו מקווים שכבוד השר שמחון יקדם את ההצעות בוועדת שרים לענייני חקיקה.
הצעות החוק הללו הן מהפכניות ומשום כך גם יהיו קשיים רבים בתהליך החקיקה. כיום אפשר לראות ניצני התנגדות ברחבי העולם, אך למעשה זוהי תעשייה אדירה המתקיימת בכל העולם המערבי לצד מדינות המזרח הרחוק. מכאן נובע כי ישראל יכולה להיות אור לגויים ולהוביל את המאבק.

רונית תירוש
ח"כ תירוש היא ידידה אמיצה של בעלי החיים בכנסת. בכנסת הקודמת היא העבירה יחד עם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, את החוק שעוסק בעיקורים וסירוסים. הצעת החוק נועדה לאסור ייבוא פרוות מהמזרח הרחוק בשל העובדה שבמדינות אלו קיימת תעשיה גדולה של פרוות כלבים וחתולים שנחשבות לזולות יותר מפרוות סינתטיות.
יתרונה של הצעת החוק הוא בכך שהיא מתוחכמת מאוד ואינה מתעמתת עם תעשיית הפרוות בכלל, אלא נוגעת רק בתחום צר של התעשייה שדומה שקיים קונצנזוס ציבורי לגביו – פרוות כלבים וחתולים. הצעת החוק מציעה להטיל ענישה פלילית על מי שיימצא מפר את החוק. יחד עם זאת, האם יבוא של פרוות אחרות ממדינות המערב הוא ראוי? האם כדאי לוותר על המאבק בייבוא זה? עלינו לזכור כי יצואני המזרח יכולים לזייף תגיות ולהעביר את הסחורה דרך מדינה שלישית ובכך להעלים את עצם ייבוא הפרווה מהמזרח. הצעת החוק זקוקה לתוספת בצורה של אמצעי למניעת זיופי מקור הייבוא.

ניצן הורוביץ ואילן גילאון
ח"כ הורוביץ וגלאון הם שחקנים חדשים בתחום זכויות בעלי החיים. הצעת החוק שלהם היא רחבה יותר ומתייחסת לאיסור מוחלט על ייבוא או סחר בפרוות במדינת ישראל בכלל. ההצעה מתייחסת גם למי שעושה שימוש בפרווה מלאכותית ומחייב אותו להחזיק אישור לגבי כל קו פריטים הכולל פרווה סינטטית. ההצעה מטילה סנקציה פלילית על מי שמפר את האיסור, לרבות החרמת הפרוות מבית העסק.
הורוביץ וגילאון אינם אדישים לגבי הצורך במחקר ועל כן הם כוללים את היכולת להעניק אישור לעיסוק בפרוות לאנשי מחקר. כמו כן האיסור על סחר בפרוות אינו מתייחס לפרוות שהופקו מבעל חיים שבשרו שימש למאכל. גם הצעת חוק זאת מכילה סנקציה פלילית ואף מציעה להחרים פרוות שיתפסו בישראל.

דב חנין
הצעת החוק של ח"כ חנין אוסרת על ייבוא פרוות חיות מחמד, לרבות כלבים, חתולים, חמוסים, ארנבות, שפנים ושרקנים וכן איסור לסחור ואיסור לפרסם דבר מכירה כזה. הצעת החוק היא בעלת תחולה אקס טריטוריאלית, כלומר היא מטילה אחריות על כל אזרח ישראלי גם מחוץ לישראל. הצעת החוק מעניקה גם את האפשרות להטיל סנקציה פלילית כנגד מי שיפר את החוק ומעניקה לארגוני בעלי החיים את היכולת להגיש כתב אישום פלילי במקרה שהרשויות יחדלו מלפעול לצד סנקציה פלילית.

כלובי סוללה
למרות התמיכה הרבה בבעלי חיים, ישנה סוגיה כואבת שכנסת ישראל עדיין לא מוצאת לנכון לטפל בה והיא כלובי הסוללה, אשר אינם מותירים לתרנגולות כל מרחב תנועה, מונעים מהן גירוי סביבתי, גורמים לכאבים ולפציעות ואינם מאפשרים להן לבטא התנהגויות טבעיות כגון פרישת כנפיים, התפלשות בחול ונבירה באדמה.
לאחר לחץ מצד ארגוני בעלי החיים הוחלט באיחוד האירופי לחייב (החל מ-2012) הכנסת מספר שיפורים לרווחה בכלובי הסוללה הסטנדרטיים, הכוללים הגדלה של שטח הכלוב והעשרה סביבתית שלו. בשווייץ, גרמניה ואוסטריה הוחלט לאסור על הגידול של תרנגולות בכלובים כליל.
באגודת צער בעלי חיים בישראל מקווים שהמחוקקים יישמו את חוקי האיחוד האירופי ובמקום לעודד את כלובי הסוללה יאסרו מכירת ביצים ש"יוצרו" בכלובי סוללה.

בעקבות הגעתה לאגודה של כלבה שנקשרה באכזריות ללא מזון ומים במשך ימים, אנו מביאים הערות חשובות לגבי אופן קשירת בעלי חיים בצורה הולמת

חג הפסח עבר בנעימים על תושבי אחת השכונות בבת ים. את השקט והרוגע קטעו יללות קורעות לב של כלבה שהושארה במרפסת קטנטנה על ידי בעליה שיצאו לחופשה משפחתית. שכנים טובי לב, שלא יכלו לסבול את בכי הכלבה, זימנו את המשטרה, שפרצה לדירה ומצאה אמסטפית מעורבת בת שנתיים, שננטשה על ידי בעליה חסרי הלב ללא מים ואוכל, כשהיא קשורה לחבל באורך חצי מטר במרפסת. הכלבה הועברה לאגודת צער בעלי חיים בישראל וזכתה לשם מופלטה.

התופעה המזעזעת של הזנחת כלבים בישראל מתעצמת וגדלה, בעיקר סמוך לחגים ובמהלכם כשמשפחות רבות יוצאות לחופשה. אך גם בימי חול מתקבלות קריאות על כלבים הקשורים בתנאים מחפירים. כלב הקשור במקום אחד במשך שעות, ימים, חודשים ולפעמים במשך שנים, סובל מנזק פסיכולוגי אדיר, הופך להיות נירוטי, עצוב וחרד. בנוסף, הוא הופך לטריטוריאלי וכל התקרבות אליו מהווה איום הגורר תגובה אגרסיבית. הרצועה, שבמקרים רבים אינה מותאמת לכלב, פוצעת את צווארו, גורמת לפצעים ולעתים אף נדבקת לצוואר בגלל זיהום והפרשות. חיה קשורה חשופה יותר לעקיצות חרקים והיא מהווה מטרה להתעללות של בני אדם ועלולה להיות מותקפת על ידי חיות אחרות ללא יכולת להתגונן.

כלבים קשורים סובלים לעתים קרובות מתזונה לא סדירה וממחסור במים (למשל קערות הפוכות או מים לא נקיים שלא הוחלפו זמן רב). גם תנאי מזג האוויר בארץ לא עושים חסד עם הכלבים הקשורים, שנאלצים להתמודד עם טמפרטורות גבוהות ומחסור בצל כהגנה מפני השמש..בנוסף לאלה, לרוב כלבים אלה אינם זוכים לחיבה או לקשר אנושי להם הם זקוקים, כמו גם למפגשים בלתי אמצעיים עם הטבע ועם כלבים נוספים.

בישראל אין חוק להחזקת בעלי חיים ובפרט כלבים המפרט את התנאים לקשירתם. באופן כללי אנו לא ממליצים לקשור כלבים בכלל. במידה וקושרים, רצוי שהכלב יוחזק כך שתמנע מצוקה הנובעת מבידודו ושטח המחייה שלו ינוקה מהפרשות גוף, מפסולת ומלכלוך. חשוב להקפיד על מצע שאינו גורם נזק לרגליו או פוגע בבריאותו, ושהכלב לא ייחשף לטמפרטורות קיצוניות, שיהיה לו מחסה מפני שמש, רוח וגשם ושהוא יהיה מוגן מפני נזקים שמקורם בתופעות אקלימיות רגילות. יש להקפיד על מזון סדיר ועל מים נקיים בכלים יציבים.

כלב לא יוחזק כשהוא קשור למשך יותר מ-5 שעות ביממה, אלא אם כן מדובר בצורת הקשירה הבאה שבאמצעותה לכלב תהיה אפשרות לנוע ולנקות את עצמו באופן עצמאי: קצה הרצועה הרחוק מהכלב יהיה מחובר לטבעת מתכת המושחלת על חוט תיל או שרשרת מתוחה, כך שהטבעת תוכל להחליק בקלות לאורך החוט. על החוט או השרשרת להיות באורך 10 מטרים לפחות ורצועת הכלב באורך 5 מטרים לפחות, כך שהשטח העומד לרשות הכלב הוא לפחות 20 מטרים רבועים. כמו כן יש להקפיד כי באזור זה לא יהיו חפצים בהם יכולה הרצועה להסתבך. הקולר שלצוואר הכלב צריך להיות נוח ומותאם לגודלו – קצת רפוי ואינו חונק, ויש להימנע משימוש בשרשרת חנק. והכי חשוב – הבעלים לא יפקיר בעל החיים ולא ינטוש אותו.

מופלטה התגלתה ככלבה מדהימה וטובת לב, שמסתדרת היטב עם ילדים. כעת היא מחפשת בית חם שיידע לטפל בה באופן לו היא ראויה. המעוניינים לאמצה מוזמנים להגיע אלינו או להתקשר: 4553*.

משרדי החקלאות והאוצר הגיעו להסכמה בנוגע לתקצוב עיקורים וסירוסים

יממה לפני הבחירות נחתם הסכם מהפכני בין משרד האוצר ומשרד החקלאות, אותו קידמה אגודת צער בעלי חיים ישראל. ההסכם החדש יחליף את החוק המתייחס לחובת המדינה לסבסד עיקור וסירוס כלבים וחתולים. על פי ההסכם הוקצבו שני מיליון ₪ בכל שנה לפרויקט האמור, וכתוצאה מכך הוסר האיום לביטול התקצוב לפחות ל-3 השנים הבאות בשל חוק ההסדרים החדש.

בשנה שעברה נתקבל בכנסת סעיף תיקון מהפכני לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), שחייב את המדינה לקחת אחריות על עיקור וסירוס כלבים וחתולים וכך לצמצם התרבות בעלי חיים משוטטים לא רצויים. התיקון לחוק כלל גם סעיף תקציבי שפירושו היה שמשרד האוצר יהיה מחויב לממן את הפעילות בהיקף של מיליוני שקלים בכל שנה.

ההדים שיצרה הצעת החוק היו אדירים; ראשונים שמחו האגודות הפועלות לרווחת בעלי החיים, שידעו כי רק חוק כזה שיבוצע בתבונה יביא לבסוף לצמצום כמויות ההמלטות ההמוניות, שתוצאתן היא אלפי גורים שאין להם בית ודינם מוות. אל השמחה הצטרפו כל אוהבי בעלי החיים, שהיו מודעים לסבל העובר על כלבים וחתולים שאין וגם לא ימצא להם בית.

אולם דומה כי מוקדם היה לשמוח, שכן חוק ההסדרים החדש ניסה לבטל את הקצאת הכספים לצורך עיקורים והסירוסים, כלומר החוק החדש היה מתרוקן מתוכן. באגודת צער בעלי חיים בישראל השקיעו עבודה רבה ומאמצים גדולים כדי להעביר את התיקון לחוק צער בעלי חיים ובעקבות חוק ההסדרים עמדו ההישגים לרדת לטמיון.

לדברי עו"ד עידן אבוהב, המייצג את האגודה, "כל עוד לא דובר על הליכה לבחירות יכולתי לבנות אסטרטגיה שנועדה לבלום את צעדי האוצר.היו לנו סיכומים עם מספר חברי כנסת שהעניין קרוב לליבם. לגבי הכשלת המהלך, הערכנו שיהיה לנו רוב בוועדת הכספים ובוועדת החינוך כדי להציל את הסעיף. אולם עם היוודע דבר ההליכה לבחירות, יחד עם התבררות המצב הפיננסי החדש במדינה, הבנתי כי ממשלה חדשה תהיה נחושה להעביר תקציב במהירות כדי לשדר יציבות לשווקים, והערכנו שהבטחות שניתנו לנו לא ימולאו מחוסר ברירה ומאימת המשמעת הקואליציונית".

מרגע זה החל עו"ד אבוהב לפעול בנחישות על מנת לגבש הסכם בין משרד החקלאות ומשרד האוצר. "ידעתי שכרגע יושבים בהנהלת משרד החקלאות אנשים שנושא בעלי החיים חשוב להם מאוד – השר שמחון והדוברת טלי כרמי, מנכ"ל המשרד יעל שלתיאלי, כלכלן המשרד מר הרצל אבידור וכן היועמ"ש עו"ד אפרת אביאני. גם מהצד השני של המתרס אצל 'נערי האוצר' אייל אפשטיין ודניאלה גרא גילינו אהבה לבעלי חיים והבנה לבעיית העיקורים והסירוסים. הייתי חייב לנצל את המוכנות וההבנה של כל הצדדים כדי להביא לכך שיחתם הסכם מול האוצר".

ואכן הצדדים נרתמו למלאכה מתוך הבנה אמיתית כי הבעיה חייבת מימון וההסכם שנולד נחתם למשך 3 שנים. "אנחנו מקווים כי בשטח נראה יותר ויותר עיקורים וסירוסים ובעתיד לא נצטרך לקלוט כמויות אדירות של בעלי חיים משוטטים ולא רצויים", סיכם עו"ד אבוהב את ההסכמה שהושגה.

השבוע עבר החוק, שבמסגרתו יועברו 4.5 מיליון ₪ עבור פתרון בעיית בעלי החיים המשוטטים והפחתת הסבל שלהם, בין השאר באמצעות ניתוחי עיקור וסירוס

הצעת החוק לצמצום התרבות בעלי החיים המשוטטים של חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש עברה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ברוב של 31 ח"כ וללא מתנגדים. לפי החוק החדש יקבל משרד החקלאות תוספת תקציב שנתית של 4.5 מיליון שקלים, שיועברו להתמודדות עם בעלי החיים המשוטטים, בין היתר לניתוחי עיקור וסירוס. מטרות החוק הן: צמצום כמות בעלי חיים משוטטים שבאים לעולם ואין להם דורש, צמצום כמות בעלי החיים המומתים כל שנה בישראל והפחתת הסבל הנגרם לבעלי חיים המשוטטים, שרבים מהם מתים מרעב, צמא, מחלות, התעללות או תאונות דרכים. חוק מהפכני וחשוב זה מציב אותנו לצד מדינות המערב המתקדמות בכל הקשור להתרבות בעלי החיים המשוטטים.

ההצעה עברה הליכי חקיקה ארוכים ומפותלים והסתייגויות רבות, ובדרך קמו לה מתנגדים רבים שסיכנו אותה. אגודת צער בעלי חיים בישראל בסיועו של עו"ד עידן אבוהב נלחמה לכל אורך הדרך כדי לשמר רוב בכל ההצבעות במליאה ובוועדת החינוך. ביום ההצבעה גויסו עובדים ומתנדבים רבים מהאגודה, אשר חיים יום יום את סבלם של בעלי החיים שאין להם בית, ושכנעו את חברי הכנסת לתמוך בחוק ולהקטין את סבלם של בעלי החיים. אין ספק שאהבת בעלי חיים והדאגה הכנה לרווחתם, כפי שהשתקפה מעיניהם ומדבריהם של פעילי האגודה, הביאה לכך שחברי כנסת רבים השתכנעו לתמוך בחוק.

על פי הערכות, בכל שנה ננטשים בישראל כמאה אלף כלבים (חלקם מובאים לעמותות השונות וחלקם ננטשים ברחוב). בנוסף להם חיים ברחוב למעלה משני מיליון חתולים המתרבים בצורה לא מבוקרת. לצערנו, מספר האנשים המאמצים בכל שנה חיות מחמד אלה קטן בהרבה ממספר בעלי החיים הנטושים וחסרי הבית, והתוצאות הן התפוצצות אוכלוסין במכלאות וחיים מלאי סבל לבעלי החיים ברחוב, שבדרך כלל מסתיימים במוות המלווה בייסורים קשים.

אחד הפתרונות לבעיית ההתרבות הבלתי מבוקרת של בעלי החיים המשוטטים הוא עיקור וסירוס. הליכים רפואיים אלה מתבצעים בהרדמה מלאה וההתאוששות מהם מהירה מאוד. כמו כן היתרונות הבריאותיים רבים: תוחלת החיים של בעל חיים מעוקר או מסורס עולה, איכות חייו משתפרת והסיכוי לחלות במחלות שונות מופחת באופן משמעותי. זכרים מסורסים הופכים לפחות תוקפניים, נטייתם לברוח, לשוטט ולרדוף אחר נקבות מיוחמות קטנה, הם לא מנהלים קרבות עם זכרים אחרים ולא מטרידים את בעליהם ואת הסביבה. סירוס חתולים אף מקטין את נטייתם לסמן טריטוריה. נקבות מעוקרות הופכות לרגועות יותר, אינן מושכות זכרים, אינן מדממות, וההריונות שנחסכים מהן מאריכים את תוחלת חייהן.

אנו באגודת צער בעלי חיים בישראל מברכים על החוק החדש. אנו מקווים כי זוהי תחילתה של תקופה נאורה והומאנית עבור בעלי החיים המשוטטים, ומייחלים ליום בו נראה פחות ופחות בעלי חיים סובלים ברחובות וליום בו ייעצר הזרם האדיר של בעלי החיים המובאים אל האגודות.

הצעת החוק עברה אתמול בקריאה ראשונה בכנסת. תיקון - צמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים למניעת ההתעללות בהם

הצעת החוק של חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש עברה אתמול בשעה שש בערב במליאה בקריאה ראשונה ברוב מוחץ של 22 ח"כ נגד 6. המתנגדים היו מקרב החרדים, אם כי יאמר לזכותם כי הם ציינו שהם מוכנים לתמוך בחוק אם תוצג להם דרך שאינה סותרת את ההלכה.

מה בעצם אומרת ההצעה ומדוע היא חשובה כל כך? כיום מתמודדות העמותות לבעלי  החיים עם כמויות אדירות של חיות מחמד נטושות שמובאות אליהם על ידי אנשים טובים, ננטשות על ידי הבעלים או שאנשי האגודות נקראים לאסוף חיה פצועה ברחוב. הסיבות לנטישה הן רבות: חוסר רצון לטפל, עזיבה לדיור מוגן שבו אסור להחזיק את בעל החיים ועוד.

אולם הסיבה העיקרית לנטישות היא ההמלטות הבלתי מתוכננות. המלטות אלו מציבות עובדה מול בעלי הכלבה: מזל טוב! יש לכם 5-8 כלבים חדשים לטפל בהם. לאחר ההתלהבות הראשונית מפלא הבריאה מגיעה ההתפכחות: מה נעשה עם כל הגורים ? וההתפכחות הופכת לתסכול כשמגלים שבעצם לא ניתן למצוא לכולם בית חם. לבסוף הפיתרון הוא נטישה ברחוב לרחמי עוברים ושבים (ומכוניות ושאר פגעים) או מסירה באחת האגודות, שרובן לא מקבלות בעלי חיים בשל חוסר במקום.

המצב המתואר לעיל מתרחש עשרות אלפי פעמים במשך כל שנה ומביא לגידול אדיר באוכלוסיית הכלבים. כידוע כלב אינו יכול לשרוד לבד ברחוב ועל פי הממונה על חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות ד"ר דגנית בן דב לא יאריך חיים מעבר ל-3 חודשים. וגם אז יחיה אותם בסבל רב וגם ימות בסבל רב.

אם כך מה הפיתרון? עיקור וסירוס. לפיתרון זה ישנם יתרונות רבים: ראשית, ההליך נערך בהרדמה מלאה וללא כאבים לכלב. שנית, היתרונות הבריאותיים הם מובהקים: זכרים הופכים לרגועים יותר, פחות תוקפניים והסיכון שירוצו לרחוב וידרסו רק בגלל שהריחו נקבה מיוחמת – נעלם. לגבי נקבות, הליך העיקור מצמצם משמעותית את הסיכון ללקות בסרטן הרחם.

ישנם מתנגדים רבים לחוק, הן מקרב החילונים, שטוענים שהכלב שלהם יאבד את גבריותו, והן מקרב הדתיים שגורסים שההלכה אוסרת על פעולת סירוס ולגבי עיקור הדעות חלוקות. לראשונים נענה כי כלב בוגר שיסורס לא יחוש בהבדל, ואילו גור שעדיין לא פיתח את ההורמונים "המיניים" לא יחוש שמשהו חסר לו… לגבי הדתיים, לא ניתן להתווכח עם המחויבות שלהם להלכה. ברם, עו"ד עידן אבוהב, המקדם את הצעת החוק מטעם אגודת צער בעלי חיים בישראל, ומנהל מגעים מול הרבנות הראשית טוען, כי בחוות דעת שנמסרה לו מאת הרב הראשי לישראל ישנה התעלמות ממספר פרמטרים: ראשית, הרמב"ם התייחס בעצמו לחומרת המושג "צער בעלי חיים" וקבע בצורה נחרצת כי יש למנוע זאת מבעלי החיים. שנית, התורה אוסרת פגיעה בגופו של בעל חיים ומכאן נבנית ההלכה שאוסרת עיקור וסירוס. עו"ד אבוהב גורס כי במקרה זה ניתן לפנות למינוח המשפטי שנקרא מחדל – דהיינו אי נקיטת מעשה מקום שעליך לנקוט במעשה.

נשאלת השאלה האם אי נקיטת אמצעים כדי לעקר ולסרס והשארת מיליון חתולים ברחובות, כאשר חלקם חולים בדלקות קשות, רעבים, צמאים ונדרסים על ידי מכוניות או השארת אלפי כלבים לחסדי הרחוב, אינם מהווים פגיעה בגופם של בעלי החיים – פגיעה אסורה על פי דין תורה! עובדה נוספת שעל אדם דתי לקחת בחשבון היא, כי בעבר עיקור וסירוס נעשו בצורה אכזרית ללא חומרי הרדמה, ואילו כיום הניתוח נעשה בצורה שאינה מסיבה לבעל החיים כל סבל.

פרמטר נוסף, לפי עו"ד אבוהב הוא סיכון חיי האדם. התרבות בלתי מבוקרת של חתולים מביאה לחדירתם למפעלי מזון, חדרי ניתוח סטריליים בבתי חולים, מטוסים וגני ילדים, בהם הם מעבירים לילדים פרעושים ואף ידועים מקרים של אנמיה כתוצאה מכך.

אגודת צער בעלי חיים בישראל עוזרת לקדם חקיקה לטובת בעלי חיים המבויתים ולצמצום התרבותם באמצעות ניתוחי עיקור וסירוס

בקרוב תעלה לדיון בוועדת החינוך בכנסת הצעת החוק של ח"כ גלעד ארדן וח"כ רונית תירוש בנושא קידום המודעות והסבסוד לעיקור וסירוס. עיקרי הצעת החוק: שר החקלאות יקצה כ-4 מיליון ש"ח בכל שנה לצורך טיפול בצמצום ההתרבות של בעלי חיים מבויתים באמצעות מודעות, פרסום, בניית מתודה מסודרת וסבסוד עיקורים וסירוסים.

החוק חשוב לנו מאוד, משום שלפני כחודשיים נפלה הצעת חוק דומה מאוד בגלל שהדתיים השיגו רוב בוועדה ולשיטתם לפי ההלכה אין לסרס בעלי חיים. אחת הבעיות שבהן אנו נתקלים היא חוסר מודעות של הציבור ושל המחוקקים לבעיית ההתרבות הבלתי מבוקרת.

הצעתם של חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש עוסקת באחריות המדינה לצמצום התרבות בעלי החיים המבויתים בישראל. הצעה זאת היא אבן פינה במה שהאגודה מקווה שיהפוך למערכת יעילה של תקצוב ממשלתי נכון ויעיל, שיביא בסופו של דבר לצמצום מהותי בכמות בעלי החיים המבויתים שאין להם בית מאמץ. יש לציין את הירתמות שר החקלאות שמוכן להעמיד תקציב נאות לצורך קידום העניין.

בעל חיים מבוית לא יכול לשרוד ללא בני אדם. חתול או כלב הם בעלי חיים שבויתו לפני אלפי שנים וכתוצאה מכך איבדו את היכולת (או שהיא נחלשה בצורה משמעותית) לצוד מזון בעצמם ולשרוד. כמו כן, בעלי חיים אלו לא התפתחו מבחינה אבולוציונית בהתאם לשינויים שחלו במבני מגורי האדם. בעוד האדם יודע להתמודד עם צפיפות, ביוב, מחלות מדבקות והסכנה שבדרכים, בעלי החיים אינם מחוסנים בפני מחלות שפוגעות בהם ומועברות בקלות בשל הצפיפות שבה הם חיים בעיר. הם אינם יודעים להתמודד עם מכוניות נוסעות והם חשופים למגוון זיהומים שהטבע לא צייד אותם במנגנונים שכנגד. על מנת לסבר את האוזן, פעולה תברואתית אסתטית פשוטה של האדם בעיר, כגון הטמנת פחי אשפה ציבוריים בבורות סגורים באדמה, תביא לתמותה המונית מרעב של חתולים. כמו כן, חתולים וכלבים סובלים מצימאון בשל חוסר במקורות מים פתוחים בישובים.

כיום ננטשים בישראל בכל שנה לפי הערכות רבבות של בעלי חיים. מספר זה גדול בהרבה מכמות האנשים והמשפחות שמוכנים לאמץ בעל חיים. התוצאות הן התפוצצות אוכלוסין במכלאות, שמובילה להמתות חסד או כמות הולכת וגדלה של חתולים וכלבים שמושלכים לרחוב ומוצאים שם את מותם.

הפתרון המוצע: לפי עו"ד עידן אבוהב מאגודת צער בעלי חיים בישראל – מתודה ברורה של עיקור וסירוס חתולים וכלבים, שתונהג על ידי רשות ממשלתית שתעודד עיקור וסירוס, תיצור מודעות לבעיה ותנהל מעקב לגבי הצלחת או אי הצלחת המסלול שנבחר.

אז איפה הבעיה? הצעת החוק של ארדן ותירוש כבר הועלתה לדיון ונדחתה במליאת הכנסת בעקבות התנגדותם של חברי המפלגות הדתיות והחרדיות. העיקור והסירוס נחשבים לאסורים בקרב חלק מהרבנים שתומכים בגישה הלכתית נוקשה. משום מה קיימות גם גישות אחרות בהלכה, ברם חברי הכנסת בחרו להתעלם מהן.

הצעת החוק נוסחה מחדש והועלתה שוב לדיון. הפעם היא צלחה את משוכת הקריאה הטרומית והיא עתידה להיות נדונה בוועדת החינוך של הכנסת בשבועות הקרובים. קיים סיכון ששוב יתנגדו חברי הכנסת הדתיים (שמהווים חלק לא מבוטל מהוועדה) להצעת החוק בשל נימוק הלכתי.

אז מה עושים? עו"ד אבוהב מציע לא לשבת ולקטר נגד הדתיים. יש לעשות מעשה למען בעלי החיים – נכנסים לאתר ועדת החינוך דרך אתר הכנסת או דרך גוגל, בוחרים מספר חברי כנסת ושולחים אליהם מייל או פקס שיחזק את ידיהם לתמוך בחוק המוצע. המייל צריך להיות מנומס ולא מתלהם. צירוף תמונה של בע"ח סובל ברחוב לא תזיק.

האגודה מבקשת לחייב את הממשלה להפנות כספים לטיפול בבעיית ההתרבות של בעלי חיים משוטטים ללא בעלים

כולנו מודעים ומתלוננים כנגד התעלמות הרשויות מבעיית ההמלטות ההמוניות של חתולים וכלבים, המביאות בעלי חיים אלה למצב של חיים קצרים המלאים סבל ואומללות, בעיקר כי אין מספיק אנשים שמוכנים לאמץ חיות אלה.

אנחנו גילינו כי דווקא בכנסת ובממשלה יש כמה אנשים שכן חושבים על זכויות בעלי החיים בישראל. בשבוע שעבר עברה בקריאה טרומית הצעת החוק של חברי הכנסת רונית תירוש (קדימה) וגלעד ארדן (ליכוד). הצעת החוק נקראת צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – צמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים למניעת ההתעללות בהם), התשס"ח– 2008.

מטרת ההצעה היא לחייב את הממשלה להפנות כספים לטיפול בבעיית ההתרבות של בעלי חיים משוטטים ללא בעלים. המשרד שיהיה אחראי על הפעילות יהיה משרד החקלאות, שהעומדים בראשו שר החקלאות מר שלום שמחון, מנכ"ל המשרד הגב' יעל שאלתיאלי וכן ד"ר דגנית בן דוב הממונה על חוק צער בעלי חיים, אשר תמכו וסייעו בקידום הצעת החוק.

אגודת צער בעלי חיים בישראל זועקת כבר שנים רבות כנגד התעלמותה של המדינה מההתרבות הבלתי מבוקרת של בעלי חיים מבויתים שאין להם בעלים. תוצאותיה של התרבות זאת הן קשות: בעלי חיים רבים, שאין להם בעלים, מסתובבים ברחובות רעבים מרבית חייהם, נדבקים ומדביקים זה את זה במחלות נוראיות, בייחוד בדלקות, שמותירות אותם עיוורים וכך הם נותרים חסרי יכולת למצוא מזון או להגן על עצמם מפני מכוניות, טורפים ומתעללים.

חתול ביתי חי כ-20 שנה, בעוד חתול רחוב חי רק שלוש שנים. כלב ישרוד כשלושה חודשים ברחוב עד שימות מרעב, מפגיעת מכונית או מהתעללות. התרבות בלתי מבוקרת זאת מסכנת אף את בני האדם משום שחתולים חודרים למקומות רגישים כמו חדרי ניתוח, מקררי מזון או מטוסים.

הצעת החוק באה לתת פיתרון לבעיה הקשה ולחייב את המדינה להתייחס גם לאזרחיה ההולכים על ארבע.

בעקבות חוק איסור נטישת בעלי חיים בישראל, חברי הכנסת יולי אדלשטיין ונתן שרנסקי הגיעו לאגודה, ערכו במקום סיור וקיבלו סקירה מקיפה על מצב בעלי החיים הנטושים בארץ

חברי הכנסת נתן שרנסקי ויולי אדלשטיין, יוזם חוק איסור נטישת בעלי חיים, ביקרו היום באגודה, ערכו סיור במקום וקיבלו סקירה מקיפה על מצבם העגום של בעלי החיים הנטושים הלא רצויים בישראל.

החוק אומנם עבר בקריאה שלישית בכנסת, אך מעוכב ל-18 חודשים נוספים כדי לתת מענה ולמצוא פתרונות הומאניים לאותם בעלי חיים ולבעליהם שלא יכולים להחזיק אותם ברשותם.

אגודת צער בעלי חיים בישראל תומכת בחוק זה, אך לטעמנו, ללא פתרונות קצה הומאניים, לא ניתן יהיה ליישמו ולאכוף אותו בדרך מספקת. כיום במדינת ישראל, חלק גדול ממתקני תחנות ההסגר העירוניות שבחסות המדינה אינם ערוכים לקלוט בעלי חיים ולספק להם מקלט והגנה ראויים. רוב תחנות ההסגר מספקות תנאים קשים, והלב יוצא אל בעלי החיים שנאלצים להגיע אליהן.

בתמונה הראשית: חברי הכנסת נתן שרנסקי ויולי אדלשטיין עם יו"ר האגודה הילדה פרידשטיין