כיצד מפחיתים את רמת החרדה של כלב המפחד מרעמים, ומדוע חשוב לפעול נגד האינסטינקטים ולא ללטף ולהרגיע אותו?
מאת נעמה רולניק, יועצת אימוצים באגודה ומאלפת כלבים
בעלי כלבים רבים מכירים היטב את התופעה: החורף מתקרב ואתו מגיעים הרעמים, אשר מפחידים את הכלבים וגורמים להם לחרדה אמיתית. חרדת הכלבים נעוצה בחוש השמיעה שלהם, המפותח הרבה יותר משלנו; הם יכולים לפרק צלילים, לשמוע דברים שאנחנו בכלל לא קולטים באוזן שלנו, ובאופן כללי – כל רעש שאנחנו שומעים הם שומעים חזק יותר מאתנו.
הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לנחם וללטף כשאנחנו רואים מישהו במצוקה. כשהכלב שלנו שומע את הרעמים החזקים הוא לרוב מתחבא או מגיע אלינו על מנת לחפש הגנה. האינסטינקט שלנו להרגיע, ללטף, להגיד בקול רך שהכל בסדר ולתת חטיף טעים במטרה להסיח את דעתו, למעשה מנציח את החרדה. התגובות שלנו מהוות חיזוק חיובי להתנהגותו של הכלב וגורמות לכך שהכלב יחזור על התנהגותו בסיטואציות עתידיות דומות. כשאנחנו מלטפים את הכלב המבוהל (מברקים ורעמים, מנפצים בפורים או מזיקוקים ביום העצמאות), אנחנו בעצם רק מחזקים את התנהגותו החרדית.
כיצד מפחיתים את רמת החרדה של הכלב?
אל תתעלמו מהבעיה. חשוב לעבוד עם הכלב, גם אם אתם מרגישים שזאת מעמסה נפשית גדולה עבורו. חשיפת רעשים תביא לשיפור גם בהתנהגותו של כלב בוגר.
הוציאו עם הכלב אנרגיה. כשקר ויורד גשם אנחנו נוטים לוותר לעצמנו ולכלב על פעילות סדירה ונורמלית וכל האנרגיה שלו מתועלת לכיוונים אחרים כמו הרס, אגרסיביות, או במקרה זה – חרדה.
נסו להרגיל את הכלב לרעשים חזקים כבר מגיל צעיר. אם יש לכם כלב בן כמה חודשים מומלץ לחשוף אותו לרעשים כמו רעמים, נפצים, אוטובוסים, משאיות, סירנה של אמבולנס וכל רעש אחר שאנחנו נתקלים בו במהלך החיים (ניתן להוריד סאונד שלהם מהאינטרנט).
נסו לפעול נגד האינסטינקט שלכם, התעלמו מהסיטואציה ותנו לכלב להתגבר על המכשול לבד.