|
נציגי האגודה ניסו לברר עם האישה כיצד יתכן שהכלב היה ברשותה שנתיים ובמהלך תקופה זו היא לא טרחה לעדכן את הרישום במרכז השבבים וכמו כן ביקשו מהאישה פנקס חיסונים או הוכחות אחרות לטענותיה, אולם לא קיבלו על כך תשובות. מאחר ונציגי האגודה הבינו מיד כי יש סבירות גבוהה שהכלב אכן היה אצלה, הם הסבירו לגברת באמפתיה רבה, כי אין באפשרותם להשיב לה את הכלב וכי על פי מרכז השבבים הבעלות על הכלב שייכת למישהו אחר.
לאחר כשעה וחצי הגיע לאגודה ארז תורתי. המפגש בינו ובין הכלב היה מרגש מאוד והכלב החל לקשקש בזנב ללא הפסקה כשראה את בעליו. "כבר לא האמנתי שאני אראה אותו יותר", אמר ארז בהתרגשות. "גם כשהתקשרתי לאמי בדרכי לכאן, היא חשבה שאני הוזה ושאין סיכוי שאכן מדובר במוקי. הפעם אני אשמור עליו מכל משמר ולא אתן לו להסתובב לבדו. אני יכול להבין לליבה של אותה גברת, אבל מוקי הוא שלי וסוף כל סוף הוא חוזר אלינו הביתה הודות לאגודה".
|
|
כשאזרח תמים ראה כלב פקינז מעורב המשוטט לבדו ברחובות תל אביב, הוא לא שיער בנפשו כי אותו כלב יעמוד בראשה של פרשה לא פשוטה. האזרח, שהבין כי הכלב אבד, הביא אותו למשרדי אגודת צער בעלי חיים בישראל - תל אביב. כנהוג במקרים שכאלה, ביצעו נציגי האגודה בדיקה לאיתור השבב האלקטרוני, בה התגלה כי הכלב, ששמו מוקי, הוא בן 14 שנים וכי על פי מרכז השבבים הארצי הוא שייך לתושב תל אביב בשם ארז תורתי. הנציגים התקשרו לבעליו של הכלב, וזה האחרון התקשה להאמין שמדובר בכלבו, מאחר ומוקי נגנב מפתח ביתו לפני כשלוש שנים.
ארז ההמום, שהיה באותה עת בצפון הארץ במסגרת עבודתו, החליט כי הוא עוזב את ענייניו ויוצא לכיוון האגודה.
דקות ספורות לאחר השיחה עם ארז נכנסה לאגודה אישה שביקשה לחפש אחר כלבה האובד. על פי התיאור שמסרה, הבינו נציגי האגודה כי מדובר בדיוק באותו כלב. לדבריה של האישה, היא רכשה את הכלב בסכום של אלף ש"ח לפני שנתיים מאדם בשכונת התקווה.
חשוב לציין כי על כל כלב לקבל חיסון נגד כלבת אחת לשנה. על הווטרינר המבצע את החיסון לבדוק כי פרטי הבעלים מעודכנים במרכז השבבים, כך שאם הכלב היה מטופל, הווטרינר היה רואה שהאישה אינה רשומה כבעליו החוקיים של הכלב.
|
