מאבקים נגד התאכזרויות והתעללויות בבעלי חיים

אגודת צער בעלי חיים בישראל היתה חלוצה בהעלאת נושא רווחת בעלי החיים וזכויותיהם למודעות הציבור ובמאבקיה בהתאכזרות, בהתעללות ובניצול בעלי חיים בתחומי המחקר והחינוך ובתעשיות המזון, הבידור והאופנה. גם כיום שותפה האגודה למאבקים חשובים אלה

בעלי חיים במשקים המתועשים

האגודה מתנגדת לאופן שבו מגודלים בעלי חיים במשקים המתועשים, ביניהם פרות, חזירים ותרנגולות. התרנגולות המטילות גדלות בתנאים קשים בכלובים זעירים (כלובי סוללה), כשכל צרכיהן הטבעיים הבסיסיים נשללים מהן. תרנגולות אלה סובלות מתנאי מחייה צפופים, הרעבה, פציעות מתיל, מצוקה, אלימות ותוקפנות, קיטום המקור, עיוות גנטי, הטלה מוגברת, גזלת הביצים, שעמום, פחד מבני אדם ומוות בגיל צעיר. מודעות וצריכת ביצי חופש יביאו להצלת מיליוני תרנגולות שחיות בתנאים אכזריים וסובלות מהתעללות בלתי נסבלת.

טבח סיטוני ואכזרי של אפרוחים בני יומם

האגודה מתנגדת לנוהג הנתעב המבוצע בלולים רבים לאלפי אפרוחים בני יומם, רובם זכרים, שאין בהם צורך לייצור ביצים או למטרות אחרות. במקום להשתמש בדרך הומאנית ובמינימום ייסורים, אפרוחים אלה נאספים ומושלכים בעודם חיים לאשפה, נטרפים על ידי חיות טרף או מתים מוות אטי מחום ומחוסר במזון ומים.

הרג תרנגולות מטילות

האגודה מתנגדת לשיטות הקיימות לחיסול תרנגולות מטילות בסוף דרכן, ביניהן השלכתן למזבלות בעודן בחיים או הריגתן בחבטות מקל ודריסתן על ידי טרקטורים. בדרכן למשחטה נגרם סבל רב לתרנגולות אלה בגלל הצפיפות בהעמסת יתר בכל כלוב, והן מגיעות עם שברים בכל חלקי הגוף.

משלוחי בעלי חיים

האגודה מתנגדת להובלת בעלי חיים לישראל בעודם בחיים. בדרכם ממדינות שונות לישראל, בטיסות או דרך הים, סובלים בעלי החיים מתנאים בלתי נסבלים, צפיפות, רעב ורמת היגיינה ירודה. בעלי החיים ששורדים את המסע, מובלים להסגרים בארץ ומאוחר יותר למשחטות, כשהם סובלים מיחס אלים ומשימוש בשוקים חשמליים. זוהי התעללות אכזרית בחסות החוק, שמתעלם מסבלם הבלתי נתפש של בעלי החיים.

פולחן פרימיטיבי של עובדי אלילים

האגודה מתנגדת לקיומם של מנהגים פולחניים ופרימיטיביים שעדיין נהוגים בימינו. אלה בינינו, המתארים טבח שנתי של אלפי תרנגולים ביום כיפור והקרבת קורבן פסח (כבש) בתור "פולקלור מעניין ואקזוטי", עוצמים את עיניהם מלראות את האכזריות הכרוכה בהם.
קיום מנהגים אלה מעוות את מוחם של ילדים רכים הלוקחים בהם חלק פאסיבי או אקטיבי. עבור ילדים אלה, בעל החיים חדל מלהיות יצור חי ונושם המרגיש כאב ופחד, והופך לאובייקט שאפשר לעשות לו הכל. כך עלולים הילדים לרכוש את התאווה הבהמית להרוג ולשפוך דם, במקום את התכונה האנושית של גילוי רחמים וחמלה.
חשוב לציין שמנהג הכפרות אינו מצוות עשה של ההלכה, וכל יהודי אדוק הרוצה לקיים אותו יכול לעשות זאת באמצעות כסף שנתרם אחר כך לצדקה. שחיטת הכבשים בפסח מנוגדת לחוק הישראלי, לפיו אסור לשחוט בעלי חיים מחוץ לבית מטבחיים המאושר על ידי מנהל השירותים הווטרינריים.

ביתור בעלי חיים במוסדות חינוך

האגודה מתנגדת לשימוש בבעלי חיים וביתור גופם בעודם בחיים לצורך לימוד בבתי ספר. פן זה של הביולוגיה גורם לדחייה אצל התלמידים, מפתח אצלם קהות רגש כלפי בעלי החיים ואף פוגע ברגשותיהם. כיום, השימוש במודלים מפלסטיק, בתוספת טכניקות לימוד מודרניות, הופכים את ניתוח גופם החי של בעלי חיים למיותר לגמרי.

ניצול בעלי חיים למחקר המדעי

האגודה מתנגדת לניצול המוני של בעלי החיים במחקרים, שהם למעשה עינויים חוקיים. בקרב מרכזי מחקר בעולם מתחזקת הנטייה להשתמש בשיטות חלופיות למחקר, שאינן כרוכות בניסויים בבעלי חיים. שיטות אלה נמצאו יעילות יותר, ובמקרים רבים גם זולות יותר ומתקבלות על דעתו של כל בר-מוסר. האגודה מעודדת שימוש במוצרים שלא נוסו על בעלי חיים.

ציד

האגודה מתנגדת לספורט האכזרי והפחדני, הנותן סיפוק לאינסטינקטים הפרימיטיביים ביותר של האדם ועומד בניגוד לרוח היהדות בפרט ולאנושיות בכלל.

תעשיית הפרוות

האגודה מתנגדת לתעשייה האכזרית, שבה המוני יצורים חסרי הגנה גדלים בתנאי בית חרושת ובנסיבות בלתי טבעיות לחלוטין עבורם, הגורמות להם ייסורים שלא יתוארו. תעשייה זו, המיועדת לאנשים עם עודף כסף בכיסים ואפס חמלה בלב, משקפת יותר מכל את אנוכיותו של האדם.

האבסה כפויה של אווזים לצורך ייצור כבד אווז

האגודה מתנגדת להאבסת אווזים ולהלעטתם באגרסיביות ובעל כורחם במזון, וכל זאת כדי לייצר את אותו מעדן קולינרי מפוקפק. במשך ימי חייהם הקצרים נתונים האווזים בכלובים צרים ללא יכולת תנועה כדי שישמינו באופן בלתי טבעי. כתוצאה מכך מתנפחים כבדיהם של האווזים וחייהם רצופי סבל וייסורים. ב-2005 הגדיר בג"צ את פיטום האווזים בישראל כעבירה על חוק צער בעלי חיים, אולם יש המייבאים כבדים מחו"ל.