גם הם הורים גאים לכלבים שאומצו באגודה. תכירו בני המשפחה של גילת, ליהיא, פנינה ואלונה, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמשפחה
לרגל שבוע "אימוץ אחראי" המתקיים באגודה, אשר במסגרתו אנו מצדיעים לכל מאמצי הכלבים הוותיקים הרואים בכלביהם חלק בלתי נפרד מהמשפחה, החלטנו לעשות ביקורי בית אצל כמה פנים מוכרים.
חשוב לגדל בעלי חיים עם ילדים
טוני-חתיכי, בוקסר מעורב בן ארבע שנים, אומץ מהאגודה כשהיה גור בן ארבעה חודשים על ידי ליהיא גרינר ובן זוגה. לדברי ליהיא, "לא היינו צריכים לעבוד אתו הרבה והוא התאקלם בבית שלנו במהירות. כולם פשוט מאוהבים בו. הוא חברמן, ידידותי בטירוף ומסתדר מצוין עם כולם. כל מי שפוגש אותו שואל אותי איפה אפשר לאמץ כלב שיהיה בול כמוהו".
כיצד הגיב טוני להרחבת המשפחה ולכניסתו של תינוק חדש לחייו? "לאחר הלידה, טוני פשוט הרגיש בחושים שלו שצריך לתת לי קצת ספייס וזמן", מספרת ליהיא. "כיום יש לי אליו בלב עוד יותר אהבה משהיתה קודם. הבן שלי בן שנה, וטוני הוא ממש בייביסיטר שלו. הוא הולך אחריו, מוודא שהכל בסדר, נותן לו ללטף אותו וטוני מחזיר לו נשיקות וליקוקים אוהבים. זה כל כך חשוב לגדל בעלי חיים יחד עם הילדים".
אהבה טהורה
את ג'ולי כהת הפרווה ואת נינה הבלונדה, שתיהן בנות 11 שנים, מגדירה השחקנית האהובה גילת אנקורי "הבנות שלי". גילת ומשפחתה אימצו את שתי הכלבות באגודה כשהיו גורות צעירות.
"ראשונה אומצה ג'ולי, ששינתה מיד את חיינו" נזכרת גילת. "חצי שנה אחר כך הגעתי עם כל המשפחה לעזור באירוע אימוץ באגודה, ובלי לתכנן חזרנו הביתה עם נינה. זה הדבר הנפלא ביותר שקרה לנו. שתי הכלבות הפכו לאמא ובת, ומאוחר יותר לאחיות. הן עושות הכל יחד ואנחנו מתמוגגים מהנאה. אנשים חשבו שזה טירוף לקחת שתיים, אבל אנחנו גילינו שההפך הוא הנכון. הן אף פעם לא לבד, דואגות אחת לשנייה ונותנות זו לזו תחושת ביטחון".
"זאת האהבה הטהורה ביותר!", מצהירה גילת. "הכלבות הן חלק כה חשוב בחיינו. הן נוסעות איתנו לחופשות, ישנות איתנו במיטה ותמונותיהן ממלאות את זיכרון הטלפון שלנו. כל חבריי, שאימצו כלב לאחר הלחץ שהפעלתי עליהם, מודים לי. בזכות הכלבות הכרנו שכנים, יצרנו חברויות חדשות, ויש לנו קבוצה שהולכת יחד בכל ערב לגינת הכלבים השכונתית. תכלס, אינני יכולה לתאר לעצמי את חיי בלעדיהן".
חיבוק אנושי
לפני עשר שנים הגיעו המוזיקאית אלונה דניאל ובן זוגה מיכאל לאגודה וביקשו לאמץ כלב שלא ימצא בית בקלות. הם בחרו בסמיילי, כלב טרייר מעורב (כיום בן 11 שנים), שכמו כלבים וחתולים כהי פרווה אחרים, המתין זמן ממושך לבית חם. כעבור שנתיים חזר הזוג לאגודה ואימץ את ניקה, רועה גרמנית מעורבת (כיום בת 9 שנים), שסבלה מפצע בגב והשניים התגייסו באהבה גדולה לשקם אותה.
לפני שנה סמיילי סבל מפריצת דיסק שגרמה לשיתוק ברגליו האחוריות. אלונה ומיכאל לקחו אותו מיד לניתוח יקר שהציל את חייו וכיום הוא שוב הולך, תוך שמירה קפדנית שלא יתאמץ.
"הבילוי האהוב בבית הוא לרבוץ ביחד על הספה ולהתחבק על השטיח", מספרת אלונה. "סמיילי וניקה מעניקים חיבוק אנושי, ממש כמו בני אדם. הם נהנים לצאת אתנו לטיולים ברחבי העיר, בפארק ובחוף הים, שם הכלבים משחקים עם כדור או בפריסבי".
"אנחנו תמיד מאמצים בעלי חיים מעורבים מעמותות", אומרת אלונה. "כואב לי לראות כלבים וחתולים נטושים שממתינים בכלובים לבית, בזמן שאנשים רוכשים כלבים גזעיים ובכך מעודדים תעשיית הרבעות איומה".
מכורה לכלבים שלי
פנינה רוזנבלום ומשפחתה אימצו את הכלבה המעורבת נינט מאגודת צער בעלי חיים בישראל לפני שבע שנים, כשהיתה גורה בת ארבעה חודשים. בהמשך הצטרף למשפחה גם לולי, ג'ק ראסל, כיום בן שנתיים. שני הכלבים מפורסמים אף הם, ומשמשים כפרזנטורים של מותג מזון הכלבים של פנינה "בריא לכלב" כשתמונותיהם מופיעות על האריזות.
"אני פשוט מכורה לכלבים שלי" אומרת פנינה. "אני אוהבת אותם כמו שאף פעם לא חשבתי שאוהב כלבים. בעלי החיים תורמים כל כך הרבה למשפחה, לנשמה, לבית. כיום אני לא יכולה לדמיין את הבית שלי בלי כלבים. נינט ולולי מצטרפים אלי להליכות ומלווים את בני המשפחה לבילוי בים. נינט היא ליידי אמיתית, יושבת כמו מלכה על הכורסא המועדפת עליה, שהיא כמו כס המלכות שלה. לולי הוא שובב גדול. בלילה הוא ישן צמוד אלי והתחביב שלו הוא להחזיר כדורים שאנו זורקים לו תוך כדי משחק".
לא רק את הכלבים שלה אוהבת פנינה לפנק, והיא לא שוכחת את עשרות הכלבים והחתולים הנטושים הממתינים באגודה לבתים מאמצים. מדי חודש היא תורמת לאגודה שקי מזון של המותג שלה ואנו מודים לה על כך מעומק לבנו.
